בג"ץ רומז: נדון ברפורמה גם אם תאסור זאת

שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, דחתה (14.2.23) שתי עתירות בנוגע לרפורמה המשפטית ולפעולותיו של בנימין נתניהו בעת הרכבת הממשלה. הראשונה נדחתה על הסף בשל היותה מוקדמת, והשנייה - משום שהפכה לתיאורטית ובשל התפתחויות שחלו אחריה. עם זאת, מפסק הדין בעתירה הראשונה עולה, כי בג"ץ ידון ברפורמה לאחר שתושלם - גם אם זו תבקש למנוע ממנו דיון שכזה.

את העתירה לעצירת הרפורמה הגישו תמי ארד ויובל ארד, אלמנתו ובתו של הטייס רון ארד; שר הביטחון לשעבר, משה יעלון; הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ; חתן פרס נובל לכלכלה, דניאל כהנמן; יזם ההיי-טק דב מורן; הסופרת צרויה שלו; ועוד. הם ביקשו למנוע מהכנסת לקבוע בחוק שבג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד, בנימוק שלאחר החקיקה - סמכות זו תישלל ממנו ולכן יש לעצור אותה כבר כעת.

ברון מזכירה, כי בג"ץ אינו דן בחוקים לפני אישורם הסופי ומוסיפה: "הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעל הפרק עומד תיקון לחקיקת יסוד (להבדיל מחקיקה 'רגילה'), ועל אחת כמה וכמה משמדובר בחקיקת יסוד הנתונה במחלוקת ציבורית עזה וסוערת המטלטלת בימים אלה את החברה בישראל. אף על-פי שסמכויותיו של בית המשפט העליון עומדות במוקד זירת ההתכתשות, ויש שיאמרו שדווקא משום כך, עלינו לנקוט משנה זהירות שלא להסיג את גבולותיה הברורים של הביקורת השיפוטית.

"נכון לעת הזו, הזירה הפרלמנטרית היא הזירה שבה יש להכריע בסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק; וכמו בכל יוזמת חקיקה מטבע הדברים אין לדעת אם בסופו של יום היא תתקבל ובאיזה מתכונת. ביקורת שיפוטית חוקתית מעצם טיבה נעשית בדיעבד, וטענות העותרים שמורות להן ככל שיהא צורך בכך בעתיד". בכך רומז בג"ץ בצורה ברורה, כי ידון בעתירות נגד התיקונים לחוק יסוד השפיטה גם אם אחד מהם יקבע שאין לו סמכות לעשות זאת. השופטים נעם סולברג ויעל וילנר הסכימו עם ברון. את העותרים ייצגו עוה"ד רון ברקמן, אופיר בלום ושירה דונביץ.

נדחתה עתירה לפסילת המו"מ הקואליציוני

בעתירה השנייה ביקשו שבעה עותרים בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, לשעבר אוניברסיטת בן-גוריון, לקבוע שנתניהו פועל בניגוד עניינים בנושאים המשפטיים במו"מ להקמת הממשלה, וזאת בשל משפטו הפלילי ומאחר שהסדר ניגוד העניינים שנקבע עימו לפני שלוש שנים אינו חל עליו בהיותו חבר כנסת מן השורה. בג"ץ לא הוציא צו ביניים ותשובותיהם של נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הוגשו לאחר הקמת הממשלה. מיארה טענה שהעתירה שוב אינה אקטואלית ושהיא פועלת להסדר ניגוד עניינים מחודש, ונתניהו הסכים עם תגובתה [היה זה לפני שמיארה הודיעה לנתניהו שאסור לו לעסוק ברפורמה ונתניהו דחה את עמדתה].

העותרים ביקשו לקבוע בדיעבד שפעולותיו של נתניהו בעת הרכבת הממשלה היו בלתי חוקיות ולהורות למיארה לקבוע מיידית הסדר ניגוד עניינים מעודכן. אולם, ברון אומרת שמדובר למעשה בשינוי משמעותי של העתירה - ולכן יש להגיש עתירה נפרדת. זאת ועוד: נושא ניגוד העניינים כבר מצוי על שולחן בג"ץ בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון. לגבי פסילת פעולותיו של נתניהו אומרת ברון:

"העותרים מבקשים כי נצהיר ששורת החלטות שקיבל ח"כ נתניהו במהלך המשא-ומתן להרכבת הממשלה - החלטות שרק מקצתן מפורטות בעתירה - הן מנוגדות לחוק. זאת מבלי שהעתירה נותנת את הדעת למשמעות המעשית של מתן סעד כזה בנקודת הזמן הנוכחית, ומבלי שניתן בעתירה ובבקשות התיקון מענה כלשהו להשלכות האדירות שעשויות להיות למתן הסעד על המציאות בישראל. הדבר איננו מתקבל על הדעת, ועומד בניגוד להלכה שלפיה בית משפט זה אינו נוהג להעניק סעדים כלליים וגורפים". גם כאן הצטרפו וילנר וסולברג לדעתה של ברון. את העותרים ייצגה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, את מיארה ייצגו עוה"ד שרון רוטשנקר ורן רוזנברג, ואת נתניהו - עו"ד מיכאל ראבילו.