|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
סולברג. ביטול היסוד הדמוקרטי הבסיסי [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
פסק דין עילת הסבירות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
סולברג: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל!
|
|
זו הקריאה של שבעת נשיאי העליון הראשונים וגם של השמיני בראשית דרכו השיפוטית ● מתווה ראשוני להצעה להסדר חילופי בנושא עילת הסבירות
|
|
פסילת חוקי יסוד
סבורני, כי מוטב היה לוּ דחינו את העתירות כולן על הסף, בלי אומר ודברים, זולת קביעה קצרה, שלפיה - "אין בידינו סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, שכן במשפטנו לא נמצא דבר חקיקה הניצב ממעל להם. מן הטעם הזה, דינן של העתירות להידחות" השאלה האם ניתן לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי יסוד - הוכרעה עוד בימי בראשית; לא פעם ולא פעמיים. כל אותן קונסטרוקציות משפטיות רעועות, שעליהן מבקשים העותרים להסתמך, המאפשרות כביכול פסילת חוקי יסוד על-ידי בית משפט זה, נדונו זה מכבר, ונדחו שוב ושוב. אין מקום אפוא להשליך קורפוס פסיקה עשיר, אותו נושאים אנו בצקלוננו מימים ימימה, להציג את השאלה כ"שאלה מורכבת" ו"חדשה", הדורשת הכרעה, ולהסיג את גבולה של הכנסת ב"כובעה" כרשות מכוננת. משהשבתי על השאלה הראשונה בשלילה, הרי שאין עוד מקום לפי גישתי להידרש לשאלה השנייה; התמוטט היסוד, נפל הבניין. שבעת הנשיאים הראשונים של בית משפט זה, הנשיא השמיני [ אהרן ברק] בראשית דרכו השיפוטית, יחד עימם סיעה נכבדה של שופטים שכיהנו כאן עשרות בשנים, ועל תורתם אנו נשענים, כולם כאחד כמו מורים לנו באצבע: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל! קביעה לפיה קיימת הגבלה כלשהי על סמכותה של הרשות המכוננת, וכי לבית משפט זה נתונה סמכות לאכוף הגבלה זו, מבטלת "דה פקטו" את היסוד הדמוקרטי הבסיסי, של ריבונות העם באמצעות נציגיו הנבחרים. קביעתם של חברַי, מאפשרת לבית המשפט לבטל נורמה חוקתית עליונה, גם אם נחקקה פה אחד, על-ידי 120 חברי הרשות המכוננת, המייצגים את העם כולו, למגדול ועד קטן. בתהליך של פיחות זוחל, הלכה הדמוקרטיה ה"מהותית" ונגסה אט-אט בדמוקרטיה ה"פורמלית", שהוכרזה כמיושנת, ככזו שאבד עליה הכּלח. מגמה זו אינה מקובלת עלי. גם אם נקבל כי הדמוקרטיה ה"מהותית", בדמות "ערכי היסוד של השיטה", היא "נשמת אפה" של הדמוקרטיה, הרי שאותה "נשמה", זקוקה לגוף חי, נושם, יוצר, תוסס, שבקִרבּו היא יכולה להתפתח. דמוקרטיה, במובנה הבסיסי והפשוט, המאפשרת ל"עם שבשדות" לומר את דברוֹ; גם את "המילה האחרונה". זוהי התורה כולה על רגל אחת, ואידך - פירושא הוא, זיל גמור! לשיטתם של חברַי, קיימת "הסמכה משתמעת" שמכוחה מתאפשר לבית המשפט לבקר את חקיקת היסוד. גם אם נקבל זאת, אזי מאותה סמכות משתמעת, ניתן להסיק לכל היותר כי מקום שבו קיים קונצנזוס בקרב השופטים, שלפיו יש לפסול את חוק היסוד, יהא בכוחנו לעשות זאת. אין בנמצא כל מקור סמכות, ולוּ משתמעת, שממנו ניתן להסיק כי בסמכותנו לפסול חוקי יסוד מקום שבו נחלקו דעות השופטים עצמם, קל וחומר ברוב דחוק, על חודו של קול. כל אותן "הסמכות משתמעות", שעליהן מבקשת חברתי [ אסתר חיות], וחברַי בעקבותיה, להסתמך, עשויות ללמד לכל היותר על הסמכה משתמעת לקיום ביקורת שיפוטית פה-אחד.
ביטול עילת הסבירות
תחושתי היא, כי לא רק עניינה של עילת הסבירות, עשוי היה להיפתר בדרכי שלום; אלא גם מחלוקות אחרות, מאלה ששיסעו את החברה הישראלית בשנה האחרונה. לא היה זה מן הנמנע מבחינתנו, להרים את הכפפה, לעשות צעד בונה אמון לכיוונן של רשויות השלטון האחרות. חברי הכנסת ושרי הממשלה היו למֵדים לדעת, שלא רק מהם נדרשת ביקורת-עצמית, לא רק אצלם נחוץ תיקון; גם שופטי בית משפט זה קשובים לביקורת, ואף פועלים באופן וולונטרי כדי לנסות ולשכך כעס וחֵימה, לתת לביקורת מענה הולם. נקפו ימים, חלפו שנים, נוצרה תחושה, אווירה, ש"אין על מה לדבר", עד שקמה הרשות המכוננת, והחליטה לעשות מעשה. כך בא לעולם חוק-היסוד שלפנינו. יוזמיו ביקשו להיתלות בין היתר גם בדברים שנאמרו על ידי, ועל ההבחנה שהצעתי, בין הדרג הנבחר לדרגי הביצוע, עד שיש שכּינו אותו "מתווה סולברג". כשלעצמי, אילו הייתי מכהן כחבר בבית המחוקקים, לא הייתי מצרף את קולי לתמיכה בחוק היסוד הנדון; חסרונותיו עולים על מעלותיו. אך דעתי לא מעלה ולא מורידה. חוק היסוד, והרציונל העומד בבסיסו - יש להם על מה שיסמוֹכוּ. כמה מחברַי סבורים, כי המתווה שבו בחר המכונן הוא מתווה "גורף וקיצוני". ברם, התבוננות בגישות השונות שהוצעו בעבר, מלמדת כי הצעות "גורפות" יותר, "קיצוניות" יותר, הוצעו בעבר על-ידי גדולים וטובים. אינני תומך באותן הצעות, אך הן אינן מופרכות; הגיונן בּצִדן. ניתן היה לצמצם את ההסדר ולהחילוֹ רק על החלטות "מדיניות", תוך מתן מענה לאותו חשש. ניתן היה למסד "מבחן צורני", פשוט, ברור, קל להפעלה, חד-משמעי. הבחנה דומה בין סוגים שונים של החלטות מינהליות, קיימת באמתחתנו זה מכבר, ואנו עושים בה שימוש תדיר. כוונתי היא להבחנה בין החלטות שההשגה עליהן מצויה בסמכותו המקבילה של בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, לבין החלטות שההשגה עליהן מסורה אך ורק לבית משפט זה, בכובעו כבית משפט גבוה לצדק.
|
| תאריך:
|
01/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
02/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
+יומן מלחמה, היום ה-87
|
|
10:57 02/01/24 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
איך דיסטל יכולה להמשיך להעריץ את ביבי שעה שהוא האיש אשר מינה והפקיד את מפתחות הביצוע בידי האנשים שהיא כה מתעבת? האם באמת אינה מבינה שביבי הוא החור בגדר ולא העכבר?
|
|
|
|
|
|
דיסטל-אטריביאן. לא מבינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד
|
|
09:51 02/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב תמידי: בית המשפט יבטל חקיקת יסוד שתפגע בליבת המדינה היהודית והדמוקרטית ▪ הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע נגדה; כמה מהשופטים מציעים במפורש מתווים חלופיים ▪ לא צפויה התנגשות מיידית בין הקואליציה לבית המשפט, וניתן לקוות שהדרג הפוליטי למד את הלקח מן הקרע בעם
|
|
|
|
|
|
פסיקה מחייבת לעשרות שנים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+המכון לדמוקרטיה: ישראל חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה
|
|
21:18 01/01/24 | עידן יוסף |
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פסק הדין חשוב ותקדימי ועוד יילמד וייחקר. במיוחד בשעות אלו, בהן מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בהגנה על המדינה, חשוב שיידעו שהדמוקרטיה הישראלית איתנה ולא ניתנת לערעור.
"רוב גדול של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע הערב כי בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד, כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוויכוח בין דעת הרוב לדעת המיעוט מצטמצם לשאלה האם התיקון הנקודתי בחוק יסוד: השפיטה חוצה סף זה.
"הפסיקה, שבאה ברקע האירועים הקשים של השנה החולפת והחודשים האחרונים, היא הוכחה נוספת לתומכי החקיקה ולמתנגדיה, לאלו המסכימים עם פסיקת בית המשפט ולאלו החולקים עליה, שמדינת ישראל, המשוסעת והמאוימת, חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה. כזו שתעגן את סמכות הכנסת לחוקק חוקים מחד-גיסא ואת סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית מאידך-גיסא. הגיעה העת להתקדם ולהשלים את המהלך החוקתי - זהו לא צורך ערטילאי אלא צו קיומי".
|
|
|
|
|
|
|
+סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין
|
|
20:43 01/01/24 | עידן יוסף |
השופט סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין הרגיש והנפיץ לנוכח המלחמה הקשה בעזה. העוזר והמתמחה של סולברג נלחמים מאז שמחת תורה במחבלי החמאס. הוא ניסה לשכנע את חבריו שפרסום פסק הדין בעת הזו איננו ראוי. עמדתו נדחתה והוא אולץ לבטל דיונים בתיקים אחרים כדי שפסק הדין יינתן עוד היום (כאן חדשות)
|
|
|
|
|
|
|
+לפיד: אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא
|
|
19:46 01/01/24 | עידן יוסף |
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "החלטת בג"צ חותמת שנה קשה של מריבה שקרעה אותנו מבפנים והובילה לאסון הנורא בתולדותינו. מקור כוחה של מדינת ישראל, הבסיס לעוצמה הישראלית, היא העובדה שאנחנו מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת חוק. בית המשפט העליון מילא היום נאמנה את תפקידו בשמירה על אזרחי ישראל. אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא. אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון אז הם לא למדו כלום. לא למדו כלום בשבעה באוקטובר, לא למדו כלום מ-87 יום של מלחמה על הבית".
|
|
|
|
|
|
|
+שס: כרסום תחת עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט
|
|
19:40 01/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס: פסיקת בג״ץ התקדימית הפוסלת לראשונה חוק יסוד של הכנסת, על חודו של קול, היא אירוע מצער וקשה, הממשיך לכרסם תחת עקרון הפרדת הרשויות, פוגע במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט. "פסיקה כזו בעיצומה של מלחמה קשה, כאשר הלכידות והאחדות בעם חיונית יותר מאי פעם, מחלישה את המאמץ המלחמתי ומשיבה את הקרע בעם שחווינו לפני ה-7 באוקטובר. שס מצרה על כך, שהיוזמה של יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את פרסום פסק הדין במספר חודשים לא התקבלה ובית המשפט נחפז לפרסם את ההחלטה. למרות זאת, שס קוראת לכלל הציבור לשמור על האחדות בפרט בעת שחיילינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב".
|
|
|
|
|
|
|
+זוהר: חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים
|
|
19:20 01/01/24 | עידן יוסף |
השר מיקי זוהר: "צר לי כי בזמן שחיילנו הגיבורים מחרפים את נפשם יחד בחזית להגנת המולדת ועם ישראל כולו מתאחד בעורף - שבה ומאיימת עלינו שוב רוח הפילוג ומאיימת להחזיר אותנו אחורה אל הימים שלפני השבעה באוקטובר. מוטב היה אם פסק הדין הזה היה מתפרסם אחרי הימים הקשים האלו ולו כדי למנוע את שובו של השיח המפלג את העם. "אני יודע שרבים מחבריי במחנה הלאומי כואבים את פסק הדין ומרגישים בערב הזה פגיעה בבחירתם הדמוקרטית, אך חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים, לנהוג באחריות ולשמור על אחדות העם. זו חובתנו כלפי הנופלים ואנו מצווים לעשות זאת למען העתיד שלנו".
|
|
|
|
|
|
|
+לוין: פסק דין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית
|
|
19:14 01/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות. "פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
|
|
|
|
|
|
|
+בן-גביר: שופטי בג"ץ החליטו להחליש את רוח הלוחמים ולפגוע בהם
|
|
19:12 01/01/24 | עידן יוסף |
השר איתמר בן-גביר: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה. פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי - ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
|
|
|
|
|
|
|
+מילביצקי: לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות
|
|
18:02 01/01/24 | עידן יוסף |
ח"כ חנוך מילביצקי בראיון לכאן רשת ב׳: "לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות. אני הייתי מהתומכים בה - אבל 7 באוקטובר שינה את המיקוד. לא צריך להתעסק במה שכמעט הוביל את כולנו שאולה. הרוב בליכוד מבינים שצריך להתעורר".
|
|
|
|
|
|
|
+בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה
|
|
17:47 01/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים קבעו עקרונית: בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד ▪ שמונת שופטי הרוב: פגיעה חסרת תקדים בעקרונות יסוד דמוקרטיים - הפרדת הרשויות ושלטון החוק ▪ שלושה שופטים הציעו פרשנות שתצמצם את היקפו של ביטול עילת הסבירות ▪ שופטי המיעוט: אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, וגם אם הייתה - לא זה המקום להפעיל אותה
|
|
|
|
|
|
הדיון בביטול עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+מידור וסודיות בעליון לקראת פרסום פסק דין עילת הסבירות
|
|
16:36 01/01/24 | עידן יוסף |
ברקע החשד ההדדי בהדלפות מבית המשפט העליון, הטיוטות עוברות במעטפות סגורות לידי שופט בלבד. העוזרים המשפטיים והמתמחים מודרו ונערך רישום מדויק מי מסר למי. אחד השופטים ביטל דיון בתיק אחר כדי להספיק לעמוד בשעת היעד שהונחתה עליו (כאן חדשות).
|
|
|
|
|
|
|
סולברג: הסירו ידכם מחקיקת היסוד של מדינת ישראל!
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חכו
|
2/01/24 03:16
|
|
כוחה של הממשלה והזילות בתיקון חוקי יסוד מחייבים להגביל את סמכותה של הכנסת כרשות המכוננת  ביטול עילת הסבירות הוא פגיעה קשה בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון פוסל (1.1.24) את ביטול עילת הסבירות - אחד הרכיבים המרכזיים ברפורמה המשפטית שקידמה הממשלה לפני מלחמת חרבות ברזל. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים: הנשיאה היוצאת אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, ענת ברון, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב.
|
|
|
|
|
גבירתי, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, המסיימת תפקידה ממש בקרוב, אני ברשותך רק שאלה. מדוע? למה? הייתכן? האמנם? אמיתי?
|
|
|
|
|
הצעד של דיסטל-אטבריאן והביקורת של ניר ברקת על ביבי יכול לבטא מגיפה חיובית התחלה של תופעה המתפשטת כמו מגיפה אבל לטובה
|
|
|
|
|
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה מורכבת, מלחמה של אזרחי ישראל בארגוני הפשע כמו החמאס, הג'יהאד והחיזבאללה. ארגונים שמשתייכים לאיסאלם הפונדמנטליסטי שמוכוון משימה להקים כאן מדינה מוסלמית חרדית מהים ועד הירדן. המלחמה נכפתה עלינו, לא מעט בגלל מדיניות עמומה, הססנית ואפילו מזגזגת. ישראל כבשה שטחים ב-1967 ומאז לא מגדירה בצורה מתוכננת מה בכוונתה לעשות בשטחים - לספח ולהפוך את כל האזרחים מהים ועד הירדן אזרחי ישראל לכל דבר ועניין או לחלופין לאפשר לפלשתינים להקים את המדינה הערבית שניתנה להם ב-1948. ניתנה ובניגוד ליהודים עד היום הם "לא סגורים על עצמם", אם נשתמש בביטוי העממי.
|
|
|
|
|
