עו"ד ארנון גיצלטר ישלם 3 מיליון שקל לחברה שהעניקה הלוואה לאלי רייפמן, שהיה בעליה של חברת אמבלייז ויוצג בידי גיצלטר. כך קובע (יום ה', 12.11.15) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

בשנת 23008 נזקק רייפמן להלוואות של מיליוני דולרים כדי לבלום השתלטות עוינת על אמבלייז, ובין היתר לווה 775,000 דולר מחברת פלדום-פיינגולד מתכות. כביטחון להלוואה - אותה אמור היה להחזיק כעבור חודש בתוספת ריבית של 200,000 דולר - שעבד רייפמן את מניותיו בחברת נוקוטומי, שהחזיקה בחברת פלדה פולנית, תוך שהוא מצהיר שאינן משועבדות לגורם אחר, בעוד שבפועל היו משועבדות לתעשיין המזון צבי ויליגר. גיצלטר חתם על הסכם ההלוואה הן כבא-כוחה של החברה שהקים עבור רייפמן לקבלת הלוואות והן כנאמן על הזכויות בחברה הפולנית.

רייפמן לא פרע את ההלוואה והוכרז כפושט רגל, ופלדום תבעה את גיצלטר בטענה שהתרשל בכך שלא דיווח לה על השעבוד הקיים של המניות - שהוא עצמו רשם בשנה הקודמת. היא העלתה נגדו טענות רשלנות גם לגבי המשך טיפולו בהלוואה ובדחיות שביקש וקיבל רייפמן בפרעונה. גיצלטר הגיב בתביעת לשון הרע, בטענה שתביעת פלדום נגדו הייתה תביעת כזב.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ענת ברון, כיום בעליון) קיבלה את טענותיה העובדתיות של פלדום, אך קבעה שהסיבה לאי-פרעון ההלוואה הייתה קריסתו הכלכלית של רייפמן, ולכן נותק הקשר בין רשלנותו של גיצלטר לבין העדר הפרעון. היא גם דחתה את תביעתו של גיצלטר.

זילברטל אומר, כי יש לקבל את תביעתה של פלדום על בסיס אחר: היא כלל לא הייתה מעניקה לרייפמן את ההלוואה אילו הייתה יודעת שהמניות משועבדות לוויליגר. הוא דחה את טענתו של גיצלטר, לפיה למצג השווא שלו לא הייתה משמעות, שכן השעבוד לטובת ויליגר היה על חלק קטנטן מן המניות, שכן רייפמן היה מנוע מלרשום שעבוד נוסף ולו על מניה אחת.

זילברטל אומר: "עורך דין סביר היה יכול וצריך לצפות כי מצג השווא, לפיו הבטוחה נקייה מכל שעבוד קודם, יביא את פלדום להתקשר בהסכם ההלוואה, וכי פלדום עשויה הייתה שלא להתקשר בהסכם (או למצער להימנע מלהמשיך לפעול לפי מתווה שנקבע בהסכם) אילו ידעה על קיומו של השעבוד הקודם. על כן מתקיים רכיב הקשר הסיבתי המשפטי. מסקנה דומה עולה גם ממבחן הסיכון וממבחן השכל הישר".

זילברטל קבע, כי פלדום זכאית לקבל מגיצלטר את הסכום שהלוותה - 775,000 דולר - ולא את הריבית שגם אותה לא קיבלה, שכן היה עליה להוכיח התרשלות שלו בשלב קיום ההסכם (ולא בשלב חתימתו) כדי לקבל גם סכום זה. הסכום שחויב גיצלטר לשלם הוא 2.6 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה ביולי 2008, והוצאות בסך 150,000 שקל.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט עוזי פוגלמן הסכימו עם זילברטל. את פלדום ייצגו עוה"ד אריאל מירלמן ואורית קרן-פולק, ואת גיצלטר - עוה"ד חיים זליכוב, צביקה זליכוב, לי
רמון, עמירם גיצלטר ותמר צחר.