תביעת לשון הרע שהגישו עובדות סוציאליות בעיריית תל אביב היא ניסיון להשתמש בהליכי משפט כדי לסתום פיות ולמנוע ביקורת. כך טוענים העיתונאים והפעילים החברתיים לורי שם-טוב ומוטי לייבל, בכתב הגנה שהגישו (יום ה', 13.10.16) לבית משפט השלום בתל אביב.
התביעה עוסקת בשורה של פרסומים אינטרנטיים שלטענת התובעות הכפישו אותן. שם-טוב ולייבל טוענים בתגובה, כי אין כל הוכחה שיש להם קשר כלשהו לפרסומים אלו, ולפיכך הם מבקשים מהשופט
משה סובל למחוק על הסף את התביעה. עוד הם טוענים, כי התובעות עצמן עושות שימוש בתקשורת כדי לנסות ולהשפיע על בית המשפט, ובמסגרת זו דאגו לפרסום נרחב של התביעה.
לדברי שם-טוב ולייבל, כעיתונאים אין הם יוצרים את המציאות אלא מדווחים עליה. לטענתם, התובעות פועלות להאדיר את עצמן בתקשורת, אך ממהרות לתבוע כאשר באותה תקשורת עצמה מתפרסם דבר-מה שאינו לרוחן. עוד נטען, כי התובעות מבקשות מגוגל ופייסבוק - הנתבעות אף הן - להסיר פרסומים מכפישים, אך מדובר בסעדים כוללניים שלא ניתן להעניק להן. טענת הגנה נוספת היא, שהתביעה הוגשה בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים בנוגע לתביעות דיבה של רשויות מקומיות.
עוד נטען בכתב ההגנה, כי לתובעות אין שם טוב, הן מנתקות ילדים מהוריהן בצורה פסולה ובית המשפט אינו מעביר את החלטותיהן תחת שבט ביקורתו אלא סומך עליהן בעיניים עצומות. בכתב התביעה מועלות טענות בוטות ומתלהמות, נאמר, והטענות העובדתיות של התובעות מוכחשות לגופן.
