מעמד הילד אינו נידון בעיריות

הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב', 14.11.16) דיון בנושא "שיתוף בני נוער בקבלת החלטות וקביעת מדיניות". במסגרת הדיון הוצג דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בו עלה כי ברבות מהעיריות אין שיתוף של בני נוער בדיוני הוועדות לקידום מעמד הילד, בניגוד לתקנות.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, פתחה את הדיון: "השתתפתי בימים האחרונים באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה למניעת אלימות מינית ופיזית כלפי ילדים, הכנס היה טעון, השתתפו בו עשרות מדינות ואני שמחה לומר שגיליתי שאנחנו מדינה מאוד מתקדמת בנושא הזה, גם ביחס לקנדה וארה"ב, שם למשל גיל הנישואין המותר הוא 14. גם מבחינת חקיקה ועבודה של המוסדות השונים אנחנו במצב טוב".

"ניהלתי גם כנס בנושא הדיון שלנו, והנקודה שעומדת על הפרק היא עד כמה אנחנו מובילים את הילדים והנוער ומצפים שהם ישתלבו, ולא מחכים לראות לאיזה כיוון מעוניינים הילדים והנוער לצעוד. בנוסף, גם שכשאנחנו נותנים מקום לאג'נדה של הצעירים, עולה השאלה - עד כמה אנחנו נותנים להם להוביל את הדרך שהם הציפו, לשם כך אנחנו מארחים את תלמידי בית הספר הריאלי בחיפה שהעלו את הרעיון לקיים את הדיון וכן נציגים נוספים", הוסיפה שאשא ביטון.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אני מלווה תקופה ארוכה את נושא התפתחות בני הנוער בנוגע למידת ההשתתפות בקבלת ההחלטות ומידת ההשתתפות בישום ההחלטות עצמן. השאלה שלי לבני הנוער היא: האם אתם באמת רוצים להחליט לבד או שאתם מעוניינים שהבוגרים יהיו חלק בקבלת ההחלטות שלכם, יתנו עצה".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "השאלה שניצבת כאן קשורה בשאלה הבסיסית של מטרת בית הספר. אם כפי שאני מאמין, מטרתו היא להכין את התלמיד לחיים ולעצב את דמותו כדמות חיובית ומשפיעה בחברה, אז ברורה לגמרי החשיבות הגדולה של מועצת תלמידים ומעורבותו של התלמיד בקבלת ההחלטות".

מנדי רבינוביץ', מנהל החטיבה העליונה בבית הספר הריאלי בחיפה: "אני מאמין בשינויים דרך מבנים, שינוי אמיתי קורה כשמבנה משתנה. לדוגמה כשמועצת התלמידים לוקחת חלק בקבלת החלטות בבי"ס. מבנה בית הספר כמו שהוא היום משרת את המורים, את מבנה השעות, ואת מערכת בית הספר, הוא בנוי כמבנה של שליטה. צרכי הלמידה של תלמידים היום שונים לגמרי מאיך שהמבנה בנוי, יש ניסיונות ראשונים לשנות זאת ויש לקדמם".

יעקב מיכלין, מומחה להשתתפות אזרחית של ילדים ונוער: "מה שעולה בברור מהדוח של מכון המחקר הוא שאין בשטח מספיק מודלים שיתופים של ילדים ובני נוער לקבלת החלטות. צריך ליצור פלטפורמות במסגרתן עמדתם תשמע בהליך קבלת החלטות. בגלל שהם לא יכולים לקבל החלטות בעצמם, ההשתתפות שלהם בקבלת החלטות היא הביטוי".

יו"ר הוועדה השיבה על הדברים: "אמורה לקום בכל רשות מקומית וועדה לזכויות הילד, כביכול מקימים ומצהירים עליה, אבל שם זה נגמר עד הקדנציה הבאה. גם בכל ועדת חינוך חייבת להיות נציגות של תלמיד אך ברוב המקומות אנחנו לא רואים את זה. מוסדית אנחנו מאוד ממוסדים, היישום לוקה בחסר. כן צריך לשים את האצבע איך אנחנו מיישמים את מה שיש לנו כפלטפורמה".

הסוחט שנרך, תלמיד בית הספר הריאלי: "עם כל הכבוד למערכת החינוך ולבית הספר הריאלי שנותן אפשרויות שאין במקומות אחרים, בית ספר ב-2016 הוא מוסד מיושן, מכריחים בני נועד לנסוע בסוס וכרכרה ממקום למקום. יש דרכים טובות יותר. אני לומד 3 יחידות מתמטיקה, אני לא רוצה להיות מהנדס, ואני לא אמור להיות לחוץ מזה, אבל בגלל המציאות הקיימת יש לחץ מההורים ויש את העניין של איך אתה נראה בעיני החברים. יש לחץ לתת לנו לטעום מהכול ואני לא רוצה לטעום מהכל, זה הזמן שלנו להחליט בעצמנו".

שירה צמח, תלמידה בבית הספר הריאלי: "גם בבתי הספר בהן יש מועצות תלמידים, עיקר תפקידן הוא מסיבות וכיף לתלמידים. אין מספיק עידוד של התלמידים לשנות, מפה נובע החוסר. הייתי במועצת בית הספר, לא הרגשתי שאני לוקחת חלק בקבלת החלטות, מקבלים החלטות בלי לשמוע את קולנו".

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, חנן יזדי: "הסוחט נגע בבעיה שהיום באמת לתלמידים אין זכות הצבעה והם לא יכולים לבחור את הנציגים שלהם בכנסת. אנחנו מובילים יוזמה להורדת גיל הבחירה לגיל 17. היוזמה עבדה ברשויות המקומיות והובילה להרבה שינויי חקיקה ומקפידים להזמין את נציגנו לישיבות".

בדיון עלה כי ישנם לא מעט בתי ספר שלא הקימו מועצות תלמידים, וכי ישנם בתי ספר שהקימו כאלה רק למראית עין. יזדי סיפר על יוזמה של מועצת התלמידים הפועלת בחיפה, במסגרתה ישנה ביקורת של המועצה ומתוכה נגזרת תמונה מלאה של בתי הספר בו פועלות מועצות תלמידים ואופן פעילותן. "אנו מעוניינים ליישם זאת ברמה ארצית, יש לנו את הפתרונות, נזדקק לשיתוף הפעולה של הרשויות" ציין יזדי.

יו"ר הוועדה ציינה כי תיתן את תמיכתה למהלך: "חובה שבכל בית ספר תהייה מועצת תלמידים ולא למראית עין".

מיכל מנקס סמנכ"ל חינוך וחברה במרכז השלטון המקומי: "זו הכללה לומר שיש הרבה בתי ספר שאין בהם מועצות תלמידים. בסופו של יום יש הסדרה במדינה, יש חוק הנוער, הצורך הוא באכיפה. אם לא מתקיימות מסגרות, בין אם זה בבית ספר ובין אם זה ברשות מקומית יש לפעול בנוגע לכך. נהייה כתובת לכל תלונה שתגיע על אי-קיום של וועדה כזו או אחרת או אי-זימון אליה של בני נוער ברשות המקומית".

אורי מלכין, מנחה מועצות תלמידים ארצית במשרד החינוך: "ברמת הרשויות המקומיות אנחנו מונעים תקציב ומכרזים במידה ולא ממנים ועדת נוער כפי שנדרש. זה בסמכותנו, לעיתים לוקח זמן כשיש חילופי תפקידים אבל כשאנחנו פונים ישנו שינוי לרוב".

"הדברים תקועים דווקא אצל הרבה מאוד משרדי ממשלה שעוסקים בנושא, למשל משרד התחבורה, הביטחון ורבים אחרים. שם אנחנו רואים קשיים של מועצת התלמידים להיות משולבים למרות העיסוק בשגרה בנושאים אלה".

בהמשך הדיון העלתה יו"ר הוועדה את נושא החופש ללמוד בבית הספר בו רוצה התלמיד ללמוד: "את הדבר הכי בסיסי לא נותנים לילד - את הזכות שלו ללמוד איפה שהוא רוצה ללמוד. מכתיבים זאת גם להורים. יש פיילוט של משרד החינוך לפתיחה מבוקרת של אזורי רישום, אני חושבת שזה מקום שאנחנו צריכים להשקיע בו קצת יותר, לקדם את הנושא לכל הארץ".

דימה, תלמידה תושבת דליית אל כרמל ביקשה להתייחס לנושא: "ההורים שלי רצו שאלמד בריאלי, העירייה לא כל כך עזרה בזה. בסוף קיבלתי את האישור ללמוד בחיפה ואחרים עדיין לא קיבלו".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אני דורשת ממשרד החינוך לאכוף את נושא מועצת תלמידים בכל בית ספר, ברמה של הדרכות שהמועצות מתפקדות באופן וברוח הנכונה. אבקש שהמשרד יתמוך בפיילוט של מועצת התלמידים הארצית לבקרה על הנושא. מהשלטון המקומי אבקש פיקוח ויישום ברמת הרשויות השונות והוועדות בהן, אשמח לקבל את הנתונים לגבי הוועדות לזכויות הילד ומועצות התלמידים בכל מקום. בנוסף הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה לשתף תלמידים בקבלת החלטות הקשורות בהם".