"אנחנו עדים לניסיון ממושך ומאורגן של ההנהגה החרדית, לרוקן מתוכן את מערכת הערכים של הציבור החילוני ולהשתלט על כל עמדות המפתח ומוקדי הכוח במדינת ישראל". כך טוען (יום ד', 11.11.20) ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) בכינוס מקוון שערך בכותרת "מעמד הציבור החילוני בחברה הישראלית המודרנית".

הוא ציין כדוגמה את העובדה שח"כים חרדיים עומדים בראשות שלוש ועדות בכנסת, ושר הפנים הוא גם כן חרדי. לדבריו, הגיעה העת שהרוב החילוני הלא-מאורגן ישמיע את קולו אל מול המיעוט המאורגן. קושניר אמר כי הוא רואה ערך במדינה יהודית, אך "היהדות אינה רק דת אלא גם תרבות". "הגיעה העת לחופש דת וחופש מדת", סיכם.

הד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר בכינוס: "עצם העובדה שאנו מנהלים כינוס מסוג זה, היא עובדה דרמטית. במהלך 70 שנים, הציבור החילוני בישראל הלך והפך לקבוצת מיעוט. הוויכוח הישראלי הוא האיזון בין ערכי המדינה היהודית לבין ערכי המדינה הדמוקרטית".

פרידמן ציין סקר שלפיו 80% מהחילוניים סבורים שהדתיים משתלטים על המדינה, ואמר: "התחושה של החילוניים כאילו הדתיים על הגדרות ועומדים להשתלט על המדינה, יש לה על מה לסמוך במובן הפוליטי, אבל אין לה על מה לסמוך במובן הפרקטי. יש פער ענק בין החוק למציאות".

הוא הביא כדוגמה את המסחר בשבת: "לפי הספר אסור לסחור בשבת, אבל בפועל המסחר עובד בשבת - כי עיריות איפשרו, כי יש שטחים אקס-טריטוריאליים, כי בית המשפט פסק וכו'. כ-400 אלף איש עובדים בשבת, מתוכם כ-100 אלף בהיתר. כלומר, אין איסור מוחלט לעבוד בשבת.

"גם אני מצדיק פגיעה בחופש העיסוק בגלל ערכים, לרבות הערכים היהודיים. יש גם ערכים סוציאליים. מי שנלחם בחוק המרכולים היו חילוניים שהחיים שלהם נהרסו בגלל שמרכולים היו פתוחים בשבת. אז איפה בדיוק עובר הגבול? אפשר לריב על זה. צריך להכיר מצד אחד שהערכים היהודיים הם ערכי יסוד ומצד שני פגיעה במינימום בחופש הפרט ברשותו הפרטית בארבע אמות אבל גם בפרהסיה בהקשרים מסוימים.

"חופש העיסוק וחופש התנועה אינו זכות מוחלטת ומוגבל על-ידי ערכים אחרים. לגיטימי שערכים של מדינה יגבילו את חופש העיסוק, והשאלה היא איזה ערכים. המכנה המשותף הוא מדינה יהודית דמוקרטית: חירויות פרט ושוויון וזכויות לכל אדם לחיות את חייו, אבל גם ליהדות של המדינה צריכה להיות משמעות בעיני. בסוף צריך להבין שאם ליהדות של המדינה אין משמעות בהתגברות על ערכים אחרים בשום מקרה, אין לה שום משמעות. אם על ערך מסוים איני משלם שום מחיר - לערך הזה אין שום ערך. כמה ערך צריך לשלם על יהדות המדינה? אני חושב שבמקרים מסוימים משלמים מחיר גבוה מדי. למשל בנישואים וגירושים זו קטסטרופה. צריכה להיות חלופה לנישואים בישראל. מצד שני, אם נשחק עד הסוף את הנושא של שבת, יהיו המון אנשים כגון מוסכים שיהיו חייבים לעבוד בשבת, כי תהיה תחרות. יהיה לכך מחיר של פגיעה בערכים סוציאליים ויהודיים, שסביבם התכנסה המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית", אמר.

פרידמן הזהיר כי אם סוגיות דת ומדינה לא יהיו חשובות לחילוניים כפי שהן חשובות לדתיים לא יהיה שינוי פוליטי וכי חלוף הזמן קטסטרופלי לציבור החילוני כי הדמוגרפיה תנצח במערכה בעוד 20 שנה, ו"מה שלא נוכל לעצור היום לא נוכל לעצור אז".


אורי קידר, מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אמר כי "המדינה לא מאפשרת באופן גורף העסקה בשבת, גם במקומות שלהם ניתן היתר, דבר הפוגע בעיקר בסטודנטים שלומדים במשך השבוע ורוצים לעבוד בשבת". הוא ציין לחיוב הצעה של ארגון נאמני תורה ועבודה שלא לאסור באופן גורף העסקת יהודים בשבת, ובמקום זאת לאסור את העסקתם ברצף יותר מ-X שבתות.

עוד הוסיף: "בסופו של דבר, ישנם מקרי קיצון שמבטאים פגיעה כזו או אחרת בחופש העיסוק. המטריד הוא, מקרים רבים שישנם, שאנחנו לא שומעים עליהם ושקורים יום יום."

אורי משגב מעיתון הארץ אמר: "אשכנזי וגנץ לא נלחמו בהדתה הקיימת בצה"ל. איזנקוט כן, ונראה שכוכבי חוזר לקו של קודמיו. צה"ל מוטה בהדתה. הצבא מראש מייצר פריבילגיות לחיילים הדתיים. יש זכויות יתר לדתיים, אבל מעולם לא פגשתי זכויות יתר לחילונים".

הד"ר עידית שפרן גיטלמן, ראש התוכנית לחברה וצבא במכון הישראלי לדמוקרטיה: "התפיסה שמגנה על רגשות וזכויות דתיים היא לא תפיסה שנולדה בצבא. אנחנו רואים את זה גם בשדה הציבורי וגם בשדה המשפטי. רואים זאת בעיקר בזוגות מעורבים. הצד המתפשר - תמיד יהיה הצד החילוני. כל עוד תפיסה זו מונחת בבסיס הדיון, תמיד נלך אחורה". עוד הוסיפה: "יש תפקיד למחנה החילוני-ליברלי - להפנים תפישה שעוד לא התקבלה, שהצבא צריך להשוות בין מעמד הערכים הדתיים והפגיעה ברגשות הדתיים לבין מעמד של ערכים מכונני זהות, וזה מתחיל בלהגיד 'אם אין נשים בפאנל - אני לא משתתף'".

ד"ר רם פרומן, יו"ר עמותת הפורום החילוני: "ההדתה היא לא כפייה דתית. ההדתה לא פועלת רק בכפייה במערכת החינוך. ההדתה יכולה לפעול גם בדרכי נועם דרך מערכת החינוך.

"איש לא מתווכח על העובדה שצריך ללמוד על ההיסטוריה היהודית ועל ערכי היהדות." עוד טען כי מאחר שיש הקפאה בבנייה בהתנחלויות, מפנים הצעירים את האנרגיה לצורך התנחלות בלבבות ולהדתה".

רונית תירוש, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך, אמרה כי אין בסיס לדברי פרומן כאילו התכנים על מורשת ותרבות יהודית באים על חשבון מקצועות לימוד אחרים.