גורם מדיני: ארה"ב מעדכנת את ישראל על המגעים עם אירן

גורם מדיני אומר (24.5.26) כי ארה"ב מעדכנת את ישראל על המשא-ומתן למזכר הבנות לפתיחת מצר הורמוז ועל-כניסה למשא-ומתן להסכם סופי בנקודות שנותרו במחלוקת מול אירן. הדברים נאמרים על-רקע דיווחים בארה"ב ובישראל שלפיהם וושינגטון וטהרן מתקרבות להסדר ביניים שיאפשר את פתיחת המצר, הארכת הפסקת האש וקביעת מסגרת להמשך הדיונים על תוכנית הגרעין האירנית. לפי סוכנות AP, טראמפ אמר כי ההסכם עם אירן, הכולל את פתיחת מצר הורמוז, "סוכם ברובו", וכי הפרטים האחרונים עדיין נידונים לאחר שיחות עם ישראל ובעלות ברית נוספות באזור.

על-פי הגורם המדיני, בשיחה שקיים אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הדגיש נתניהו כי ישראל תשמור על חופש פעולה נגד איומים בכל הזירות, לרבות לבנון. טראמפ, לדברי הגורם, שב וגיבה את העיקרון הזה. עוד נמסר כי הנשיא האמריקני הבהיר שימשיך לעמוד על דרישתו לפירוק תוכנית הגרעין האירנית ולהוצאת כל האורניום המועשר משטח אירן, וכי לא יחתום על הסכם סופי ללא קבלת התנאים הללו.

נתניהו הנחה את השרים ואת חברי הכנסת בקואליציה שלא להתייחס לנושא.

הפער בין ההרגעה האמריקנית לחשש הישראלי

המסר שיוצא מירושלים נועד להרגיע חשש כפול: מצד אחד, שההסכם המתגבש יפתח את מצר הורמוז ויקל על אירן מבחינה כלכלית עוד לפני טיפול ממשי בסוגיית הגרעין; ומצד שני, שהסכם רחב יותר יכלול גם רכיב הנוגע ללבנון ולחיזבאללה, באופן שעלול להגביל את חופש הפעולה הישראלי בצפון. לפי דיווח ב"טיימס אוף ישראל", נתניהו הביע בפני טראמפ דאגה משתי נקודות מרכזיות בהסכם המתגבש - דחיית הטיפול בסוגיית הגרעין ושילוב סעיף הנוגע ללבנון.

ברקע הדברים, דיווחים שונים מצביעים על כך שמזכר ההבנות עשוי להיקבע לתקופה של 60 יום, עם אפשרות להארכה. לפי דיווח ב"אקסיוס", עיקרי ההסדר כוללים פינוי מוקשים במצר הורמוז, שיט חופשי ללא אגרות, הסרת המצור הימי האמריקני על נמלי אירן, הקלות בעיצומים על מכירת נפט והתחייבות אירנית בעל-פה שלא לפתח נשק גרעיני, לצד משא-ומתן על השעיית העשרת אורניום. באותו דיווח צוין גם כי ההסכם עשוי לכלול את סיום המלחמה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון.

הנשיא טראמפ עצמו הציג את השיחה עם נתניהו באור חיובי. לפי רויטרס, טראמפ כתב כי השיחה עם ראש הממשלה הייתה "טובה מאוד", והוסיף כי הפרטים האחרונים של ההסדר נידונים ויוכרזו בקרוב. באותה ידיעה דווח כי מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר כי ייתכן שיתקבלו חדשות טובות בנושא מצר הורמוז בתוך שעות, אך גורמים אירניים הדגישו כי עדיין נותרו מחלוקות.

הביקורת מימין ומהממסד הביטחוני

אריאל סנדר, מנהל המפלגה הרפובליקנית בישראל, התייחס להסכם המתגבש בראיון לקלמן ליברמן ואמר: "אם החומר המועשר לא יצא עדיין מאירן זה לא טוב, אם החומר המועשר יצא ואז יתחילו במהלכים של פתיחת מצר הורמוז - זה כבר משחק אחר לגמרי". בדבריו סימן סנדר את קו המחלוקת המרכזי: האם פתיחת המצר והקלות כלכליות לאירן יגיעו רק לאחר טיפול ממשי במלאי האורניום המועשר, או שמא תחילה יינתן לטהרן מרחב נשימה כלכלי ומדיני.

גם אל"ם (מיל') הפרופסור גבי סיבוני תקף בחריפות את הכיוון המסתמן. בראיון לגלי ישראל אמר: "אני מאוד מקווה שהפרסומים על העסקה אינם נכונים. ההתנהלות של ארה"ב נראית רופסת - וזה רע מאוד כי למילה האירנית בהסכמים אין שום משמעות". לדבריו, הישגי המלחמה היו יכולים להוביל לקריסת המשטר האירני בטווח הארוך גם ללא תקיפה נוספת, אך אם כעת תתאפשר לאירן מכירת נפט והזרמת כספים, "זו תהיה קטסטרופה מבחינת ישראל ונותרנו לבד במערכה הזו".

ראש המל"ל לשעבר, תא"ל (מיל') הפרופסור יעקב נגל, הגדיר את ההסכם המתגבש "התקפלות מוחלטת". בראיון לאותה תחנה אמר נגל כי אין צורך בהכרח לחזור ללחימה, אך יש להגביר את המצור ולא לאפשר "אפילו לדולר אחד לצאת או להיכנס לאירן". לדבריו, "זו כבר הפעם הרביעית שמביאים את אירן קרוב מאוד ללהיות על הברכיים - ואז נותנים לה עידוד מחדש".

כשנשאל אם הוצאת כל האורניום המועשר מאירן אינה הישג משמעותי, השיב נגל: "ממש לא. זה דבר שהיה צריך לקרות בכל מקרה. האורניום המועשר ייצא, אבל אירן תמשיך להחזיק בתשתיות הגרעין שלה ותמשיך לבנות את אותו מתקן תת-קרקעי שאי אפשר לפגוע בו". לדבריו, בידי אירן נותרות יכולות נוספות, ובהן סרכזות וחומר מועשר ברמות נמוכות יותר, והיעד של טהרן הוא למשוך זמן עד 2028.

אי-בהירות סביב האורניום המועשר

נקודת המפתח שנותרה מעורפלת היא מה בדיוק הסכימה אירן לעשות ביחס לאורניום המועשר. חלק מן הדיווחים מציגים נכונות אירנית לדון בהוצאת המלאי המועשר מן המדינה, אך דיווחים אחרים מצביעים על כך שהסוגיה הגרעינית עצמה לא תהיה חלק ממזכר הביניים אלא תידחה למשא-ומתן נוסף. לפי "ג'רוזלם פוסט", מקור אירני הכחיש כי אירן הסכימה לוותר על אורניום מועשר במסגרת הסכם הפסקת האש, וטען כי הסוגיה הגרעינית אינה חלק מן ההסכם הראשוני.

לכן, ההבדל בין "הסכמה לדון" לבין "התחייבות לבצע" אינו עניין ניסוחי בלבד, אלא לב המחלוקת המדינית והביטחונית. אם אירן תקבל הקלות כלכליות ופתיחה של נתיב השיט המרכזי עוד לפני צעדים בלתי הפיכים בתחום הגרעין, ישראל עלולה לראות בכך חזרה לדפוס מוכר: הקפאת המשבר, התאוששות אירנית והותרת גרעין הבעיה לשלב מאוחר יותר.

בישראל יש מי שמזהירים כי גם הוצאת האורניום המועשר אינה מספיקה אם לא נלווית אליה השבתה של תשתיות ההעשרה, פירוק מתקנים, פיקוח הדוק ובלימת מערך הטילים. פרשנות שפורסמה בישראל היום טענה כי ההישג המזערי מבחינת ישראל יהיה הוצאת כל האורניום המועשר מאירן והרחקתה מהעשרה לשנים רבות - אך גם הישג כזה עלול להיראות כגרסה מחודשת של ההסכם מ-2015, ולא כמהלך שמפרק את האיום מן היסוד.

המסר הרשמי מירושלים הוא שטראמפ אינו מתכוון לוותר על פירוק תוכנית הגרעין האירנית ועל הוצאת האורניום המועשר, אך השיח הביטחוני והמדיני בישראל כבר מתמקד בשאלה אחרת: האם ארה"ב תעמוד על התנאים האלה כתנאי מוקדם, או שתאפשר לטהרן לפתוח מחדש את עורק הנפט והכסף - ורק אחר כך לדון בליבת האיום.