העליון הורה לבדוק בקשה לייצוגית ב-7 מיליון שקל נגד רשתות בית יעקב

בית המשפט המחוזי בירושלים יבחן בקשה לתביעה ייצוגית ב-7 מיליון שקל נגד רשת החינוך החרדית בית יעקב, לאחר ששופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, קיבל את ערעור המבקש על דחיית הבקשה על הסף. גרוסקופף קובע (17.2.26), כי הרשת היא "עוסק" והוריו תלמידותיה הם "לקוחות", ולכן דיני התביעה הייצוגית חלים עליה.

בית יעקב היא רשת חינוך לבנות הקשורה לאגודת ישראל, הגדולה מסוגה בעולם, עם 40,000 תלמידים ו-5,300 עובדים. פנחס כהן ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגדה, בטענה שנדרש לשלם 200-150 שקל כדמי רישום של בתו בשלוש רשתות-משנה של בית יעקב - כספים שאותם לא קיבל בחזרה לאחר שבתו לא התקבלה לבתי ספר אלו. לטענתו, מדובר בגבייה בלתי חוקית, הנוגדת את הכללים על תשלומי הורים.

כהן ביקש לבסס את תביעתו על שתי חלופות שבחוק תובענות ייצוגית: פרט 1 לתוספת השנייה לחוק, המדבר על "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו"; או על פרט 11, העוסק ב"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". בית המשפט המחוזי (השופטת דנה כהן-לקח) קיבלה את טענת בית יעקב, לפיה שתי ההגדרות אינן חלות עליה, ודחתה על הסף את הבקשה.

גרוסקופף הסכים עם כהן-לקח לגבי פרט 11, אך קיבל את הערעור לגבי פרט 1. "המחלוקות ביחס לסוגיות הללו [סוג התביעות עליהן חל פרט 11 ואת מי ניתן לתבוע לפיו] פרנסו התדיינויות רבות, ואולם דומה כי במהלך השנים התגבשו ביחס אליהן הלכות ברורות, האמורות להביא לצמצום ההתדיינויות בנושאים אלה בעתיד... [בפסיקה] אומצו גישות מצרות, המגבילות את האפשרות להשתמש בפרט 11 ופותחות פתח רחב יחסית לאפשרות לפנות לפרט 1", הוא מציין.

בית יעקב איננה "רשות", לכל הפחות בנוגע להליכי הקבלה אליה, ולכן לא ניתן לתבוע אותה על-פי פרט 11 - אומר גרוסקופף. לעומת זאת, ניתן לקבוע שהיא "עוסק" למרות שמדובר במלכ"ר, שכן המונח "מתפרס על פני מרחב עצום של סוגי פעילויות ותחומי עיסוק" והמחוקק בחר בו בכוונה כדי שיכלול את כל תחומי הפעילות הכלכלית. המחוקק לא החריג את שירותי הקניית הידע וכבר אושרו תביעות ייצוגיות נגד העוסקים בהם, מוסיף גרוסקופף.

עוד דוחה גרוסקופף את הטענה לפיה לא מדובר ב"לקוחות", משום שהמדינה מממנת את שכר הלימוד בבית יעקב. "יש להחיל את פרט 1 גם במצבים בהם המדינה נושאת בעלויות של התקשרות בין לקוחות ובין עוסקים, כל עוד ההתקשרות עם עוסק מסוים נעשית לפי בחירת הלקוח. אף אם מקורה של התמורה בעסקה מסוג זה היא בסבסוד מדינתי מלא או חלקי, עדיין נדרשים הלקוחות להתקשר ישירות מול העוסק", הוא קובע. גביית תשלומים מהורי המועמדות היא פעילות עסקית מובהקת, מוסיף גרוסקופף.

ההורים הם "לקוחות" של בית יעקב, שכן "בין המתמיינות ובין רשתות החינוך התקיים קשר משפטי ישיר לצורך השתתפות בהליכי הקבלה, במסגרתו הן שילמו את התשלומים הנתקפים ישירות לרשתות החינוך.... למעשה, רשתות החינוך טוענות שמכיוון שמערכת היחסים שלהן עם המתמיינות מכוונת להקניית השכלה למתמיינות, יש להפחית את מידת הפיקוח המשפטי על מערכת יחסים זו. איני סבור כי יש הצדקה כלשהי לאמץ גישה כזו - ולמעשה, דווקא מערכות יחסים מסוג זה עשויות לחייב פיקוח הדוק יותר", מדגיש גרוסקופף.

השופטים ברק-ארז ושטיין הסכימו עם גרוסקופף. בית יעקב חויבה בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. את כהן ייצגו עוה"ד ראובן ביטון ויואב ללום; את רשתות בית יעקב ייצגו עוה"ד אסף ריבלין, ציפורה מזור, אריה ארבוס, אריאל צדוק ואורן ששון; ואת משרד החינוך - עו"ד אריה צישינסקי.