גוש-עציון: פצוע קל-בינוני בפיגוע ירי

א.מתי החלה ההתיישבות הערבית באום אל-פאחם ומהי ארץ מוצאם של המתיישבים: על כך קיימות מספר גירסאות:

את טורו השבועי בישראל היום מקדיש יוסי ביילין, מאדריכלי הסכם אוסלו, והרוח החיה מאחורי ‏יוזמות ישראליות‎-‎פלשתיניות רבות, לנחיצות פתרון שתי המדינות; לא פלא שהוא זקוק לבמה של "ישראל ‏היום" לקרוא את קריאת ההשכמה הזו;‏

את ראשית טורה בידיעות אחרונות מקדישה סימה קדמון לכתר, למצור ולבידוד הפוליטי שבו שרוי ביבי ‏‏(בנימין נתניהו). להבנתה, הוא מסוכסך עם כל מי שימינו: נפתלי בנט, זאב אלקין, גלעד ארדן, ישראל כץ, ‏אביגדור ליברמן, ואפילו משה כחלון עקף אותו מימין בסוגית הבנייה בהתנחלויות.‏

יגאל סרנה, ממייסדי שלום עכשיו וצ'ילבה של ביבי (מתנהלת כעת תביעת הדיבה המפורסמת בשאלה אם ‏שרה נתניהו הוציאה או לא הוציאה את ביבי מהרכב, תוך יצירת פקק רבתי) פותח את טורו באיפה ואיפה ‏של רשויות אכיפת החוק, ותוהה מדוע מאות ואלפי הישראלים שמסתובבים באופן יום-יומי עם סכינים, ‏אינם זוכים לאותה תגובה ציונית הולמת כמו של הפלשתינים מחזיקי הסכינים: הוא גורס, ואני מסכימה ‏איתו, שישנם מקרים שכל שחפץ בו הפלשתיני הוא לבצוע אבטיח לפרוסות סימטריות, ולשם כך החזיק ‏סכין, ולעיתים חשד לא מבוסס הופך לגזר דין מוות על המקום, בשל ההגנה העצמית.‏

את טורו השבועי מקדיש בן-דרור ימיני מידיעות אחרונות לטענה המתבכיינת שכולם נגדנו, כל הזמן. ‏תמיד. בן-דרור ימיני, מחבר ‏‎"‎תעשיית השקרים", ומסבירן רהוט של "איך האנטישמיות הישנה לבשה צורה ‏חדשה של אנטי ציונות", אינו נופל למלכודת של התבכיינות ושל קיצוניות. הוא יודע מתי, כש"הם נגדנו", ‏הם עושים את זה, לשם שינוי, בצדק גמור. הוא כותב:‏