החמרה במצבו של החייל שנפצע בפיגוע בגבעת אסף

בית המשפט הצבאי ביהודה גזר (יום א', 16.12.18) 35 שנות מאסר על מחבל שהורשע בגרימת מוות בכוונה, המקבילה לעבירת רצח, ובעבירות נוספות, בגין מעורבותו בפיגוע שבו נהרג סמ"ר ינאי ויסמן במתחם רמי לוי בשער בנימין ב-2016. על המחבל נגזר גם פיצוי על סך מיליון ו-250 אלף שקלים. בפיגוע נפצע אדם נוסף.

הטרור של ערביי יהודה ושומרון הרגיז מאוד את שר האוצר כחלון שמיהר לצייץ את כעסו באלו המילים: "אירועי הטרור האחרונים ביהודה ושומרון חמורים ביותר. הם תוצאה של הסתה פרועה שמגיעה מהרשות הפלשתטינית ומרצועת עזה. אני קורא להנהגה הפלשתינית לצאת בקול ברור נגד ההסתה והאירועים הרצחניים האחרונים". תמימות? עיוורון? סכלות? או שמא כולם יחד.

ביקור ראש הממשלה בעומאן התמקד באתגרים אזוריים משותפים לשתי המדינות ולא בעניין הפלשתיני.

מלחמת העולמות שמתרחשת בחיפה, כנגד מינויו של רג'א זעתרה מחד"ש, לסגן ראש העיר, לוקה בצביעות ישראלית שכיחה. יכולתי לספר כאן גם סיבות אחרות שיש בגללן להכשיל את המינוי הזה, סיבות שגם לא מעט מאנשי השמאל שותפים להן. יכולתי לנתח כאן באופן עמוק את המלחמות מתחת לפני השטח בחד"ש, ולא רק בסוגיית החאמס וה"חיזבאללה" אלא גם בסוגיות כמו הוויכוח סביב היחס לסוריה ולמורדים באסד, כמו בעניין הוויכוח סביב היחס למדינת הרצח ששמה קוריאה הצפונית ואף בעניין היחס להצגת דגל המדינה במשרדי נבחרי הציבור של חד"ש, וכן שירת ההמנון הישראלי (קחו למשל לדוגמה הפוכה בעניינים הללו מח"כ דב חינין מחד"ש...). אין לי ספק שתמיכתו של זעתרה בחאמס וב"חיזבאללה" היא יותר מבעייתית ופרובוקטיבית. אבל...