ועדת הכלכלה, המשיכה (יום א', 19.12.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הדואר. התיקון נועד בעיקרו ליישם את המלצות ועדת רוזן, שהמליצה, בין היתר, לפתוח את תחום הדואר לתחרות, לבצע רפורמה בענף החבילות מחו"ל ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת והשר. במהלך הדיון היום מתחו נציגי חברות פרטיות ביקורת על הצעת החוק, ובתגובה לכך הבטיחה מנכ"לית משרד התקשורת כי בשבועיים הקרובים צפויה הממשלה לקבל החלטות אמיצות בעניין הדואר. היו"ר ביטון אמר כי לא יאפשר לפגוע בשירות לאזרח ובטל שלא יאפשר פגיעה בפריפריה. הוא אף דרש ממשרד התקשורת להציג נתונים על השיפור בשירות לאזרחים כתוצאה מהרפורמה.

יו"ר חברת מסר, אבשלום הרן, אמר כי בהתאם להמלצות של שתי ועדות ציבוריות צריך לפתוח את מרכזי החלוקה לכל החברות, ולהסיר בהדרגה את הפיקוח על המחירים. הוא הזהיר מפגיעה בשירות והעלאת תעריפים בפריפריה על חשבון המרכז, ושאל האם הוועדה תהייה מוכנה לכך. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי אין בכוונתו לאפשר מצב של פגיעה בפריפריה לטובת המרכז.

הרן הוסיף כי חברת הדואר עדיין מונופול וחוסמת את התחרות על החלוקה במקביל תיבות הדואר, והכוונה היא להפוך אותה למונופול פרטי. "אם ההצעה תתקבל כפי שמשרד התקשורת מציע אותה לא תהייה תחרות בשוק ולא נהייה מסוגלים להתחרות במונופול חברת הדואר", אמר.

לדברים הצטרף גם מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, שכינה את ההצעה כ"הצעת חוק חברת הדואר" ואמר כי היא תחסל תחרות עתידית. לדבריו, "במקום לדאוג להתפתחות שוק הדואר, משרדי התקשורת והאוצר שומרים על המונופול ומנסים למקסם את השווי של חברת הדואר לקראת הנפקה. הגנה על המונופול תוביל לפגיעה באזרח, השירות יפגע והמחיר יעלה", אמר סוכמן.

דברים דומים אמרו גם נציגי חברות הדפוס האחרות. מנכ"ל אניה, נתן שפירא, אמר כי הכניסה של חברת הדואר להדפסה תחסל את בתי הדפוס. שכן, לדבריו, מדובר במספר לקוחות גדולים בודדים, ומספיק שהדואר ייקח שניים שלושה לקוחות בשביל להביא לסגירת החברה. סמנכ"ל אגן תעשיות, נמרוד אנגל, הוסיף כי תהייה קניבליזציה והחברות הקטנות יסגרו. מנהלת ענפי הדפוס והנייר בהתאחדות התעשיינים, אפרת חיים, אמרה כי כניסה של חברת הדואר לתחום הדפוס לא רק שלא תגביר תחרות, אלא תהייה חיסול ממוקד של הדפוס הכמותי.

מנכ"ל חברת דואר ישראל, דני גולדשטיין, הגיב לטענות ואמר כי מסר מבצעת חלוקה בכל האזורים הכלכליים, ואיפה שזה לא כלכלי היא מעבירה לדואר ישראל. באשר ליכולת של הדואר לבצע תמחיר אמר גולדשטיין, כי יש לחברה תמחיר מסודר והיא אף ביצעה עבודה מסודרת עם חברת KPMG.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, הגיבה גם היא ואמרה כי מקטע הדפוס הוא לא מפוקח והוא דועך בלי קשר לרפורמה. היא הסבירה כי לא מדובר על כך שהדואר יהפוך לשחקן בשוק הדפוס, אלא כקונה שירותי דפוס ומשווק שלהן כחבילה אחת כמו השחקנים האחרים. לדבריה, הכוונה היא לאפשר לו להחזיק עד 5 אחוז בחברת דפוס.

באשר לטענה על הפגיעה בפריפריה והעלאת מחיר אמרה המנכ"לית אבישר בן-חורין, כי מדובר על מחיר הדואר הכמותי, שמשלמים בעלי העסקים הגדולים, ולא המחיר לצרכן הפרטי. היא אף הוסיפה כי המשרד ניסה לקבל את הנתונים על המחירים שמשלמות חברות ההדפסה ולא קיבל ונאלץ ללכת לבית המשפט.

ח"כ מקלב אמר כי גם חברת הדואר מספרת לנו על הקשיים שלה, וכך גם חברות הדפוס וגם הן צודקות, אבל בסתירה הזו לא יכול להיות שכולם צודקים. היו"ר ביטון התייחס לכך וביקש בתגובה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין לוועדה מסמך שינתח את הפעילות בשוק. ח"כ רם שפע אמר כי לא ברור מה יהיו ההשלכות של הרפורמה על הציבור, וגם לכך התייחס היו"ר ביטון וביקש מדדים להשפעה על השירות לציבור.

מנכ"לית משרד התקשורת, אבישר בן-חורין, ביקשה להתייחס ואמרה כי הדואר זה מוצר בסיסי ועדיין הוא שוק, כמו האינטרנט, וזה עדיף שיתנהל כשוק מאשר שהממשלה תנסה לנהל אותו. עם זאת היא הוסיפה: "בשבוע שבועיים הקרובים הממשלה תקבל החלטות קשות וכואבות בעניין הדואר שעוד תשמעו עליהן, הממשלה צריכה לקבל החלטות אמיצות".

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מצפה ממשרד התקשורת לגשר על הפערים בין הגופים השונים, ולהביא חקיקה שמטיבה קודם כל עם הצרכן. הוא ביקש לקבל בכתב נתונים על שיפור שירות מדיד לציבור כתוצאה מהחקיקה, והוסיף: "האם הנחת יסוד שהדואר יכול לקיים עצמו רק מהכנסות עצמיות בעולם שהשימוש במכתבים פוחת תקפה? לא קיבלנו תשובה טובה. אם הממשלה תרצה להפריט היא תצטרך להכניס את היד לכיס ולהשקיע מאות מיליונים כי מדובר בעובדים, השאלה האם במקום זה הממשלה יכולה להשקיע כמה עשרות מיליונים ולשמור על היציבות הפיננסית של הדואר".