"נכשלים בזירה הפרלמנטרית ורצים לרשות השופטת"

שרת המשפטים איילת שקד השיבה (יום ב', 27.6.16) במליאת הכנסת בשעת שאלות של חברי הכנסת שהוצגו לה ללא הכנה מראש.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ביקשה את התייחסות השרה שקד ליוזמת ועדת הכנסת לאסור על ח"כים לעתור לבג"ץ: "אני חושבת שיש הבדל גדול בין המלצה להתנהלות של חברי כנסת לבין איסור חוקי, חוקתי, בחוק-יסוד, לאסור על נבחרי ציבור לעתור לבית המשפט העליון. הייתי מאוד רוצה לדעת את עמדתך, ואני מקווה שעמדתך תהיה נחרצת נגד חקיקת החוק הזה".

שקד השיבה: אני חושבת שזה מהלך לא הגיוני, שאפילו במובן מסוים פוגע בדמוקרטיה, שחברי כנסת - מהאופוזיציה בדרך כלל - מנסים להשפיע על החלטות ממשלה ועל חקיקה בכנסת בכלים הפרלמנטריים שיש לרשותם כחלק מהרשות המחוקקת, ומשהם רואים שהם נכשלים בזה הם רצים לפתחה של הרשות השופטת. לכן, כפי שאמר השופט גרוניס וגם כדרך התנהלות וכדרך של יחסים בין רשויות, אני חושבת שהדבר הזה לא נכון.

"אני חושבת שכל המנגנון הזה פוגע בדמוקרטיה ופוגע בהפרדת רשויות. עם זאת, לאסור על חבר כנסת מה שמותר לכל אזרח - זה דבר שבעיניי הוא לא נכון. אני למדתי על החוק הזה כמוכם, מהכותרת ב-ynet. עוד לא ראיתי את החוק, אבל אשב עם חבר הכנסת קיש לכשהוא יגיש אותו, אם הוא יגיש אותו, באיזה פורמט, ואני אראה מה הוא מציע".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שאלה על חוק שקיפות העמותות שעבר היום בוועדת חוקה: "מדוע חשוב כל כך להצר את צעדיהן של העמותות שמעבירות ביקורת על הממשלה, אך לעומת זאת עמותות וגורמים פרטיים שמזדהים עם עבודתה של הממשלה ושל ראש הממשלה זכאים לחופש פעולה כמעט מוחלט, גם כאשר הדוחות הכספיים שלהם זועקים שחיתות וחוסר תקינות שלטונית, וגם אפילו הלבנת הון, כמו שווידאנו בכמה מהפעמים שזה שוקף בתקשורת?"

שרת המשפטים השיבה: "המטרה של החוק הזה, חוק השקיפות, היא לא להגביל צעדים של עמותות אלא ליידע את הציבור ואת נבחריו על עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות ושאינטרסים של מדינות אחרות מניעים את העמותה הזאת. תארי לעצמך שמדינת ישראל, מכסף של המדינה, הייתה מממנת עמותות שתומכות ב'ברקזיט' בבריטניה. האם זה נראה לכם הגיוני שמדינת ישראל הייתה מממנת עמותות שפועלות למען יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי? זה הרי לא מתקבל על הדעת. השגריר היה נקרא מיד לשיחת נזיפה".

ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) שאל על עמדת הבית היהודי כלפי ההסכם המתגבש עם טורקיה: "עדיין לא שמענו את עמדת הבית היהודי ביחס להסכם עם טורקיה. האם את חושבת שמדובר בהסכם טוב? ובאותו עניין, במערכת המשפטית נהוג להבין שברגע שמשלמים פיצויים זו הודאה באשמה. האם הדבר נכון לגבי תקרית המרמרה?"

שקד השיבה: "לא שמעת את דעתנו, מכיוון שעוד לא ראינו את כל פרטי ההסכם ולא ראינו את הנוסח הסופי. משנראה את הנוסח הסופי ואת כל פרטי ההסכם נתייחס לגופו של עניין. וכידוע, אני חברת קבינט, וכל דבר שיהיה לי לומר על הנושא הזה אגיד קודם כל בקבינט, בין אם זה בעד ההסכם, בין אם זה נגדו.

"במקרה הספציפי הזה אין קשר בין הפיצויים לבין האירוע, צריך לדעת, גם ככה זה מבחינה משפטית. חיילי צה"ל הגנו על חייהם, מכיוון שהם נקלעו לזירה של טרוריסטים ומחבלים שהגיעו עם כלי הרג".

ח"כ יהודה גליק (ליכוד) התייחס לכינוסה הצפוי של הוועדה למינוי דיינים ולכך שהוועדה לא ממנה דיינים עקב חוסר הסכמות בין החברים בה. גליק: "נוצרה מציאות שלא תעלה על הדעת של כניעה לתכתיבים של מפלגות חרדיות ונציגי הציבור שלהן. גברתי, בכוחך לגבש גוש חוסם בוועדה ואף לגבש רוב לטובת מינוי דיינים גם לערכאות הנמוכות, אך את בוחרת לנקוט קו פסיבי מול ש"ס, המטילה וטו על מועמדים המזוהים, רחמנא ליצלן, ידידותיים מדי לטעמה כלפי נשים".

שקד השיבה: "יכולנו כבר לבחור אם היינו מקבלים את התכתיבים של המפלגות החרדיות. עצם העובדה שאנחנו לא בוחרים והישיבות מתבטלות, זה אומר שאנחנו כנראה לא מקבלים את אותם תכתיבים. ופה אני אומרת לחברי הוועדה לבחירת דיינים בין אם זה הרבנים הראשיים או כל מי ששומע אותי מתוך חברי הוועדה, אם אנחנו לא נתכנס ונבחר דיינים עד אמצע יולי, בעצם בית הדין הרבני הגדול ייסגר כמעט למעשה".

חברי הכנסת חיליק בר ורויטל סויד (המחנה הציוני) התייחסו לוועדת שרים לענייני חקיקה שהשרה שקד עומדת בראשה וטענו כי הוועדה פוסלת חוקים של חברי האופוזיציה רק מישום שהוגשו ע"י חברי אופוזיציה. ח"כ חיליק בר: "אני כחבר כנסת כבר כנסת שניה, מעולם ועדת שרים לא אישרה חוק שלי אלא אם כן נתתי חוקים שלי כשוחד לחברים בקואליציה ואז התחשבתם בהם. למה אין שקיפות בוועדת השרים והעסק מתנהל כמו מאפיה סגורה ונפסלים חוקים רק בגלל שאנחנו אופוזיציה?"

שרת המשפטים השיבה: "הכנסת מחוקקת עצמה לדעת. כיו"ר ועדת השרים לחקיקה אני בהחלט מנסה להדוף חוקים שאין בהם צורך. אני חושבת שצריך להשית את האנרגיות יותר לפיקוח על עבודת הממשלה ופחות חקיקה. יש יותר מדי חוקים. עוברות עשרות הצעות חוק של אופוזיציה, באזור 40. רק בשבוע אושרו בוועדה שתי הצעות חוק של אופוזיציה ושתי הצעות חוק של קואליציה. כך שאנחנו מתייחסים בצורה מאוד עניינית לכל חברי הכנסת. היחס של 100 הצעות קואליציה לעומת 40 אופוזיציה הוא תקין. ההצעה שלך ביקשה לחוקק חוק במקום בו כבר קיימות תקנות.

"בעניין השקיפות, אני מפרסמת כל שבוע את ההצבעה שלי. אני אמרתי לשרים, תפרסמו את ההצבעות שלכם. אני לא מסתירה שום דבר, כל חוק שאני מצביעה נגדו יש לי סיבה, אני יכולה לנמק אותה".