ארקיע נגד הקמת בסיס לוויז-אייר בישראל: "ביום פקודה הזרות בורחות"

בעוד שמי המדינה מתרוקנים פעם נוספת מחברות תעופה זרות בשל המתיחות הגוברת בין ארה"ב ואירן, חברת התעופה ארקיע יוצאת למאבק חזיתי נגד כוונת משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית (רת"א) לאפשר לחברת הלואו-קוסט ההונגרית "וויז אייר" (Wizz Air) להקים בסיס קבוע בישראל. במכתב מפורט שנשלח למנהל רת"א, תא"ל (מיל') שמואל זכאי, טוענת ארקיע כי המהלך צפוי להמיט אסון על התעופה הישראלית וכי הוא מקודם בהליך "פגום מנהלית ומשפטית".

אזהרת המנכ"ל שהפכה למציאות

כבר לפני חודשים ארוכים התריע מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ, כי הסתמכות יתר על חברות זרות היא "הימור אסטרטגי מסוכן". לדבריו, בכל אירוע ביטחוני, החברות הזרות הן הראשונות לבטל טיסות ולנטוש את הנוסע הישראלי, כפי שקורה בימים אלו ממש עם הודעות קבוצת לופטהנזה וחברות נוספות.

כעת, טוענים בחברה, המציאות הביטחונית שוב מוכיחה כי החברות הישראליות הן אלו שנושאות בנטל שמירת השמיים הפתוחים והבטחת הרציפות התפקודית של המדינה בחירום. ב'ארקיע' מדגישים כי הקמת בסיס לחברה זרה, שאינה מחויבת למדינה בעת מלחמה, תערער את יציבותן של החברות המקומיות ותפגע ביכולתה של ישראל להסתמך על תעופה לאומית בעתות משבר.

מחדל השימוע: "תשתית עובדתית חסרה ולוחות זמנים בלתי אפשריים"

המכתב, שנשלח באמצעות עורכי הדין רז נזרי, נדים עבוד ואבינעם סגל-אלעד ממשרד פירון, מפרט שורה של פגמים חמורים בניהול ההליך. לטענת ארקיע, רת"א לא צירפה נתונים או תשתית עובדתית נדרשת למכתב המקורי, ורק לאחר לחץ מצד החברות הועברה חוות דעת כלכלית מורכבת בת 61 עמודים - תשעה ימים בלבד לפני המועד האחרון להגשת התגובות.

"לא ניתן לקיים הליך שימוע מהותי ואמיתי בפרק זמן כזה", נכתב בפנייה. החברה דורשת ארכה של 45 ימים נוספים כדי לגבש חוות דעת מקצועית בעזרת מומחים בינלאומיים, ומדגישה כי למשרד התחבורה אין סמכות חוקית להנחות את מנהל רת"א כיצד לפעול, שכן הסמכות המקצועית נתונה לו בלבד.

"חשש לקריסת חברות ישראליות"

אחד הטיעונים המרכזיים במכתב נוגע לחוות הדעת הכלכלית של משרד התחבורה עצמו. לפי ארקיע, המסמך מכיר מפורשות בחשש שקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות היא תרחיש אפשרי בעקבות המהלך, אך הוא מתעלם לחלוטין מההשלכות האסטרטגיות של תרחיש כזה על ביטחון המדינה.

עוד טוענת ארקיע במכתב לאפליה תחרותית. בזמן שהמדינה מקצצת בהשתתפות בהוצאות הביטחון של החברות הישראליות, היא מבקשת להעניק לוויז-אייר "מתנות" בדמות בסיס קבוע מבלי לחייב אותה ברגולציה הישראלית המחמירה.

טענה נוספת היא תחרות בלתי הוגנת: "הממשלה מקדמת מהלך שיגדיל באופן קיצוני את הפערים התחרותיים... מה שעלול להביא לתחרות פרועה ולא הוגנת בענף", נכתב בסעיף 31 למכתב.

הנחות תיאורטיות: בסעיף 41 טוענת ארקיע כי חוות הדעת נשענת על "הנחות תיאורטיות-אופטימיות" ואינה מתמודדת עם המציאות הביטחונית המורכבת של ישראל.

תקדים עולמי חריג: בסעיף 43 מובהר כי המודל המוצע - חברה זרה המקימה בסיס ללא רישום מקומי - הוא מהלך חריג שאין לו אח ורע בעולם, למעט בתוך האיחוד האירופי.

חברת ארקיע חותמת את פנייתה בדרישה לעצור את ההליך המזורז ולקיים בחינה שקופה ומסודרת של כלל ההשלכות הכלכליות והלאומיות. החברה מדגישה כי אין בכוונתה לוותר על טענותיה וכי היא מצפה לדיון מעמיק שייקח בחשבון את צרכי הביטחון של מדינת ישראל ולא רק שיקולים כלכליים קצרי טווח.