בשעת הצהרים, כולנו על הדשא, זה צהרי יום הזיכרון, כבר 74 שנים. ביום הזה כל המשפחה עולה לקבר האחים של 27 לוחמים שנהרגו יחד בקרב על טירה ביום הקמת המדינה. דודי השאיר בן בן ארבע ובת שנולדה מספר חדשים אחר מותו, והם הקימו משפחות נפלאות, מימושו של החזון הלאומי המתוק. נכדו של דודי שנהרג אז, ילד מלא מרץ ותבונה פונה אלי ושואל נו אז מה יהיה? זה מכה אותי בתהייה מה מטריד אותו. אני חש קצת אחרת. איתרע מזלי ונולדתי עוד טרם מלחמת העולם.