בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
וילנר. אין פגיעה בשלטון החוק [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
פסק דין עילת הסבירות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
וילנר: פרשנות מקיימת - הכוונה היא רק ל"סבירות איזונית"
|
דרושה ביקורת שיפוטית כדי למנוע מהמכונן לפגוע בזהות היהודית או הדמוקרטית ● פרשנות מקיימת תוביל לכך שהתיקון רחוק מלפגוע בליבת הדמוקרטיה
|
פסילת חוקי יסוד המכונן רשאי, ככלל, להסמיך בגדרו של חוק יסוד השפיטה, את בית משפט זה לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. מכאן, שהשאלה אם קיימת הסמכה כזו, היא בעיקרה שאלה פרשנית של הוראות חוק יסוד השפיטה. דעתי בשאלה זאת היא כי אכן אפשרי לראות אף בהוראת סעיף 15(ג) מקור סמכות לעריכת ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי יסוד. בהינתן שביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שמורה רק למקרים שבהם המכונן שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית או היהודית של המדינה - הרי שהפרשנות האמורה גם מגשימה באופן מיטבי את תכליותיו של המערך החוקתי בישראל. זאת, בעיקרו של דבר, משום שהמערך החוקתי הקיים כיום בישראל אינו כולל הגבלה מעשית-מפורשת על כוחו של רוב מזדמן בכנסת לשנות את תוכנם של חוקי היסוד. לפיכך, בהעדר כוח אפקטיבי למנוע מקרים שבהם הוראה בחוק יסוד שוללת את הזהות הדמוקרטית או היהודית של המדינה, לא ניתן יהיה לאכוף על המכונן את חובתו להימנע מכינון הוראה כזו. משכך, פרשנות אחרת, שלפיה אין בידי בית המשפט סמכות להעביר ביקורת שיפוטית על המכונן - במקרים שבהם הוא חורג מסמכותו - משמעותה היא כי המגבלות הקיימות על סמכות זאת תעשנה לאות מתה. ביטול עילת הסבירות לגישתי, ניתן לפרש את התיקון פרשנות מקיימת, וממילא אין מקום להורות על ביטולו. זאת, שהרי מושכל יסוד הוא, כי, יש להעדיף, בהכרח, פרשנות מקיימת של חוק יסוד - אם היא אפשרית מבחינה לשונית ומתיישבת עם תכליותיו - שלפיה הוא אינו שולל את ליבת הזהות היהודית או הדמוקרטית של מדינת ישראל, על פני פרשנות אשר עלולה להוביל למסקנה הפוכה ולפיכך לביטולו. אני סבורה שפרשנות התיקון, בהתאם לכללי הפרשנות החוקתית הנוהגים עמנו, מובילה למסקנה כי המונח "סבירות" במסגרת התיקון, מתייחס אך ורק לעילת הסבירות במובן שנוצק לה בעקבות פסק הדין בבג"ץ דפי זהב. לגישתי, בהינתן פרשנות זו, התיקון - שאמנם יש להצר על בואו לעולם - אינו שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל. ודוק: אומנם בהינתן הפרשנות המוצעת, עשויים להתעורר מקרים שבהם בית המשפט לא יוכל להושיט סעד שיפוטי ביחס להחלטות שרים או ממשלה באמצעות עילת הסבירות האיזונית, כבעבר. ברם, אף אם מדובר במצב דברים שיש להצר עליו, הרי שמדובר יהיה בהחלטות שנתקבלו בסמכות; לאחר הליך מינהלי תקין; בתום לב; ללא שיקולים זרים; החלטות מידתיות; אינן שרירותיות; אינן מפלות; ואינן מופרכות מעיקרן. אם כן, איני סבורה כי במצב דברים זה נגרמת פגיעה אנושה בליבת הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל. לפיכך, מסקנתי היא, כאמור, כי אין מקום להורות על ביטולו של התיקון, ויש לבחור במסלול הפרשני האפשרי המקיים אותו. כאשר בשנים האחרונות ישנה התייחסות ל"עילת הסבירות" במשפט המינהלי, הכוונה היא, על-פי רוב, לעילת הסבירות האיזונית. לפיכך, ולנוכח הלשון הכללית והעמומה שבה נקט המכונן במסגרת התיקון - "עניין סבירות" - הרי שפרשנות שלפיה המונח "סבירות" שבתיקון מתייחס לעילת הסבירות האיזונית בלבד, היא בוודאי אפשרית מבחינה לשונית. אף שהתיקון אינו חף מקשיים, הרי שבהינתן שהוא מתייחס לעילת הסבירות האיזונית בלבד, התיקון אינו פוגע בליבת הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל; ואף איננו קרוב לכך. ממילא, התיקון בהתאם לפרשנות המוצעת אינו עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה להתערבות שיפוטית בתוכנם של חוקי היסוד. התיקון אינו שולל, ביחס לשום החלטה או סוגיה, את עצם סמכות הביקורת השיפוטית. התיקון לא משפיע על כוחו של אף אדם או גוף, אשר נפגע כתוצאה מהחלטת שרים או ממשלה, להביא את עניינו לפני בית המשפט. התיקון, בפרשנותו האמורה, אף מותיר על מכונה את סמכות בית המשפט לבקר החלטות שלטוניות מכוח עילת הסבירות. משמעות התיקון מתמצה בשינוי הסטנדרט להפעלת עילת הסבירות, בכל הנוגע להחלטות ממשלה ושרים. כמבואר לעיל, המכונן מוסמך לערוך שינוי כאמור. התיקון בפרשנותו האמורה אינו פוגע בסמכותו של בית המשפט, כי אם נוגע לסטנדרט הביקורת שבית המשפט מפעיל מכוח עילת הסבירות ביחס להחלטות שרים וממשלה. המחוקק - קל וחומר המכונן - רשאי, ככלל, לעסוק בתוכנן של עילות הביקורת השיפוטית. בתוך כך, התיקון אינו חוסם את הדרך לבית המשפט בפני אף אדם או גוף; ואינו משפיע על עצמאותה של הרשות השופטת, או פוגע בסמכותה לפי סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה. כפי שיבואר להלן, התיקון גם אינו מונע ביקורת שיפוטית אפקטיבית, בהינתן המגוון הרחב של עילות ביקורת שיפוטית נוספות. התיקון אינו מוביל למצב שבו לממשלה ולשרים קיים שיקול דעת מוחלט וחסין מפני ביקורת שיפוטית. רחוק מכך. ראשית, התיקון בפרשנותו האמורה מותיר על-כנה את עילת הסבירות המקורית. שנית, קיימות עילות ביקורת שיפוטית נוספות אשר נוגעות למישור שיקול דעתן של רשויות המינהל. אין אף החלטה, באף סוגיה, שהתיקון מונע דיון שיפוטי בעניינה; התיקון מונע אך דיון שיפוטי ביחס לעילת הסבירות האיזונית בנוגע להחלטות שרים וממשלה. ודוק, כל החלטה או סוגיה כאמור יכולות להיתקף באמצעות שלל עילות הביקורת השיפוטית אשר מצויות בארגז הכלים של המשפט המינהלי, ואשר יילכו ויתפתחו בראי המצב המשפטי הקיים בעקבות התיקון. אודה ולא אכחד: עילת הסבירות האיזונית תרמה לאורך השנים לעיצוב נורמות רצויות של התנהלות שלטונית ולקידום טוהר המידות בשלטון, ושימשה כלי נכבד כחלק ממערך הביקורת השיפוטית על החלטות שלטוניות. אין אפוא להתעלם מכך, שבעקבות התיקון עשויים להתעורר מקרים שבהם לא ניתן יהיה לפסול החלטות שרים או ממשלה, שניתן היה לפסול בעבר באמצעות עילת הסבירות האיזונית. ברם, כפי שכבר ציינתי בפתח דברי, אין בעצם קיומן של החלטות כאלו - שנתקבלו בסמכות; לאחר הליך מינהלי תקין; בתום לב; ללא שיקולים זרים; החלטות מידתיות; אינן שרירותיות; אינן מפלות; ואינן מופרכות מעיקרן - כדי לפגוע פגיעה אנושה בליבת הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל. אם כן, התיקון אינו גורע, אפוא, כהוא זה, מחובת הממשלה והשרים לפעול בהתאם לחוק, ולאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים במסגרת פעולותיהם השלטונית. כמו-כן, קיימת שורה של עילות ביקורת שיפוטית, ובכללן עילת הסבירות המקורית, אשר נוגעות למישור שיקול הדעת של הרשות השלטונית, וממילא אין מקום לטענה כי התיקון מחסן מביקורת שיפוטית את אופן הפעלת שיקול הדעת של הממשלה והשרים או מקנה להם שיקול דעת מוחלט. אינני סבורה אפוא כי התיקון פוגע בעיקרון שלטון החוק, לא כל שכן פוגע בו אנושות.
|
תאריך:
|
01/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
02/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
+יומן מלחמה, היום ה-87
|
10:57 02/01/24 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
איך דיסטל יכולה להמשיך להעריץ את ביבי שעה שהוא האיש אשר מינה והפקיד את מפתחות הביצוע בידי האנשים שהיא כה מתעבת? האם באמת אינה מבינה שביבי הוא החור בגדר ולא העכבר?
|
|
|
|
דיסטל-אטריביאן. לא מבינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
+החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד
|
09:51 02/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב תמידי: בית המשפט יבטל חקיקת יסוד שתפגע בליבת המדינה היהודית והדמוקרטית ▪ הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע נגדה; כמה מהשופטים מציעים במפורש מתווים חלופיים ▪ לא צפויה התנגשות מיידית בין הקואליציה לבית המשפט, וניתן לקוות שהדרג הפוליטי למד את הלקח מן הקרע בעם
|
|
|
|
פסיקה מחייבת לעשרות שנים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+המכון לדמוקרטיה: ישראל חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה
|
21:18 01/01/24 | עידן יוסף |
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פסק הדין חשוב ותקדימי ועוד יילמד וייחקר. במיוחד בשעות אלו, בהן מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בהגנה על המדינה, חשוב שיידעו שהדמוקרטיה הישראלית איתנה ולא ניתנת לערעור. "רוב גדול של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע הערב כי בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד, כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוויכוח בין דעת הרוב לדעת המיעוט מצטמצם לשאלה האם התיקון הנקודתי בחוק יסוד: השפיטה חוצה סף זה. "הפסיקה, שבאה ברקע האירועים הקשים של השנה החולפת והחודשים האחרונים, היא הוכחה נוספת לתומכי החקיקה ולמתנגדיה, לאלו המסכימים עם פסיקת בית המשפט ולאלו החולקים עליה, שמדינת ישראל, המשוסעת והמאוימת, חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה. כזו שתעגן את סמכות הכנסת לחוקק חוקים מחד-גיסא ואת סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית מאידך-גיסא. הגיעה העת להתקדם ולהשלים את המהלך החוקתי - זהו לא צורך ערטילאי אלא צו קיומי".
|
|
|
|
+סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין
|
20:43 01/01/24 | עידן יוסף |
השופט סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין הרגיש והנפיץ לנוכח המלחמה הקשה בעזה. העוזר והמתמחה של סולברג נלחמים מאז שמחת תורה במחבלי החמאס. הוא ניסה לשכנע את חבריו שפרסום פסק הדין בעת הזו איננו ראוי. עמדתו נדחתה והוא אולץ לבטל דיונים בתיקים אחרים כדי שפסק הדין יינתן עוד היום (כאן חדשות)
|
|
|
|
+לפיד: אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא
|
19:46 01/01/24 | עידן יוסף |
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "החלטת בג"צ חותמת שנה קשה של מריבה שקרעה אותנו מבפנים והובילה לאסון הנורא בתולדותינו. מקור כוחה של מדינת ישראל, הבסיס לעוצמה הישראלית, היא העובדה שאנחנו מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת חוק. בית המשפט העליון מילא היום נאמנה את תפקידו בשמירה על אזרחי ישראל. אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא. אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון אז הם לא למדו כלום. לא למדו כלום בשבעה באוקטובר, לא למדו כלום מ-87 יום של מלחמה על הבית".
|
|
|
|
+שס: כרסום תחת עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט
|
19:40 01/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס: פסיקת בג״ץ התקדימית הפוסלת לראשונה חוק יסוד של הכנסת, על חודו של קול, היא אירוע מצער וקשה, הממשיך לכרסם תחת עקרון הפרדת הרשויות, פוגע במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט. "פסיקה כזו בעיצומה של מלחמה קשה, כאשר הלכידות והאחדות בעם חיונית יותר מאי פעם, מחלישה את המאמץ המלחמתי ומשיבה את הקרע בעם שחווינו לפני ה-7 באוקטובר. שס מצרה על כך, שהיוזמה של יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את פרסום פסק הדין במספר חודשים לא התקבלה ובית המשפט נחפז לפרסם את ההחלטה. למרות זאת, שס קוראת לכלל הציבור לשמור על האחדות בפרט בעת שחיילינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב".
|
|
|
|
+זוהר: חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים
|
19:20 01/01/24 | עידן יוסף |
השר מיקי זוהר: "צר לי כי בזמן שחיילנו הגיבורים מחרפים את נפשם יחד בחזית להגנת המולדת ועם ישראל כולו מתאחד בעורף - שבה ומאיימת עלינו שוב רוח הפילוג ומאיימת להחזיר אותנו אחורה אל הימים שלפני השבעה באוקטובר. מוטב היה אם פסק הדין הזה היה מתפרסם אחרי הימים הקשים האלו ולו כדי למנוע את שובו של השיח המפלג את העם. "אני יודע שרבים מחבריי במחנה הלאומי כואבים את פסק הדין ומרגישים בערב הזה פגיעה בבחירתם הדמוקרטית, אך חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים, לנהוג באחריות ולשמור על אחדות העם. זו חובתנו כלפי הנופלים ואנו מצווים לעשות זאת למען העתיד שלנו".
|
|
|
|
+לוין: פסק דין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית
|
19:14 01/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות. "פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
|
|
|
|
+בן-גביר: שופטי בג"ץ החליטו להחליש את רוח הלוחמים ולפגוע בהם
|
19:12 01/01/24 | עידן יוסף |
השר איתמר בן-גביר: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה. פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי - ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
|
|
|
|
+מילביצקי: לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות
|
18:02 01/01/24 | עידן יוסף |
ח"כ חנוך מילביצקי בראיון לכאן רשת ב׳: "לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות. אני הייתי מהתומכים בה - אבל 7 באוקטובר שינה את המיקוד. לא צריך להתעסק במה שכמעט הוביל את כולנו שאולה. הרוב בליכוד מבינים שצריך להתעורר".
|
|
|
|
+בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה
|
17:47 01/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים קבעו עקרונית: בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד ▪ שמונת שופטי הרוב: פגיעה חסרת תקדים בעקרונות יסוד דמוקרטיים - הפרדת הרשויות ושלטון החוק ▪ שלושה שופטים הציעו פרשנות שתצמצם את היקפו של ביטול עילת הסבירות ▪ שופטי המיעוט: אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, וגם אם הייתה - לא זה המקום להפעיל אותה
|
|
|
|
הדיון בביטול עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+מידור וסודיות בעליון לקראת פרסום פסק דין עילת הסבירות
|
16:36 01/01/24 | עידן יוסף |
ברקע החשד ההדדי בהדלפות מבית המשפט העליון, הטיוטות עוברות במעטפות סגורות לידי שופט בלבד. העוזרים המשפטיים והמתמחים מודרו ונערך רישום מדויק מי מסר למי. אחד השופטים ביטל דיון בתיק אחר כדי להספיק לעמוד בשעת היעד שהונחתה עליו (כאן חדשות).
|
|
|
|
וילנר: פרשנות מקיימת - הכוונה היא רק ל"סבירות איזונית"
|
|
|