עימות על עתיד השוק: סרוגו מזהיר מירידת מחירים, דמרי משיב שהכלכלה חזקה

במושב “קשיי הייזום והביצוע לאחר המלחמה” פרץ עימות חריף. ראול סרוגו טען כי “נתניהו זנח את נושא פיתוח התשתיות. יש 80 אלף יחידות שלא נמכרו. הממשלה עוסקת בכיבוי שריפות במקום בחזון”. לדבריו, אם המלחמה תימשך והריבית לא תרד, תגיע ירידת מחירים משמעותית; השוק סובל מעצירת שיווק קרקעות, מה שידרדר את האיזון.

מנגד, יגאל דמרי השיב כי “מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר 80 אלף, להערכתי 30-20 אלף דירות”. דמרי, שבונה בהיקף גדול בדרום, ציין כי מחירי דירות בערי הנגב זינקו בשנים האחרונות וכי כבר במהלך המלחמה נרשמה עלייה במחירים ביישובים שספגו אש: “הביקוש קיים ויתפרץ עם ירידת הריבית”.

נעיר, כי הפער בין נתוני הסביבה העסקית שסיפקו סרוגו ודמרי מצריך בירור מעמיק. כאשר ראש ארגון קבלנים לשעבר מצביע על מלאי לא מכור בהיקף 80 אלף דירות, ולצדו יזם מוביל טוען למחצית מכך, הציבור זכאי לנתון מדוד ושקוף. כאן נדרשת אחריות ציבורית של הגופים הממשלתיים והחברות להציג מספרים מפורטים לפי מחוז, שלב בנייה וסוג דירה.

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, הציג קווי פעולה בתחום גביית המיסים והפיצויים, ותמך בקידום הצעה ממשלתית המאפשרת הקמה מואצת של מיזמי התחדשות עירונית בבניינים שנפגעו – באמצעות פינוי דיירים, אכלוס בדירות שיירכשו והקלה בהליכי רישוי ובהסכמות. זהו חידוש המעורר מחלוקת, משום שלהליכים המקלים יש גם פגיעה אפשרית בזכויות קניין של דיירים שאינם מעוניינים במיזם. אהרונוביץ' הוסיף כי מערכת “חשבוניות ישראל” למאבק בהון השחור חוסכת תשומות משמעותיות, ואם תחסום חשבוניות פיקטיביות במלואן – החיסכון למדינה עשוי להגיע, בחשבון זהיר, לעשרות מיליארדים מדי שנה.

עוד אמר אהרונוביץ': בתקופת המלחמות האחרונות הוגשו עשרות אלפי תביעות נזק ישיר; “עם כלביא” לבדו הניב יותר מ־54 אלף תביעות בתוך 12 ימים – נתון שמחדד את הצורך בפתרונות שיקום מהירים ובמסגרות תקציביות יציבות.

אלקין: תקציבי שיקום בהיקף דו־ספרתי של מיליארדים

השר זאב אלקין, האחראי מטעם האוצר על שיקום הדרום והצפון, פירט על השקעות רב־שנתיות בתעסוקה, מוסדות, חקלאות ותשתיות. לדבריו, הוקצו 18 מיליארד שקלים לחמש שנים בדרום, ולצפון 12 מיליארד שקלים – וחלק ניכר מן הסכומים כבר יצא לדרך. אלקין הציג גידול נטו במספר התלמידים בעוטף לעומת ערב המלחמה וטען כי הבחירה לחזור ולבנות חיים באזורים שנפגעו היא “ניצחון אזרחי”.

רמ"י: “אין משבר דיור”; דגש על מלאי לא מכור

ב“ראיון אחד על אחד” טען מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, כי “אין באמת משבר דיור – יש יותר דירות ממשקי בית”. לדבריו, שווקו מכרזים בהיקף רחב, ויש כיום בין 81 ל־82 אלף דירות לא מכורות, מתוכן כ־20 אלף בתל אביב. קוינט ציין ירידה ממוצעת של יותר מאחוז במחירי הדירות לאחר מבצעי קבלנים, אך הדגיש כי שוק הדיור טרם הגיע לנקודת שיווי משקל: “כדי שהעסק ינוע – היזמים יצטרכו להוריד מחירים”.

אם אין מחסור ביחידות דיור ובכל זאת מחירי השוק אינם מתיישרים למטה, עולה השאלה האם מנגנוני המכרז, דרישות ההון ותנאי ההיתרים מספקים תמריץ נכון להשלמת בנייה ושיווק מהיר, ובפרט בפריפריה הרחוקה. כאן נבחנת יעילות האסדרה, לא רק מספר המכרזים.

חברת החשמל: “הביורוקרטיה חונקת”

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, ביקר בחריפות את עומס האישורים בתהליכי חיבור לחשמל וטען כי אגף התקציבים במשרד האוצר הוא “המכשול הגדול לפיתוח”. שפיגלר הציע להטיל מגבלות זמן בחוק לגופים המאשרים, והעלה רעיון להסיר את מעורבות חברת החשמל בהיתרי אכלוס וטופס 4, כדי לקצר את צווארי הבקבוק.

יו"ר זמורה, אלון יוניאן, אמר כי המלחמות האחרונות טלטלו את הענף ויצרו צורך בדיון עומק על אתגרי שוק רגיש למדיניות ולמצב ביטחוני. רקטור המרכז האקדמי פרס, פרופ׳ רון שפירא, הוסיף כי מדיניות התכנון והבנייה בעשורים האחרונים העמיקה אי־שוויון, משום שההתחדשות העירונית מתכנסת למרכז הארץ ותשתיות מועדפות אליו. מכאן הצורך בתכנון מפורט, תמריצים ותיעדוף תעסוקה ונגישות בפריפריה.