מספר המתים מקורונה עלה ל-474

ראשי המפלגות החרדיות השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן וח”כ משה גפני נפגשו (יום ב', 27.7.20) בכנסת עם שר הבריאות יולי אדלשטיין והמשנה למנכ"ל הפרופסור איתמר גרוטו. בישיבה נידון תפקוד הישיבות והכוללים ומגבלות התפילות בבתי הכנסת.

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל את ההסכמות שהושגו בין חברת סופרבוס לוועד עובדי החברה, ומנע את השבתת המחאה בת השעתיים שתוכננה להבוקר (יום ב', 27.7.20).

לפני 15 שנים גורשו/פונו מביתם כעשרת אלפים יהודים בגוש-קטיף. השבר היה עצום, כואב, מייסר, "האתרוג" הצליח במשימתו, ומשאל העם נזרק אל מחסני הגרוטאות של ההיסטוריה הישראלית הקצרה. ראש ממשלה שפעל לפי הכלל: "כגודל החקירה, גודל העקירה", היה חד-משמעי, נחוש, הקרין עוצמה, כמו כשבנה את חלק מהיישובים עליהם הורה לעלות עם דחפורים ולא להשאיר זכר למפעל חייו המפואר. הפה שאסר הוא הפה שהתיר, היד הבונה היא היד ההורסת. התקשורת מחאה כפיים, להקת הפרשנים כמעודדות הדהדה את המסר, פוליטיקאים בגדו בערכי היסוד בהם האמינו והשלום המיוחל יצא במחולות הורה סוערת בין הבתים ההרוסים, החממות השוממות, ובתי הכנסת העולים בלהבות כשהון "רודפי שלום", מסמן אות ניצחון.

אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר ניצב משה בפני עם ישראל בעבר הירדן. ניכר, שמשה העייף מצהיר בפני עמו כי "לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׁאֵת אֶתְכֶם" (פר' א' פס' 9). משה מדגיש בהמשך נאומו טרם כניסת העם לארצו כי היה לו קשה לשאת לבד "טָרְחֲכֶם, וּמַשַּּאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (פר' א' פס' 12). מעתה ואילך חובה על העם הבא בשערי הארץ הנכספת אחרי ארבעים שנות הסבל, שזימן לו המדבר, להקפיד על השתתת דפוסי חיים, הנאמנים לציווי ערכי הצדק והמוסר. על העם להמשיך את פועלו של משה, שהחל בכינון מערכות שלטון, המאופיינות ב-"וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (פר' א' פס' 16). חובה להתייחס לגר החי בארץ הזו כאל האזרח.

ספרו המונומנטאלי של הסופר והפילוסוף הצרפתי-אלג'יראי (והיהודי) "המיתוס של סיזיפוס" מתמקד בניתוח מימד האבסורד מזוויות שונות. הדימוי המגלם בעיניו את הביטוי האולטימטיבי של האבסורד הוא וריאציה על המיתולוגיה היוונית, לפיה, סיזיפוס רואה את האבן המידרדרת מראש ההר ומודע לאבסורד של קיומו, ובכל זאת ירד למטה כדי לגלגל את האבן בחזרה למעלה.