רה"מ בנט וקנצלר שולץ הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי

אחר שאומצה בחודש מרס 2020 על-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הופכת הבנייה הירוקה מוולונטרית למחייבת, בהתאם לתקנות שנכנסות לתוקפן היום (יום ג', 1.3.22).

על הממשלה לנטרל ח"כים המשבשים את עבודתה ומחבלים בכך באינטרסים של אזרחי ישראל. לא ייתכן שכל ח"כ ינהל מדיניות פרטית, ויקבע נושאים, לוחות זמנים ועדיפויות המתאימות לגחמותיו האישיות או לקבוצת הלחץ שלדעתו אותה הוא מייצג. בממשל הבנוי על ייצוג מפלגתי, חייבת להיות הכוונה של פעילות ח"כים המשרתים בכנסת מטעם המפלגה אותה הם מייצגים ושליטה עליה. במסגרות נורמליות שבהן נשענת הממשלה על שלוש עד ארבע מפלגות, עם רוב קואליציוני של 10 ח"כים לפחות, ניתן לקיים סדר חופשי וגמיש יותר. במצב כזה גחמותיו של ח"כ יחיד ואפילו של אחדים עשויות להכביד אבל הן אינן משבשות את הסדר הכללי.

ראש הממשלה נפתלי בנט, שיזם את מתווה הכותל שמאפשר אירועים מעורבים וטקסים רפורמיים וקונסרבטיביים בחלקו הדרומי של הכותל המערבי, נפגש (יום ב', 28.2.22) עם מנהיגי התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית, אחרי שש שנים של נתק. בנט הודיע לנוכחים כי הוא אינו נסוג ממתווה הכותל.

שר האוצר אביגדור ליברמן אומר (יום ב', 28.2.22) כי הוא שומע את הקריאות בעקבות התייקרות הדלק, אך אין מקום בעת הזו להוריד את המס על הבלו. אתמול פנו חברי כנסת בעניין, ובפתח ישיבת סיעת ישראל ביתנו היום אמר ליברמן: "אנחנו נושפע מהמלחמה, אבל להוריד מס על הבלו בשיא האירוע באוקראינה זה כמו לעשות טיח בזמן רעידת אדמה".

הממשלה אישרה (יום א', 27.2.22) את התוכנית הלאומית לשיפור ידיעת השפה האנגלית, שהביאו לממשלה ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושרת הכלכלה והתעשיה, אורנה ברביבאי. התוכנית, בהיקף של כ-25 מיליון ש"ח בסה"כ, כוללת 10 מיליון ש"ח שיוקצו במסגרת החלטת הממשלה לטובת הרחבה של הכשרות אנגלית כבר בשנה הנוכחית. התוכנית תבוצע באמצעות זרוע העבודה וישראל דיגיטלית במשרד הכלכלה והתעשיה.