הזמר אריק לביא הלך לעולמו (ג', 29.6.04) במרכז הרפואי ע"ש רבין (בילינסון). לביא, בן 77 במותו, נלחם זמן רב במחלה קשה.
אריק לביא נולד בגרמניה ב-1927. הוא עלה ארצה בשנת 1936 - ללא הוריו וב-1950 התקבל לתיאטרון "קאמרי" שם שיחק עד שנת 1957, אז שר בהצגת "תעלולי נאסר א-דין".
דרך "שלושת המיתרים" ומועדון התיאטרון, גיבש את שיריו הראשונים יחד עם יוחנן זראי, חיים חפר, יעקב שבתאי, עמוס קינן, נעמי שמר ולאה נאור.
בשנת 1959 נסע לארה"ב, עם אשתו, ולמד באוניברסיטת ניו- יורק קולנוע וכתיבה. בשנת 1963 חזרו השניים ארצה והופיעו יחד בהצגתו של אפרים קישון "הוא והיא". לביא שר, וגם שיחק, בתיאטרון חיפה בהצגה "אופרה בגרוש". משם חזר לקאמרי, להצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי" ומשם לתיאטרון גיורא גודיק בו גילם את המלך בהצגת "המלך ואני".
לאחר מלחמת ששת הימים, שבה שר את שירי המלחמה, הופיע לביא בתיאטרון הבימה בתפקיד ראשי במחזה "הפנטסטיים", והמשיך לשיר ולהופיע. יחד עם אשתו שוש הופיע ב-1972 בהבימה ב"הו הו יוליה" של אפרים קישון.
בין הסרטים הישראלים בהם שיחק גילם את דמותו של דן שומרון בסרטו של מנחם גולן, "מבצע יהונתן".
בין שיריו "הסלע האדום", "הקטר", "בגלל מסמר", "זה קורה" ועוד. לאחרונה ביצע את השיר "זה קורה" עם סבלימינל והצל.
לביא השאיר אחריו אישה, שוש שני, ושתי בנות נועה ויעל.
מועד הלוויתו טרם נקבע.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
