הסיוע המשפטי מזהיר: ילדים עלולים לקרוא על חייהם ב-N12

שקיפות בדלתיים סגורות. ועדת החוקה אישרה (27.10.25) פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - פרסום פסיקה בענייני משפחה), ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיה פסיקה והחלטות מהותיות בענייני משפחה יתפרסמו לציבור לאחר 30 יום - אך בלי פרטים העלולים לזהות את בעלי הדין, ילדיהם או צד שלישי. ההסדר יחול גם בבתי הדין הדתיים.

על-פי ההצעה, אף שההליכים בענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, פסקי דין והחלטות מהותיות יתפרסמו בעילום שם; כאשר אפילו לאחר השמטה קיימת סכנת זיהוי - בית המשפט יוסמך לאסור פרסום. ייקבע כלל מחמיר לפרסום בתיקים רגישים: אימוץ, נוער, הסכמים לנשיאת עוברים, בקשות לשימוש בזרע מנוח, אלימות במשפחה ומינוי אפוטרופוס. השר הממונה, בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה, יוכל להוסיף סוגי עניינים למחמיר, וכן ייקבעו ברשימות מחייבות אילו פרטים יש להשמיט. תחילת החוק - שנה מיום פרסומו.

הוויכוח על גבולות הפרסום

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי גוטליב, הציבה את נקודת המוצא: "מראית פני הצדק והכרת המצב המשפטי הבא לידי ביטוי בפסקי דין מחייב פרסום. כיום נושאים כואבים, אימתניים ובעיקר בענייני גירושין לא מפורסמים ולא יכול להיות מצב שעם ישראל לא יידע מה קורה בבית המשפט לענייני משפחה". לדבריה, תכלית הפרסום היא לאפשר ביקורת עניינית: "אנחנו רוצים לדעת איך הגיעו למסקנת משמורת, תחשיב מזונות, איך התחשבו בנתוני הגבר והאישה". עם זאת הבהירה: "אם פרסום סוג העסק עלול לזהות כי יש רק סניף אחד בעיר - לא צריך לפרסם". על מועד התחילה אמרה: "שלושה-ארבעה חודשים זה זמן סביר".

עו"ד אורי נחמני מלשכת עורכי הדין הזהיר מפני פגיעה בקטינים: "יש חשיבות רבה בפרסום פסקי דין אך יש גם חסרונות וחשש שקטינים ייפגעו מכך. נאמר שלא יצוינו כתובות ומספר ילדים, כי מי שגר בבאר שבע ילך לשם, ויידעו שזה נפסק בבאר שבע. בנוסף, יש כבר חובה או המלצה לשופטים לפרסם פסקי דין ומעטים עושים זאת".

עו"ד נטע ברק מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים ביקשה להרחיב את עילות מניעת הפרסום: "נבקש להוסיף עילה של טובת הילד. קטינים אינם צד מודע לדיונים בעניינם, ואם פסק הדין יפורסם גם בתקשורת וברשת, המשמעות היא שקטין יקרא על חייו ב־N12". עוד הציעה "לאפשר תגובה לכל הצדדים לפני הפרסום, כי בית המשפט לא תמיד מודע לכל מזהה אפשרי". מ"מ היו"ר גוטליב התנגדה למסלול חובה כזה: "לשופט יש סמכות לשמוע צדדים בתוך 30 הימים והוא יחליט. נדייק את הנוסח, כך שלא יפורסם לפני 30 ימים".

יעקב עופר, הממונה על הייעוץ המשפטי בבתי הדין הרבניים, ביקש להחריג הליכים בדיני יוחסין וכשרות לנישואין: "לנגד עיניי עומדת פרשת הגט מצפת. בית הדין פרסם את הפרשה, והסערה הציבורית הזיקה למתדיינת ולדיין. פרשיות שעלולות להזיק - אנחנו מבקשים לחסות".

עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט, התריעה מפני פיצול נורמות: "המטרה ראויה, אבל ההצעה יוצרת שני סוגי הוראות והתממות, ובכך תייצר חוסר אחידות וקשיים ביישום. צריך כלל ברור ואחיד לכלל ההליכים". לדבריה, יש להחריג קבוצות קבועות: "יש הליכים כמו אימוץ או נזקקות, שם נדרשת הגנה נרחבת לקטינים. יש גם צווים - צו הגנה, מינוי אפוטרופוס, אישורי הסכם - שהם תבניתיים ואין ערך מוסף בפרסומם בהשחרות".

יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הדגיש את תכלית הבקרה הציבורית: "אני רוצה שבעוד מספר שנים ניתן יהיה לבדוק את הטענה שיש שופט מסוים, שברגע שמגיע ספרדי, חרדי, אשכנזי או קבוצה אחרת - התיק לוקח פי שלושה זמן. אני רוצה ביקורת הכי פשוטה: כמה זמן לוקח עד שניתן צו". לדבריו, דווקא החלטות תבניתיות מתאימות למיחשוב: "יוצרים טופס עם הנוסח 'ניתן' או 'לא ניתן' והמחשב מחסה פרטים אלו אוטומטית. מה שפורסם עד היום לא עומד ב'מבחן הסבתא' ולא אהפוך את השופטים לעבריינים".

כמה זה עולה

אביגיל פלג, אגף התקציבים במשרד האוצר, הציגה אומדן עלות: "ככל שהנוסח רחב ויידרש שופט לעבור על ההתממות, מדובר על הצעת חוק תקציבית. העלות הרחבה כוללת עלות שנתית של 23 מיליון ש"ח, המחולקת ל־1 מיליון ש"ח עלות חד־פעמית לפיתוח המערכת ו־22 מיליון ש"ח לשכר שופטים נוספים". היא הוסיפה כי לשיטת האוצר אין הכרח שהבקרה תבוצע דווקא בידי שופטים - "אך הנהלת בתי המשפט מתעקשת, והדבר מייקר את ההליך". היו"ר רוטמן הגיב: "אין ספק שההכשרות והבניית האירוע מחייבים כעת עלות תקציבית, אך לאורך זמן יש צפי שזה ישתנה. ככל שיש הסכמת ממשלה במליאה - ההצעה תתקדם".

בסיום, רוטמן סיכם כי ההסדר יועבר למליאה לקריאה ראשונה, וכי במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית יוסדרו רשימות מזהים מחייבות והוראות המחמיר, לצד בחינת הנטל התקציבי והדרך היעילה ליישום.