מליאת הכנסת קיימה (יום ג', 6.6.17) דיון בהצעות לסדר לציון יובל למלחמת ששת הימים ולהתיישבות ביהודה ושומרון.

יו"ר הכנסת ח"כ יולי יואל אדלשטיין: "הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים לא היה עוד ניצחון. בלעדיו - לא היינו קיימים כאן, פשוטו כמשמעו. אני יכול לומר באופן אישי, שבלי הניצחון במלחמה גם אני לא הייתי קיים, לפחות לא כיהודי וכציוני. אני עוד זוכר איך כילד בן 9 בברית המועצות, שמעתי את הדיווחים על המלחמה ברדיו, ואיזו השפעה עצומה הייתה להם עלי ועל עוד שלושה מיליוני יהודים שחיו אז מאחורי מסך הברזל.

"חמישים שנה אחרי הניצחון, יש כאלו שאומרים שהוא רק 'סיבך' אותנו. שה'כיבוש' - כך הם קוראים לזה - משחית את החברה שלנו. חברים - חלוציות תמיד הייתה עסק מסובך, וגם כשראשוני העולים הגיעו לארץ, היו כאלו שאמרו שהם מסבכים אותנו עם מעצמות העולם. המתיישבים ביהודה, שומרון, בקעת הירדן והגולן הם חלוצי זמננו, הם מפריחי השממות, הם שומרי הארץ למרות כל הקשיים והסיכונים. אי-אפשר לדמיין את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל בלי המקומות הללו, ונמשיך לתמוך במתיישבים בהם - גם כשזה "מסובך".
אני רוצה לחזק את המתיישבים ולברך אותם, יחד עם כל תושבי מדינת ישראל, לרגל חג היובל".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הניצחון המוחץ הוא ניצחון מדהים. ממדינה בסכנת השמדה הפכנו לגיבור העל של השכונה.
היום שאנחנו מציינות יובל. זה תאריך שהופך להיות כמו יום העצמאות, היום שירדה מהפרק סכנת ההשמדה מבחוץ. בתאריך הזה התחיל התהליך שמאיים להשמיד את מדינת ישראל מבפנים. הניצחון הציל אותנו, אבל אי-אפשר לטמון את הראש בחול אי-אפשר להתעלם מהמחלוקת שיש בחברה מאז ששת הימים. אני פניתי וביקשתי לקיים יום מיוחד לציון 67'. חשבתי שצריך שהיום הזה יהיה בסימן הממלכתי ביותר והניטרלי ביותר לא בגלל שאני מאושרת מהניצחון.
לא בגלל שהוא לא חשוב. אלא בגלל שהוא כזה. צריך לאפשר לכל הקולות להישמע באותו סוג של כבוד.

"העובדה שנקרא לזה חמישים להתיישבות לא תשנה את זה שיש גם פלשתינים שלא חוגגים התיישבות. מאז ששת הימים לא החלטנו מה אנחנו עושים עם הניצחון. יש חלקים שכן. המדינה לא החליטה.
מאז ששת הימים מחזיקים את צה"ל בגדה המערבית, ביהודה ושמרון, בהתחלה בשביל לשמור על הישגי המלחמה היום לשמור על התנחלויות התיישבות יהודיות במקום שבאמת לא שייך לנו. לא הטריטוריה היא הבעיה אלא האוכלוסייה. כפי שאמר ישעיהו ליבוביץ' היהודי הדתי חובש הכיפה.

"הסכסוך הפך למה שמגדיר אותנו. אנחנו לא מזהים את עצמנו בלעדיו. תרבות הסכסוך השתלטה עלינו. מתוך עמדת הכוח החובה והאינטרס שלנו להושיט יד לעזור להם לבנות את עצמם. שזה יעזור לנו לבנות את עצמנו. כי אחרת הניצחון של ששת הימים יפרק אותנו מבנים".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "ירושלים היא עיר שמתאמצים בשבילה העיר דורשת אהבה ומאמץ. עיר שבוחרים לחיות בה. המאמץ הגדול הוא איך אפשר לחיות ביחד בעיר מאוחדת בה חיים יחדיו חילונים ודתיים יהודים וערבים. לאחרונה מקובלת ההתבצרות בשבטיות. אך ירושלים היא עיר שלא מאפשרת להסתגר., פוגשים זה את זה בכל מקום. במקומות אחרות ניתן לדמיים שכולם כמוך. בירושלים אי-אפשר להתעלם ואיש לא הולך להיעלם. הדבר המשותף לכולנו הוא האהבה לעיר. ההבנה של אין ברירה מחייבת אותנו למצוא את הדרכים ללכת ביחד. אנחנו פורצים את הדרך לשאר מדינת ישראל התורה הזו תצא מציון לכל ירושלים. לא רק אנחנו אוהבים אותה, ירושלים אוהבת אותנו. היא לא שלנו. אנחנו שלה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "יובל לששת הימים וחידוש ההתיישבות בגולן וביהודה ושומרון, מלחמת ששת הימים הייתה רגע השיא של אחדות והתרגשות בחזרה לקדושים שבמקומותינו. כאיש מאמין אני אומר תודה למנהיגי הדור למפקדים וללוחמים. ראוי להזכיר את 723 הנופלים בקרבות ששת הימים. עם ישראל יודע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וההתיישבות הישראלית בה ובכל חלקיה תמשך לעד. גבולה המזרחי בר ההגנה יהיה תמיד הירדן וירושלים לא תחולק. כן יש גם פלשתינים, אך גם בדמוגרפיה אנחנו ננצח. ורק בחיזוק אחיזת ת עם ישראל בארצו יבוא השלום לאזור כולו. אנחנו מודים לכל מי של שחלם ולחם".

ח"כ יואב בן צור (ש"ס): "שחרור יהודה ושומרון ואיחוד בירתנו הנצחית ירושלים. יומיים שלושה אחרי המלחמה לקח אותי אבי לטיול בשכם בקבר יוסף, בבית לחם, במערכת המכפלה ובסוף היום השיא בכותל. נסענו בתחבורה הציבורית הערבית. אחרי שורה של הישגים, מדינת ישראל בוחרת להלקות את עצמה ולהפריד בין יהודים ובין יהודים. יש מאות אלפי יהודים נמצאים תחת שלטון צה"ל רק מעצם היותם מתיישבים בשטחי יהודה ושמרון. אותם מתיישבים המחנכים לאהבת אדם. הניסיון לשחק משחק כפול ולהשאיר את יו"ש בהחלטה שלא להחליט פוגעת באיכות חייהם מסכת התנצחויות שאין תועלת בה.
רק 5 או 6 מהחוקים שחוקקה הכנסת ה 20 חלים ביהודה ושמרון. התחלנו תהליך היום בהובלת שרת המשפטים, כך שכל החוקים הטובים יחולו גם ביו"ש. צריך לעבור מרדיפה אחרי הכרה בינלאומית. צריך להעז יותר . הגיע הזמן להפסיק לפחד. הגיע הזמן להחיל את החוק על יו"ש כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "התגייסנו לחגוג ניצחון בשרשרת אותם הניצחונות של העם היהודי . הניצחון על אלו שניסו להשמיד אותנו. אני רואה שיש הוגי דעות ששוגים מה היה כאן לפני חמישים שנה, כאילו כל הבעיות התחילו רק בניצחון ב-67' מסלפים את המציאות. שוכחים את הסכנה שריחפה מעל כולנו. שכחו את הפחד הקיומי לא רק ערב ששת הימים אלא מאז הקמת המדינה. שוכחים לדבר על אותו חופש דת שלא היה קיים בירושלים. הסילוף הוא הדבר שצריך להחזיר אותנו אל האמת. מה צריך להתמקד באותו ניצחון כי אי-אפשר לדבר על שלום בלי שתהיה הכרה בניצחון כי זה הפתרון. כל פעם שהיו מלחמות הם הסתיימו לאחר שצד אחד ניצח ואחד הפסיד. לאחר הבנה של הקווים של המנצח. כשחלק מהאויבים הכירו בזה, נפתחה הדרך לשלום. כאשר המצרים הפסיקו לנסות להשמיד אותנו- אפשר היה להגיע לשלום.

"לפני 25 שנה החליטו להגיע לשלום בלי שהכירו בזכותנו וגם היום הם עדין חושבים שהם יצליחו לחסל את הרעיון הציוני. הם מדברים על שתי מדינות פלשתינית ועוד אחת שאחר כך תהיה פלשתינית.
חמישים שנה אחרי אותו ניצחון צריך לדרוש שהם יכירו בכך שהיה ניצחון. מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי. הקהילה הבינלאומית צריכה להבין שכדי להניע את גלגלי השלום, דווקא העברה של שגרירויות לירושלים הם אלו שיניעו את אותו הסכם כי הם יחסלו את המחשבות על חיסול מדינת ישראל".

ח"כ נורית קורן (ליכוד): "אני מאוד נרגשת. כשראיתי את כל האנשים שהם נוף ילדותי, האנשים שהם בנו את היישובים. יש לי חלק גדול בהתיישבות. נולדתי בירושלים חוויתי את מלחצת שש הימים בסנהדרייה. גבעת התחמושת ישבו צלפים וראו מה אנחנו עושים בתוך הבית. אבי שנפטר לפני עשרה ימים לקח אותנו לגבעת התחמושת לראות איך הם ראו אותנו. וגם לרחבת הכותל הקטנה.
זה חקוק בי וכל כך הולך יחד איתי. ב-1971 אבי שהייתה לו משאית, העביר את החפצים של הרב לווינגר למלון פארק. היינו בין עשרת המשפחות הראשונות במבני הקבע של קריית ארבע. אז היו שלושה בניינים בלבד, היום אפילו אני לא יודעת למצוא את הבניינים האלו שמוקפים בהרבה בניינים ותושבים. אני רואה בכל שהוא הלך לעולמו דווקא בשבוע של ירושלים, משהו גורלי. ויום חברון".
.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "חמישים שנים והגיע הזמן לאמר לעם ישראל את האמת. האמת קשה מאוד ברורה. גם אם תעצמו עיניים המציאות לא נעלמת. עובדה שכולם יודעים מדינת ישראל קטנה נמצאת בתוך מחרב ערבי מוסלמי. יש שתי אפשרויות או שנלמד להסתדר בסביבה בה אנחנו חיים או שלא. אם לא, יהיו עוד מלחמות יהרגו עוד אנשים עד שתגיע מלחמה בה לא ננצח ומדינת ישראל לא תתקיים.
האפשרות היחידה היא שלום. הדרך לשלום היא פשוטה ברמה העקרונית. כפי אמר הילל הזקן 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. מה שאנחנו מבקשים עצמאות וצדק, בדיוק אותו הדבר מגיע לעם השני.
ראיתי במסדרונות המון תמונות אך התמונה הגדולה הייתה חסרה. רק הם נמצאים? היכן נמצאים מיליוני האנשים הנמצאים תחת כיבוש? איפה התמונות של המחסומים של הפלאחים שאיבדו את שדותיהם?
לא סופר הסיפור האמתי כי גם היום הדבר שאתם גאים בו הפרויקט פורח באוויר ומתקיים רק אודות מכונת הנשמה המופעלת מהכנסת על חשבון הציבור הישראלי המוסיפה להוסיף תקציבי ענק. רק בזכות ההנשמה המלאכותית ההתנחלויות ממשיכות להתקיים ברגע שתיובש לא צריך לפרק ההתנחלויות יחזרו הביתה. או שנחיה ביחד או שלא נחיה. אני רוצה שהבנים יגדלו לעתיד של שלום, ומה שאני מאחל לבנים שלי אני מאחל לבנים של העם האחר".

השר יריב לוין השיב בשם הממשלה: "יום חג וזכות ענקית יש לכל אחד מאיתנו לחגוג את שחרור חבלי מולדת ושובנו לארץ אבותינו למקומות בהם התרחשו האירועים החשובים בתולדות עמנו. זו העת להכיר תודה לאנשי כוחות הביטחון שעשו במלאכה הזו ושומרים עלינו גם היום ולהסתכל בערכה אל החלוצים שחוללו נס ענק שעוד יילמד לאורך ההיסטוריה, נס של עם ששב כנגד כל הסיכויים וכנגד כל המכשולים וכנגד קוצר הראות ואובדן האמונה.

"כל מי שמסתכל על מפעל ההתיישבות על מה שמתרחש בשטח יודע שאת הנעשה אין להשיב. שאנחנו כאן כדי להישאר. ההתיישבות כולה תישאר נטועה עמוק באדמת ארץ ישראל כי אין צורך לשוב הביתה כי שבנו הביתה לפני חמישים שנה. הדרך היחידה ששכנינו יכירו בקיומנו ויבינו שאנחנו כאן כדי להישאר, היא בעובדה שנאחז באדמתנו. מי שנאחז ומכבד את ארצו והעבר והמורשת מכבשים אותו. מי שעוקר את עמו באכזריות... נתפס כחלש ומביא על עצמו, את מה שהביאה תוכנית ההינתקות.

"לשמחתנו, היום ההתיישבות כל כך עוצמתית כל כך גדולה, צריך לעשות יותר בבקעת הירדן וברמת הגולן צריך להגיע למספרים אחרים שיהיה ברור לכולם שהגלגל הזה לא ניתן להשיב לאחור. בצדק נאמר לא פעם, הוויכוח איננו שאלה טריטוריאלית. הוויכוח הוא על עצם הזכות שלנו להתקיים כאן לקיים מדינה יהודית במרחב הזה. דין נצרים כדין תל אביב. ביום שנבין את זה, נראה שהועלם מבין אותנו יותר כי כאשר אומרים את זה ומגרשים את נצרים, ברור שמבקרים אותנו גם כשאנחנו יושבים בתל אביב.

"ואני חוזר ואומר שאם אנחנו רוצים לשנות את עמדת הקהילה הבינלאומית, אנחנו צריכים להבין שדין נצרים כדין תל אביב במובן ההפוך. דין השומרון וגוש-עציון דינם כדין תל אביב ביום שנעשה את זה תתחיל הדרך להביא את העולם למקום אחר. בשם ממשלת ישראל ברכה חמה ונאמנה לכל העוסקים במלאכת ההתיישבות והערכה אדירה לכל השותפים. ניצחנו. נמשיך לנצח. עם ישראל חי".