תת-ניצב אפרים ברכה הציג בצורה מסולפת את מערכת יחסיו עם הרב יאשיהו פינטו, "רק על-מנת להשחיר ולרדוף מקום שכל מטרתו הפצת תורה, זיכוי הרבים ועשיית חסד". כך טוען הרב פינטו בראיון נדיר המתפרסם בשבועון החרדי "בקהילה", בו הוא מתייחס לראשונה בפומבי לפרשה הנושאת את שמו.

הרב פינטו שב ואומר, כי הכספים שהעביר לברכה ניתנו לו כאשר רעייתו ביקשה "לסייע בעדם לטפל בבן משפחה שהיה שרוי בצרה". הוא מדגיש, כי הכספים ניתנו לפי כללי ההלכה והחוק, הן החוק האמריקני והן החוק הישראלי ודווחו לרשויות. "אם עדיין יש מי שקורא לסיוע שניתן במשך שנים ליהודי במצוקה בשם שוחד, הרי בוודאי שמדובר בהשתלשלות שמימית, שחורגת מגדרי הטבע", הוא אומר.

הכתב משה ברקוביץ שאל את הרב פינטו מה הביא אותו לכך שברכה וניצב מנשה ארביב יעלילו עליו (לשיטתו). הוא השיב: "אם אותם אנשים עשו מה שעשו, אין זו יד המקרה, חס וחלילה. אנו בטוחים שעילת העילות וסיבת הסיבות [ה'] גלגל לכך ששני הקצינים הללו יפעלו בצורה הנוראה הזו. וכבר אמרו חז"ל שמגלגלין זכות על-ידי זכאי וחובה על-ידי חייב".

על ברכה אמר הרב פינטו: "העניין הזה תמוה ביותר. במשך שנים שמר אפרים על קשר קרוב עם הקהילה והבית. חמש פעמים ביום היה מצלצל לגבאים ומבקש לסייע. מדובר באדם ששלושים פעמים בשנה היה נוסע לשדה התעופה באחת בלילה כדי ללוות אותנו [הרב פינטו מדבר על עצמו בלשון רבים] לאחר השיעור השבועי, בדרך חזרה לניו-יורק. ואותו אדם קם ביום אחד, שוכח אהבת קדומים ובבת אחת הופך את הקערה על פיה?!". לגבי ארביב אמר רק שיש לו הרבה מה לומר, אך אין זה הזמן.

עם זאת, הרב פינטו אישר שהוא מסר למשטרה מידע על ארביב שאילץ אותו להתפטר: "מתחילת החקירה עמדנו להגן עליו במסירות נפש. סבלנו ייסורים קשים בגלל שהתעקשנו להגן עליו בכל התשאולים שעברנו. לצערנו, ההתעקשות שלנו להגן עליו התפרשה על-ידי אנשים מסוימים שלא כהלכה. הוא חשב כנראה, כי הותרה הרצועה להתעולל עלילות ברשע, כי הרי מצידנו אנחנו נמנעים מלדבר סרה עליו, כפי שאנו נמנעים מלדבר סרה על כל יהודי באשר הוא, ולכן אין לו מה להפסיד.

"כאשר התברר לנו כי נעשו מעשים חמורים וקשים במטרה לגרום לחילול שם שמים, מתוך מחשבה כי אנחנו נמשיך להגן עליו ולא לגלות את מה שידוע לנו אודותיו, הקדמנו לומר את האמת כפי שהיא, שממילא הייתה מתגלית בעתיד, במסגרת התפתחות המאורעות. עשינו זאת לאחר התייעצות עם גדולי הדור".


סלח מהרגע הראשון


את קשריו עם ארביב וברכה מסביר הרב פינטו במונחים מעולם הקבלה: "היום אנחנו מבינים שאותם שני אנשים - מנשה ואפרים - הם גלגולים שנשלחו מלמעלה על-מנת לתקן תיקונים שצריכים לתקן. בספרים הקדושים מובא, שכל יהודי אמור לעבור בחייו עשרה ניסיונות קיומיים, בדומה לאברהם אבינו שנתנסה בעשרה ניסיונות.ניסיון קיומי הוא כזה שבמסגרתו האדם מרגיש כאילו היכן שהוא פונה הדלתות סגורים בפניו. כיום אנו מבינים למפרע, שהגעתם של אותם קצינים לישיבה ולקהילה - מבלי שאף אחד יבקש מהם ומבלי שאף אחד יקרא להם - לא הייתה אלא ניסיון קיומי משמים".

לדברי הרב פינטו, הוא סלח לארביב וברכה מהרגע הראשון, והוא מסביר מדוע: "אין לנו שום רע בלב כלפיהם. הם עזרו לנו לקדש את עצמנו ולהתקרב אל הקב"ה. על הפסוק בפרשת בשלח 'ופרעה הקריב' אומרים חז"ל: פרעה הקריב את עם ישראל לאביהם שבשמים. אנחנו יכולים לומר בפה מלא, כי שני האנשים האלו קירבו אותנו לאבינו שבשמים. בסך-הכל אנו מצווים לזכור שהם סייעו לנו להתקרב עוד יותר אל הבורא יתברך".

הוא הוסיף: "יבואו ימים וזה יקרה לא בעוד הרבה זמן, שכאשר ניזכר בפרשה הזו נתפלא על עצמנואיך התפעלנו והתרגשנו מכל הרשעים, השמועות, והדברים הבטלים וחסרי היסוד ששמענו. אני בטוח שאותם אנשים חייהם אינם חיים".