ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, התקשר במישרין ל
שאול אלוביץ 12-10 פעמים במשך ארבע שנים כדי להתלונן על אופן סיקורו באתר וואלה. כך אומר (יום ב', 7.6.21) סניגורו, בועז בן-צור, בהמשך החקירה הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה.
"בוא נניח שראש הממשלה התקשר להלין על סיקור שלילי שאתם מובילים אותו פעם אחר פעם. יותר כתבות מכולם, כותרות איומות. משהו פה לא תקין? לא שגרתי? לא שכיח? התקשר. מה קרה? אחרי כתבה ועוד כתבה ועוד כתבה. נניח שהוא יזם את השיחה, מה שלא משתמע, יש איזה איסור? זה לא מקובל? אנחנו ראינו שאתה הסרת כתבות בשנייה על דברים יותר אזוטריים פה מסע של כתישה", אמר בן-צור לישועה.
בן-צור המשיך להציג דוגמאות מרובות של סיקור שלילי נגד נתניהו בוואלה, במיוחד ערב בחירות 2015 ועל-רקע נאומו בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם אירן במארס של אותה שנה. אחת הפניות של נתניהו לאלוביץ הייתה כאשר ביקש ממנו לוודא, שוואלה יפרסם את דבריו של שגריר ישראל בארה"ב באותה עת, רון דרמר, בנוגע לנאומו של נתניהו בקונגרס, שנתפס כצעד מתריס כלפי הנשיא
ברק אובמה. לדברי בן-צור, הסיקור בוואלה סביב הנאום היה בעיקרו עוין לנתניהו, ונאומו של דרמר זכה לסיקור נרחב גם באמצעי תקשורת אחרים.
בן-צור התייחס לטענה בכתב האישום, ולפיה נתניהו דרש לפרסם בוואלה את רשימת מועמדיו לכנסת; הוא הראה שהאתר פרסם גם את רשימת
המחנה הציוני והעיר: "אצלנו זה שוחד". בן-צור: "האם אתה מבין שזה נלעג, להגיד או לטעון או להעז לטעון שההודעה לעיתונות של הליכוד היא מתת, ואצלכם במחנה הציוני יש שלוש כתבות על הרשימה שלהם?". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "מה השאלה?". בן-צור: "אם הוא מבין שזה נלעג". פרידמן-פלדמן: "הנוסח בכתב האישום? הוא יכול להגיב על העובדות. הוא לא יכול להגיד אם זה שוחד או לא שוחד". בן-צור: "אבל כבודכם יכול להגיד אם זה שוחד או לא".
עוד התייחס בן-צור לטענה ולפיה נתניהו דרש לפרסם ידיעה על ביקורו בישראל של ראש ממשלת יפן. לדבריו, הייתה זו הודעה של משרד החוץ ושל מזכיר הממשלה דאז,
אביחי מנדלבליט - החתום על כתב האישום נגד נתניהו - ואשר פורסמה באמצעי תקשורת רבים. ישועה השיב, שיש משמעות גם למיקום הידיעה ולמשך הזמן בו פורסמה. בן-צור טען, כי בוואלה היא פורסמה בכותרת הראשית במשך שעה בלבד, בעוד ש"אמרו לנו שהורדה אחרי חמש שעות זה דרדור". ישועה אישר, כי ההודעה נמסרה בידי
לירן דן מדוברות משרד ראש הממשלה, " שההתנהגות שלו הייתה קורקטית".
בן-צור שאל, האם בשנים הרלוונטיות הייתה בוואלה "הצגה כל-כך נבזית של מועמד אחר". ישועה: "אני לא יודע. בוואלה, מערכת שעובדת עם פייסבוק וגם אלה שנמצאים בסלבס וברנז'ה, הם מטיבם יותר אגרסיביים נשכניים וקיצוניים ובהחלט יכול להיות שהעלו גם לאחרים. היו מעירים לי - הייתי מסתכל. נקודה שנייה, צריך לראות אם עשו ביקורת כזו על ראשי ממשלות אחרים". בן-צור: "האם אתה יודע איך ראשי ממשלה אחרים הם ודובריהם עבדו מול התקשורת?". ישועה: "אני מניח שעובדים דרך דוברים, דרך קשרים אישיים. כל המנעד".
בן-צור: "אם למשל עורך
ידיעות אחרונות בשנות ה-90 אומר שיצחק רבין היה מתקשר אליו תדיר כדי לנזוף בו על כתבות, מה אתה אומר?". ישועה: "אני לא מתפלא. אמרתי כבר בעבר שקשרים של קח ותן בין תקשורת לפוליטיקאים היו תמיד. אתה יכול ללכת גם לחנה זמר [העורכת הראשית של דבר]". בן-צור: "אני יכול ללכת גם לבן-גוריון. יש רק בעיה אחת: שאיש לא בדק את זה בצד של הפרקליטות". פרידמן-פלדמן: "העד לא אחראי לזה".
בן-צור טען, כי וואלה דרדר משיקוליו ידיעה במארס 2015, בה נאמר שהמוסד מזהיר את ארה"ב מהטלת עיצומים על אירן, וזאת בניגוד לעמדתו של נתניהו - ולא בשל דרישתו של נתניהו כגרסת המדינה. ישועה אישר, כי הידיעה הועתקה מאתר בלומברג, וכי מאוחר יותר הכחיש אותה המוסד; לדברי בן-צור, זו הייתה הסיבה האמיתית לדרדורה.
בן-צור גילה, כי בהתקשרויות החדשות שמצאה ההגנה בפלאפון של ישועה, נמצא
שמואל האוזר, שהיה אז יו"ר רשות ניירות ערך, כמי שנוסף בנובמבר 2016 לרשימת אנשי הקשר של ישועה. רשות ניירות ערך הייתה הגורם שחקר את פרשת בזק, שהסתעפה בשנת 2017 לתיק 4000. ישועה אמר כי אינו זוכר מדוע הוסיף את שמו של האוזר וכי לא היה ביניהם כל קשר; בהתקשרויות אכן אין הודעות שהוחלפו ביניהם.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
