|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
הייעוץ המשפטי לוועדה הניח כאן קו מנחה: חשוב לעגן בחוק הוראות שמבטיחות שמעמדן ושילובן של נשים לא ייפגע, וחשיבות זו מקבילה לחשיבות שבקביעת חובות צה"ל לפתיחת מסלולים מותאמים, הליכי מיון ושיבוץ, והקמת מכינות קדם־צבאיות לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
אך מעבר להגנה הכללית, הייעוץ המשפטי העלה נקודת חידוד שמכוונת לשטח: יש חשיבות לעיגון הוראות עקרוניות שיבטיחו כי לא יצומצמו מסגרות המיועדות לנשים בשל שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. ואף מעבר לכך: נשמעה אפשרות לשקול הוראות שיבטיחו הגדלת ייצוג נשים בתפקידי מפתח, באמצעות תוכניות עבודה סדורות של צה"ל ויעדים.
|
|
|
|
פנינה תמנו: שוויון בנטל לא מצדיק שחיקה של שוויון מגדרי
ח"כ פנינה תמנו הציבה את “השוויון” כמילת המפתח של הפרק. לשיטתה, תכלית החוק לצמצם אי־שוויון בגיוס ולשלב בני ציבור חרדי היא מטרה היסטורית, אבל אין לה רישיון לדרוס זכויות אחרות. היא הדגישה את מרכזיות הנשים בחברה ובצה"ל, והצביעה על שירות מילואים רחב של נשים במלחמה האחרונה כעובדה שחייבת להיות נקודת מוצא ולא הערת שוליים.
תמנו טענה שאפשר לנהל את המתח, בתנאי שמחפשים מוכנות ופתרונות ולא מנפחים מראש את “מה לא אפשרי”. היא אף אמרה שמסלולים ייעודיים מסוג “חשמונאים” מקלים על היכולת להסדיר, אבל כשהשיח עובר ל”פרצה” של שילוב במסלולים רגילים, נדרשות התניות ברורות בהרבה.
|
|
|
|
ואז הגיעה הטענה המעשית־משפטית: לדבריה, קיימת עמימות בנוסח הנוכחי, והיא דרשה להבין מה הוסר לעומת נוסח קודם, ומדוע. מבחינתה, הוצאת סעיפים אינה תמימה, משום שסעיפי מסגרת יכולים להיות ההבדל בין חוק שעוצר פגיעה בזכויות נשים בשטח לבין חוק שמספק הצהרה כללית בלבד. היא ביקשה לשמוע את היועצת המשפטית “סעיף־סעיף” ולדעת בדיוק מה נמחק, כדי להחזיר רכיבים או להציע ניסוחים פרקטיים.
באותו רצף היא העלתה גם קו כלכלי־ערכי: התנגדות להמשך שפה שמרככת את המחיר למי שלא משרת, ודרישה לעבור מהדיון על “תמריצים” לדיון על שלילת הטבות. היא אף העלתה רעיון של תשלום ייעודי למי שלא מתגייס, אך הדגישה שהסוגיה המיידית בעיניה היא שהחוק לא יאפשר, אפילו בעקיפין, צמצום זכויות נשים בשם התאמות לאחרים.
|
|
|
מטי צרפתי הרכבי: הקונפליקט מובנה, והמבנה הנוכחי “בולע” את ההתאמות
ח"כ מטי צרפתי הרכבי הציגה טענה חדה על מבנה החוק: עצם הניסיון להסדיר שירות לקבוצה שמבקשת מינימום אינטראקציה עם נשים יוצר קונפליקט מובנה סביב שוויון נשים. ולכן, לדבריה, כריכת סעיפי הנשים תחת “הוראות כלליות” מייצרת בפועל דיון אינסופי על מגדר - על חשבון הליבה: התאמות, מסלולים, תהליך קליטה והיערכות.
הרכבי הדגישה שהיא אינה מוכנה להתנצל על זכות נשים לשרת בכל תפקיד, במיוחד אחרי שבעה באוקטובר. אך היא הציעה פתרון מבני: להעביר את אמירת השוויון של שירות נשים לפרק דקלרטיבי נפרד, כאמירה ברורה, ולא לקשור אותה באופן שמדליק עימותים בתוך פרק ההתאמות.
היא הוסיפה גם טענה לשונית־יישומית: החוק מדבר על “בוגרי מוסדות חינוך חרדיים”, בעוד שהמציאות המעשית עוסקת במועמדים לשירות ובתלמידי ישיבות שקיבלו דחיית שירות. לשיטתה, דיוק בהגדרה הוא לא משחק מילים, אלא תנאי ליישום נכון.
|
|
|
צבי סוכות: אם קושרים ידיים לצה"ל, משלמים בקרב
ח"כ צבי סוכות העביר את הדיון למגרש המבצעי. הוא תיאר את הדברים שנאמרו קודם לכן על המחיר האנושי של משפחות וקהילות, וטען שבמציאות של אירוע קיומי, צה"ל לא יכול להפוך לזירת מאבק ערכית שבה הכנסת קובעת לו קדימויות שמחלישות יכולת פעולה.
הוא הביא דוגמה מעשית מעולמו: קצין שסיים שירות בקבע ונקרא כמעט מיד למילואים כדי להכשיר מחזור נוסף במסגרת חרדית, משום שלא היה מי שיעשה זאת. מבחינתו, זה מראה שאין לצה"ל עודף כוח אדם וכל “סעיף” שנראה נקודתי יכול להפוך למחסור בשטח.
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
סוכות הציע עיקרון: השיקול היחיד בשיבוץ צריך להיות תרומה למימוש המשימה ולהשגת ניצחון. לכן הוא העלה אפשרות למחוק את סעיף ההגנה על נשים, ואם לא - לפחות להוסיף סעיף מקביל להגנה על שומר אורח חיים דתי כדי למנוע הכנסת “ערכים מתחרים” לצה"ל. הוא גם דרש שחובת שמירת אורח החיים לא תהיה רק בתוך הפרק הייעודי, ושיוכנסו בחוק הוראות על מסלולי קידום, כדי שהמסגרות המותאמות לא ייעצרו בדרג נמוך אלא יגדלו מפקדים מתוכן.
|
|
|
מאיר פרוש: ההבטחה לשני הצדדים יחד עלולה להתנגש במציאות
ח"כ מאיר פרוש סימן חשד עקרוני: החוק, לדבריו, מנסה להבטיח הכל לכולם - ובכך יוצר סתירה פנימית. אם מצד אחד משמרים באופן מלא פתיחת תפקידים ומסגרות לנשים, ומצד שני מבטיחים לציבור החרדי מסגרות עם דרישות וגבולות נוקשים, חייבים להסביר איך זה מתורגם למערכת אחת מתפקדת. פרוש טען שאי אפשר “לעבוד” על הציבור החרדי עם הבטחות כלליות בלי תכנון ישים, משאבים ותקציב, והציב שאלה ישירה: מה התוכנית, ולא רק מה הסעיפים.
|
|
|
רביבו: תפיסת כור ההיתוך"
ח"כ אליהו רביבו מתח ביקורת חריפה על אופן ניהול הדיון וטען כי חומרי הרקע לדיון הועברו לחברי הוועדה בשעת לילה מאוחרת, באופן שפוגע ביכולת ללמוד את ההסדר לעומקו. לדבריו, חרף מרכזיותו של מנגנון הפיקוח בחוק, “רוב שעות היום לא עסקו לכל הפחות באחד הסעיפים החשובים ביותר – מנגנון הפיקוח עצמו”, מצב שלטענתו מחליש את הדיון המהותי בשאלת האכיפה. רביבו הדגיש כי ביקורתו אינה מופנית כלפי הייעוץ המשפטי לוועדה, אלא כלפי קביעת סדרי הדיון והקצב שבו מתקבלות החלטות בסוגיה רגישה ומורכבת.
בהמשך הציג רביבו עמדה אסטרטגית רחבה יותר. לדבריו, במשך עשרות שנים פעלה המערכת – ביודעין או שלא – באופן שחסם גיוס חרדים בהיקפים משמעותיים, בין היתר בשל תפיסת “כור ההיתוך” של צה"ל. הוא טען כי אם מבקשים שינוי אמיתי, נדרשת חקיקה שמעגנת לא רק עקרונות אלא גם מנגנונים מחייבים בפקודות ובחקיקה ראשית, כדי שסיכומים עם הציבור החרדי לא יישחקו כפי שנשחקו בעבר. רביבו הציע לבחון הקמת מסגרות שירות דו־תכליתיות – בסיסים צבאיים הפועלים בחלק מהיממה כישיבה – בהובלת מפקדים חרדים שמכירים הן את צורכי הביטחון והן את הרגישויות החרדיות, כאמצעי לשבירת חסם הגיוס.
|
|
|
חיים שיין: זה תהליך, לא מתג אחד
הרב ד"ר חיים שיין ניסה למסגר את הדיון כתהליך היסטורי: הוא תיאר שינוי עמוק בשירות של שומרי מצוות בצה"ל לאורך השנים, וטען שאותו דבר יכול לקרות בציבור החרדי אם עושים מאמץ אמיתי לייצר שירות אפשרי לפי תפיסת עולמו של המתגייס.
המסר שלו היה כפול: מצד אחד, הוא תמך בחקיקה ראשית, יעדים ועיצומים. מצד שני, הוא הזהיר שכפייה לא תעבוד, ונדרשות סבלנות, הדרגה והידברות. מבחינתו, החוק אינו מושלם, אבל הוא יכול להיות תחילת תהליך אם יותאם למציאות ולא ייבנה כדרישה שאינה ניתנת לביצוע.
|
|
|
|
יונתן סלוטקי: הדיון חייב להתחיל מהשוויון בנטל
יונתן סלוטקי הציג נקודת מוצא מוסרית שאינה משפטית: לדבריו, אין דרך להצדיק מציאות שבה מגזר אחד נושא באופן מובהק במחיר השירות והלחימה, בעוד מגזר אחר נשאר מחוץ למשוואה. הוא ביקש שהדיון יצא מנקודת מוצא אחת - כולם צריכים לשרת - ולא ירד להתמקחות אינסופית על פרטים שמסיטים מהעיקר.
המסר שלו, כפי שנאמר, לא היה טכני אלא ערכי: בלי נקודת מוצא של שותפות, גם החוק המדויק ביותר יתקשה לקבל לגיטימציה ציבורית.
|
|
|
יולי אדלשטיין: ערכים סותרים דורשים ניסוח זהיר, וגם “יום שאחרי”
ח"כ יולי אדלשטיין דיבר על הצורך בצניעות הדדית ורגישות, משום שלעתים פוגעים בלי לשים לב, במיוחד כשמדובר בספקטרום רחב של אורחות חיים. לאחר מכן חזר לתוכן: הוא אמר במפורש שיש כאן ערכים סותרים ולכן צריך לעבור על הנוסחים “בעין פקוחה” כדי לוודא שאין פרשנות שמדרגת ערך אחד מעל אחר, ושאין ניסוח שמזמין עיוות.
אדלשטיין הצביע גם על נקודה תפעולית שמופיעה בסקירה המשפטית: יכולת צה"ל להקים מסלולים מותאמים קשורה בקשר הדוק לצורך בחלוקה פנימית ולרף מינימלי לגיוס. בלי ודאות בחלוקה, הצבא מתקשה לתכנן ולהקים מסלולים מתאימים.
ואז הוא הוסיף נדבך שחסר בהרבה גרסאות של הסיפור: “היום שאחרי השירות”. לדבריו, גם אם החוק יצליח להביא את המאות או האלפים הראשונים, הצלחתם בשירות ולאחר השירות תקבע אם המהלך יגדל או ייעצר. הוא העלה צורך לחשוב על קליטה לאזרחות, השתלבות תעסוקתית ותמיכה במי שפורץ דרך כדי שההצלחה לא תיתקע בשלב השחרור.
|
|
|
החלק השני: הפיקוח בישיבות - איך מוודאים שמי שקיבל דחייה באמת לומד
אחרי סעיפי הנשים וההתאמות, עבר הדיון לסעיפים 2-9 העוסקים בהוראות הפיקוח. לפי המנגנון, מפקח שמוצא כי מיועד לשירות ביטחון אינו נוכח בישיבה נדרש להודיע לפוקד או למי מטעמו. למפקחים ולבודקים הוקנו סמכויות לדרוש הזדהות מתלמידי ישיבות ומסגל הישיבה, לדרוש מסמכים, וכן סמכות מפורשת להיכנס לישיבות, למעט אזור מגורים אלא על-פי צו של בית משפט.
הייעוץ המשפטי לוועדה הסביר את תכלית הפיקוח כעמוד תווך של החוק: מצד אחד צמצום אי־השוויון באמצעות הגדלת מספר המתגייסים, ומצד שני הכרה בחשיבות לימוד התורה כהצדקה לדחיית השירות - בתנאי שמי שקיבל דחייה אכן לומד תורה. לכן, נאמר חשוב להבטיח שהפיקוח יהיה אפקטיבי.
כאן הוצגו תיקונים שמחזקים אפקטיביות: חובת מינוי מפקחים וקביעת אמות מידה למספרם, ביטול הסתמכות משרד הביטחון על פיקוח משרד החינוך, פירוט הדיווח לוועדה והגדלת תדירותו. אך במקביל צוין כי חלק מן ההסדרים דווקא מחלישים:
- תדירות הביקורת - אם הביקורת מתקיימת אחת לשלושה חודשים, ובמיוחד כשהמועד צפוי מראש, הפיקוח לא אפקטיבי. לפי העמדה שהוצגה, ביקורת אפקטיבית צריכה להיות ברמה יומיומית.
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
- סנקציה ליחיד - על היעדרות חוזרת מישיבה להיות חדה וברורה, ובפרט נקבע שיש לעגן בחוק הוראות מפורשות על פקיעת צו דחיית השירות לתלמיד ישיבה שנמצא מספר פעמים שאינו נוכח בישיבה, ולא להשאיר זאת לשר הביטחון.
- סנקציה למוסד והוויכוח על “חוק ה־20%” - ההסדר המוצע קובע התראה לישיבה אם נמצא כי 20% לפחות מתלמידיה אינם נוכחים יותר מפעם אחת, והסרה מרשימת הישיבות אם הדבר חוזר. הייעוץ המשפטי טען שאחוז ההיעדרות גבוה מאוד, והערה חדה נרשמה על כך שהוראה שמאפשרת בפועל עד 19.9% היעדרות קבועה אינה עולה בקנה אחד עם תכליות החוק.
- ביטול “בודקים” - הייעוץ המשפטי תמך בביטול מוסד הבודקים, וקבע שנכון שהפיקוח ייעשה בידי משרד הביטחון ולא יופרט לגורמים חיצוניים.
כל אלה הפכו את פרק הפיקוח לרגע שבו הוויכוח עבר מהצהרות על ערכים לשאלה פרקטית: האם החוק נותן כלי אכיפה אמיתיים, או משאיר “פרצה” שמרוקנת את ההצהרה מתוכן.
|
|
|
הציר הכלכלי: עיצומים ותמריצים כשההחלטה תלויה בקהילה
במהלך הדיון עלו שאלות חדות סביב יעילות העיצומים. ח"כ ינון אזולאי דרש נתונים מלאים וטען שסקירה חלקית מייצרת תמונה חד־צדדית. נציג מקצועי הסביר שהפעלת עיצומים או תמריצים כלכליים שהמימוש שלהם תלוי בעמידה כללית ביעדי גיוס עלולה להיות בעלת אפקטיביות נמוכה כלפי הפרט, משום שהאדם הבודד מרגיש שאין לו השפעה ממשית על העמידה ביעד הכללי, ולכן גם על הפעלת “השלב הבא”.
באותו רצף התפוצץ ויכוח סביב שלילת סיוע במעונות יום: האם זה כלי שמייצר שינוי, או פוגע בעיקר בתעסוקת נשים. מהדיון עלה שהמחלוקת אינה רק כלכלית אלא גם תפיסתית: האם מענישים יחיד באמצעות מנגנון שמופעל על קהילה, והאם המחיר מתחלק באופן שוויוני או נופל על אוכלוסיות אחרות.
|
|
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
לשם-מה היה צורך "לשטח" את עזה בציוד מכני כבד, כמו 9-D ופיצוצים?
