"הן עוברות אונס יום יומי ואתם מתעלמים"

משוחררות מהשבי וקרובי משפחות החטופים זעקו בדיון חירום בוועדה לקידום מעמד האישה: הנשים שם עוברות הטרדות מיניות ואונס, תוציאו את כולם משם עכשיו. מיה רגב ששוחררה משבי החמאס: "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית כזו או אחרת לא משנה איך תנסו לייפות או לשנות".

רגב סיפרה בדיון: "מבחינתי מהשבעה באוקטובר כל דיון צריך להיות חירום. כי כל יום שם הוא יום של חירום וכל דקה חשובה. מה הנשים יעשו שם? מה שאר החטופים יעשו שם? שימתינו ויחכו שהכנסת והממשלה יחזרו לכיסא הנוח שלה מהפגרה ויחליטו מה לעשות? אני לא האמנתי שראיתי את זה".

ירדן גונן חשפה בדבריה עדויות קשות מהנעשה מיום ה-7 באוקטובר. "התחבאנו בשיח ושמענו מלא יריות, לא יכולנו לצאת וברקע הייתה בחורה שצרחה תעזרו לי בעברית באנגלית צרחה פליז סטופ. רצינו לצאת אבל לא יכולנו כי היינו מתים. היא צרחה עד ששמענו יריות שעצרו את הצעקות. הם שיחקו בכדור לא רגיל, אישה שכרתו לה את השד ושיחקו איתו כדורגל. אישה שירו לה בין הרגליים מספר פעמים לא אישה אחת. לא אישה אחת דפוס חוזר. אישה עם חצאית מופשלת מעלה ללא תחתונים. נשים וגברים ששרפו אותם באופן ממוקם באברי מין בפנים, לא קומץ אלא דפוס חוזר. נשים וגברים שנקשרו עירומים. אישה שהיה להם מספיק זמן וכוח רצון לתקוע לה מספר מסמרים באזור המפשעה. המחבלים הגיעו עם פתקים בווסטים שלהם- היה כתוב 'אם אין זמן תהרוג אם יש זמן תעשה מום.' כל העדויות שהקראתי עכשיו זה ממי שראה את זה. איפה אתם? למה אנו צריכות להתחנן? זה פשוט דיסק שרוט שחוזר על עצמו 179 יום. למה אתם נותנים לאחותי להיות שם, מה היא עשתה רע? למה אני צריכה להיות פה ולהתחנן? למישהו זה נשמע הגיוני? מה קורה כאן? על מה אנחנו נלחמים? מה יותר חשוב מזה? למה לא מנפים את הרוע וצורחים את זה בכל פינה בעולם? למה אני לא רואה שרים שמהדהדים את זה ברחבי העולם? נמאס לי. כנראה שגם מה שאני עושה עכשיו לא יספיק."

איילת לוי שחר, אמה של נעמה: "ניסיתי לא לחשוב בכיוונים של פגיעות מיניות ולא הייתה לי ברירה. אנחנו המשפחות של הנשים לא היינו צריכות את הדוח והפרסום של התחקיר בניו-יורק טיימס. אנחנו מהיום הראשון לא היינו צריכים כדי לדעת ולהבין את הבהלה והחירום של הפיגוע מהשבעה באוקטובר ועד היום כל דקה וכל שניה. מה לא ברור בדחיפות הזאת?".

אורלי גלבוע, אמה של דניאלה: "אם לי קשה אז מה לבת שלי. לפני שלושה שבועות שחשבתי שזה קורה, שיחזירו אותה ואז עוד פעם הטלטלה הזאת ואנו מקווים שעכשיו כל מי שמעורב במשא-ומתן יבין שאין זמן ויעשה את הצעד הזה ויביא אותם יש לי גם שני בני דודים שחטופים מעבר לבת שלי. עכשיו אנחנו יודעים שיש היתכנות לעסקה וצריך לעשות הכל כדי שזה יקרה. אנחנו אומרים לכל מי שאנו נפגשים איתו זו לא סיסמה. אם זו הייתה הבת שלכם הייתם מביאים אותה."

שי דיקמן, בת דודתה של כרמל גת שחשפה עדויות נוספות מהטבח הנורא: "ס', רואת חשבון בת 24 שהשתתפה בנובה, מספרת שב-7 באוקטובר מצא מסתור לאחר שנורתה בגבה. הקורבן הראשון שראתה הייתה אישה צעירה עם שיער בצבע נחושת שדם זורם במורד גבה ומכנסיה מופשלים. גבר אילץ להתכופף. אחר כך צפתה באישה אחרת נקצצת לחתיכות בשעה שמחבל אנס אותה. באותו בוקר במקום אחר הסתתר רז וראה חמישה גברים לבושים אזרחים כשכולם נושאים סכינים ואחד פטיש גוררים על פני האדמה אישה צעירה ועירומה שצרחה. כולם מתאספים סביבה והיא קמה והם מתחילים לאנוס אותה. 'ראיתי את הגברים עומדים בחצי מעגל סביבה, אחד חודר אליה והיא צורחת. צרחות בלי מילים. ואז אחד מהם מרים סכין והם שוחטים אותה. בסרטון שצולם על-ידי אישה שחיפשה חברה נדב מהמסיבה נראתה אישה בשמלה שחורה שוכבת על הגב, כאשר איבר המין חשוף ופניה שרופות ללא היכר. האישה השרופה היא אם לשניים בת 34 ונעלמה מהמסיבה עם בעלה ונלכדה בשורת מכוניות שניסו לברוח. שני בניה יתומים עכשיו והסבתא סיפרה שכשהיא ניסתה לצאת מהחדר הבן הצעיר שאל אותה: 'סבתא איך אימא מתה?"

שרון קוניו נכנסה כשהיא מלווה ברופא הכנסת: "כאישה שהייתה שם הפחד אין סופי ולא ניתן לתיאור במילים. זה להיות פחד תמידי שיפגעו בך, שאין מי שיציל אותך שאת נתונה לחסדי החמאס. כל דקה היא נצח, כל תזוזות מחבלים גורמת לכיווץ בבטן, האם יפגע בי יקח לי את אחת הילדות? המחבל הוא המחליט הבלעדי, הדעה שלי והרצונות לא רלוונטיים רק הוא יחליט אם אחיה או אמות עוד דקה, אם מותר לבנותיו לחבק אותי. כשהייתי שם הפחד הכי גדול היה שלא נלחמים עלינו ואני מקווה שהמסר מהוועדה יגיע אליהם בחושך השחור שהן נמצאות בו. הפחד לא נגמר מהרגע שעברנו את כרם שלום, השיתוק וחוסר האונים נשאר עדיין שם. בחודש מאי בעלי ואני חוגגים יום הולדת ולא מגיע לו לחגוג בשבי בחמאס. אתם חייבים להגיע לעסקה בשבילי, בשביל אמה ויולי שצריכות את אבא דויד".

ח"כ פנינה תמנו שטה: "הרמתי טלפון לשרים והיו שרים שחשבו להצביע נגד העסקה. אנחנו נכנס את המליאה בפגרה. נעשה מה שנדרש ונצטרך להרים טלפונים ולהפעיל לחצים כי עברה חצי שנה ואנו לא שוכחים גם את הגברים."

מנדי, אמה של אמילי דמרי: "לא יכולתי להישאר בחדר אני לא חזקה ככה - אני מקווה שכל מה שנאמר יהדהד בעולם ויתורגם כל מילה. כי ב-179 יום הם שם והם עדיין שם ומחכים. בתי שם ואני לא רוצה לחשוב מה קורה לה."

ח"כ פנינה תמנו שטה: "אני רוצה להיות הקול של משפחת מנגיסטו, 9 שנים. מי שמפקיר אותו אז מפקיר אותם עכשיו. אנחנו שואלים מה זה מדינת ישראל -הייתה עסקה על השולחן".

מירב לשם גונן: "אני שמחה שנאמרו פה הדברים ע"י הבנות האמיצות גרמו לכולם לבכות וזעזע את כולנו ויחד עם זה, חברות הכנסת שדיברו מבחינתי הדברים שאתן אומרות זה העברת אחריות. אני מבינה שהכנסת היא גוף שמבקר את המדינה אבל זו הסרת אחריות. גם עלינו יש אחריות וגם על כל 120. אני כאמא לא הצלחתי להציל את הבת של. אי-אפשר להעביר את האחריות שלכם כחברי כנסת."

ח"כ מירב כהן: "אני מטילה את האשמה עלינו ולא יכול להיות שאנו מבודדים באירוע התנ"כי הזה. אני חושבת שבפן ההסברה המדינתי אנחנו לא עושים עבודה טובה והצדק איתנו באופן אבסולוטי." ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "אני מנסה לדמיין את ישראל דור מהיום, הכתם הזה ילווה אותנו כך שלצערי אני קצת פסימית מלהתאושש מהזוועה שאנו נמצאים בה יום יום דקה דקה שניה שניה".

ח"כ מירב בן ארי: "בעולם נורמלי השרה לקידום מעמד האישה הייתה נמצאת, או שהייתה מכנסת את כל שרי הממשלה לשמוע את העדויות. יש כאן ממשלה חלשה."

לאחר מכן החלו חילופי דברים בין חברת הכנסת וולדיגר לבין יו"ר הוועדה לאחר שוולדיגר אמרה "אחר כך אל תתפלאי שלא באים לפה" כתגובה לדבריה של ח"כ בן ארי. ח"כ תמנו שטה ענתה לה "אל תאיימי עליי, הם צריכים להיות פה". חלק ממשפחות החטופים בחרו לצאת בשל הויכוח ואמרו כי הדבר לא מכבד אותן.

בן דודה של כרמל גת הגיב: "השפה המאיימת הזו של חברי הכנסת זה מה שאנחנו שומעים כל יום, אף שר לא מגיע. שר הביטחון צריך להיות פה, ראש הממשלה וכל השרים. בזמן הזה שאנחנו פה, הדובר של ראש הממשלה אומר שהציבור לא תומך בהחזרת החטופים. אנחנו צריכים לשמוע גינוי לאמירה הזאת".

ח"כ שאשא ביטון: "לא יהיה ניצחון במדינת ישראל אם לא נביא את החטופים בהקדם. אי-אפשר לשבת כאן ולהטיף על אחדות שאחרי חצי שנה שאנחנו רואים את הקואליציה עושה הכל חוץ מאחדות. ההבדל ביני לבינך, ח"כ שקלים זה שאני לא מדקלמת דף מסרים. אתם מביאים חוק גיוס בשעה הקשה הזו שאנחנו יודעים מה זה אומר . אין פה עניין פוליטי, יש פה עניין של לנתק בין המסרים המנותקים של הקואליציה לבין המעשים להשבת החטופים".

ח"כ פנינה תמנו שטה סיכמה את הדיון: "אני יודעת שנושא הפגרה מטריד. הוועדה הזאת תיפתח כל עוד תדרשו ואתם מוזמנים להיות חלק מכתיבת הנושאים של הוועדה הזאת, החוכמה אצלכם. הוועדה דורשת מהממשלה לכנס את הקבינט לדון באופן מידי על מצבן של הנשים החטופות בעזה, אנחנו נעביר את הפרוטוקול לבקשת המשפחות לכל השרים של הממשלה ולראש הממשלה. הוועדה תתכנס בפגרה בכל עת שנדרש ולבקשת המשפחות על-מנת לשחרר את החטופים.