סערה בפרקליטות: לוין עצר מכרז למינוי "ממונה לשחיתות שלטונית"

סערה נוספת נרשמה השבוע סביב יחסי פרקליטות המדינה והמערכת הפוליטית, לאחר שפרשן ערוץ 14, יעקב ברדוגו, חשף (20.4.25) מהלך חריג בשדרת הניהול של הפרקליטות: שינוי מהותי בהגדרת תפקידו של אחד המשנים לפרקליט המדינה, באופן שמעורר ביקורת נוקבת וחשש מהפיכתו ל"פרויקטור לרדיפת נבחרי ציבור".

על-פי הדיווח, התפקיד החדש יוסט מהתחום של אכיפה כלכלית - הכולל טיפול בארגוני פשיעה, גביית דמי חסות, הלבנת הון ומאבק בהון השחור - לטובת מיקוד בלעדי בשחיתות שלטונית. כלומר, תפקיד שאמור לעסוק באכיפה נגד אישי ציבור ונבחרים - תחום רגיש במיוחד במציאות הפוליטית בארץ.

בין המועמדים שמוזכרים כמי שצפויים להתמנות לתפקיד: עו"ד יואב תלם - לשעבר עוזר ליועצת המשפטית לממשלה, שבמערכת המשפטית מחפשים לו תפקיד בכיר נוסף; ועו"ד יהודית תירוש, התובעת בתיק 4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

גורמים משפטיים המעורים בפרטי המכרז טוענים כי מדובר במהלך שמטרתו "לחזק את מנגנוני הפיקוח השלטוניים", אולם מבקריו - ובראשם שר המשפטים - סבורים כי מדובר בהעמקת מערך הרדיפה המשפטית של נבחרי הציבור, תוך ניגוד גמור לעקרונות איזון הכוחות הדמוקרטי.

תגובת הפרקליטות: שינוי הנובע מ"אירועי השעה"

בפרקליטות המדינה אישרו את שינוי הגדרת התפקיד, ומסרו בתגובה רשמית: “בשל הצורך להתאים את תפקידי הניהול הבכירים לאתגרי השעה, עדכנה הפרקליטות את תיאור התפקיד של מספר משרות ואת הכישורים הרצויים לחלקן. מדובר בעידכונים שאושרו על-ידי כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה. מדובר במהלך צופה פני עתיד שמטרתו התאמת התפקידים לשינויים בשדה המשפטי ולצרכים הציבוריים".

לשכת לוין: "לא עוד מאותו הדבר"

אלא שמיד לאחר פרסום הדברים בערוץ 14, פרסמה לשכת שר המשפטים יריב לוין תגובה נחרצת, ולפיה השר לא ידע כלל על המכרז - והורה על עצירתו: "סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הורה על עצירת המכרז, אשר הוצא על-ידי הפרקליטות ונציבות שירות המדינה בלא ידיעתו", נמסר מלשכתו.

"בימים אלה, שבהם משתוללת הפשיעה בחברה הערבית ומספר הנרצחים מגיע למאות בשנה, נדרש שינוי אמיתי בסדרי העדיפות, ולא עוד מאותו דבר כפי שהיה עד היום".

לוין הדגיש כי הוא עומד על כך שמשאבי הפרקליטות יופנו בראש ובראשונה "לטיפול בפשיעה המאורגנת ולפעולות שהן מצילות חיים - ולא לרדיפות פוליטיות".

במוקד המחלוקת עומד החשש מצד גורמים פוליטיים ואזרחיים, לפיו שינוי הגדרת התפקיד נועד לעגן מינוי ארוך-טווח של דמות בעלת סמכויות נרחבות בתחום רגיש, תחת מטריית "טוהר המידות", תוך הגנה מפני הדחה - שכן מדובר בתפקיד בכיר שלא ניתן להזיזו במשך שבע שנים לפחות.

מתנגדיו של המהלך מזהירים מפני הקמת "מבצר משפטי" חדש בתוך המערכת, שתפקידו יהיה לעקוב ולהעמיד לדין נבחרי ציבור על בסיס פרשנות מרחיבה של עברות ציבוריות - בדיוק כפי שהתרחש בתיקי נתניהו.