מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, מסר מידע כוזב בנוגע להשכלתו האקדמית כאשר התמודד על תפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. כך עולה (יום ג', 2.2.21) מפסק הדין, בו דחה שופט בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, דניאל גולדברג, את תביעתו לעכב את מינויו של יקי קוינט לתפקיד זה.

מעיין היה בעבר מנכ"ל עיריית ירושלים ומנכ"ל משרד התשתיות, יו"ר המועצה לענף הלול, ממלא-מקום יו"ר תוכנית אב לתחבורה בירושלים ועוד. קוינט היה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות מאז נובמבר 2017, ולפני כן היה היועץ המשפטי של רמ"י. מעיין טען, כי ועדת האיתור אותה מינה משרד הבינוי פעלה למראית עין, ובפועל הייתה חותמת גומי לאישור מינויו של קוינט - שלדבריו הוא מקורב לשר הקודם, יעקב ליצמן.

בתשובתה לעתירה ציינה המדינה בין היתר את המידע הכוזב שמסר מעיין במסמכים לוועדת האיתור, ואשר באמצעותו הצליח לקבל ממשרד הבינוי אישור להצגת מועמדותו. לדבריה, מעיין כתב שהוא בעל תואר מהאוניברסיטה העברית והקריה האקדמית אונו, והסתיר את העובדה שהתואר שלו הוא מטריניטי קולג' אנד יוניברסיטי - מוסד שאינו מוכר בישראל. מעיין גם לא מסר, כי בשנת 2011 נפסלה מועמדותו למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל בשל סיבה זו, ושעוד בשנת 2003 (כאשר התמודד על תפקיד מנכ"ל עמידר) דחה משרד החינוך את בקשתו להכיר בתואר שקיבל.

עוד טענה המדינה, כי מעיין הגיש תצהיר כוזב לבית הדין, בו טען שלא למד במדינת דרום דקוטה - בה רשום אותו קולג'. לדברי המדינה, העובדה ש-אונו העניקה למעיין תואר שני, אינה משנה את העובדה שאין לו תואר ראשון כנדרש. קוינט מצידו טען, כי קולג' טריניטי הוא למעשה אתר אינטרנט, המציע תארים מהירים כנגד "ניסיון חיים".

גולדברג קובע: "המבקש [מעיין] נמנע מלצרף לשאלון את הדיפלומה של התואר הראשון. הוא הציג מצג כאילו אותו תואר ראשון, מתבסס על לימודים בשני מוסדות אקדמיים בישראל מבלי לתמוך טענה זו בכל אסמכתא, ומבלי לגלות שבקשתו לאשר שקילות אותו תואר כשקול לתואר ממוסד אקדמי ישראלי, נדחתה, וכי בשל כך נפסלה מועמדות קודמת שלו לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

"...המבקש לכאורה הפר חובת גילוי לגבי ההשכלה שלו, והוא לא היה רשאי להחליט עבור הוועדה שבשל כך שהוא קיבל תואר שני ממכללה אקדמית מוכרת, הוא פטור מצירוף תעודת תואר ראשון. יש ממש בטענת המשיבים, כי המבקש לא קיים את חובתו של מועמד לכהונה ציבורית בכירה, שפורטה בהצהרה עליה חתם, לנהוג ביושר ובנאמנות, לפרוש מידע שלם ונכון ולהקפיד להציג כל מידע אשר עשוי להיות רלוונטי למינוי.

"...אף עולות שאלות לגבי תום ליבו של המבקש במהלך ההליך, לרבות הגשת תצהיר שהאמור בו לעניין העדר קשר בין מכללת טריניטי לבין מדינת דקוטה הדרומית, לכאורה אינו מתיישב עם מסמכים שהמבקש הגיש בהליכי מיון לתפקיד מנכ"ל עמידר בשנת 2003. גם צירופם לבקשה של גיליונות ציונים מהאוניברסיטה העברית וממכללת קריית אונו, כאשר הציונים מושחרים, לוקה בהסתרת עובדות שעשויות להיות רלוונטיות".

עוד קובע גולדברג, כי אין ממש בטענותיו של מעיין בנוגע לקשר בין ליצמן לקוינט, וכי הוא העלה טענות המסתמכות רק על פרסומים עיתונאיים בלתי מוכחים. מעיין העלה את טענותיו לגבי הרכב ועדת האיתור רק לאחר שהופיע בפניה, ולכן ספק אם טענות אלו יכולות להישמע כעת. אומנם היו מספר פגמים בעבודתה של ועדת האיתור, אך כל השיקולים האחרים - כולל חוסר תום ליבו של מעיין - הובילו את גולדברג לדחיית בקשתו.

נציגי הציבור יוסף קשי ויוסי פריד הסכימו עם גולדברג. מעיין חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את מעיין ייצגו עוה"ד סיגל פעיל, זוהר גיפס וטל איסק; את המדינה ייצגו עוה"ד מגי קריטנשטיין ומשה וילינגר; ואת קוינט - עוה"ד ירון קוסטליץ ודניאל רוזנלבלום.