הגינקולוג פרופ' מנחם אלקלעי הורשע בעשר עבירות של אינוס במרמה

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את הרופא הגינקולוג, פרופ' מנחם אלקלעי, בעשר עבירות של אינוס במרמה לגבי מהות המעשה. השופט הבכיר ירון לוי, השופט אילן צור והשופטת תמר סנונית-פורר קבעו במסגרת הליך משפטי מפורט ומנומק (תפ"ח 35306-08-24) כי הנאשם ניצל את מעמדו הציבורי והמקצועי לצורך סיפוק יצריו המיניים בתשע נשים שונות שהיו מטופלותיו.

על-פי פסק הדין שניתן (יום ב', 15.06.26), המעשים בוצעו במהלך בדיקות וטיפולים רפואיים, כאשר הנאשם עיסה את דגדגנן של תשע המתלוננות בעת שאצבעותיו מוחדרות לנרתיקן או לפי הטבעת. הנאשם יצר כלפי המטופלות מצג שווא מתוחכם לפיו המגע האסור בדגדגן מהווה חלק בלתי נפרד מפרוטוקול הבדיקה הרפואית הלגיטימית, ואף אמר לחלקן כי המעשה נועד לבחון את יכולת הכיווץ או להרגיען.

דחיית גרסת הנאשם וקביעת מהימנות המתלוננות

הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי מדובר במגע אגבי המהווה הכרח אנטומי במנח היד שבו בוצעה הבדיקה לזיהוי מקור כאב בשרירי רצפת האגן. הנאשם טען כי המתלוננות ייחסו לפרוצדורה הרפואית המובהקת פרשנות פלילית בדיעבד, אשר נבעה מאי-הנוחות האינהרנטית לבדיקה הפולשנית ובשילוב עם פרסום כתבות באתר ynet שחשפו את פגיעתו במטופלות לפני הגשת כתב האישום.

בית המשפט דחה מכל וכל את גרסת הנאשם, הגדיר אותה ככחושה, מתפתלת ומניפולטיבית, ונתן משקל מלא לגרסאותיהן המהימנות והמפורטות של תשע המתלוננות. השופטים קבעו כי המתלוננות מתגוררות באזורים שונים בארץ, טופלו במרפאות שונות בשל תלונות שונות ועל פני שנים, ואינן מכירות זו את זו, למעט אם ובתה שגם הן לא ידעו על פגיעתן ההדדית.

קביעות רפואיות חד-משמעיות והמלצה למשרד הבריאות

בית המשפט קבע כי טענת הנאשם, לפיה המתלוננות הן הדיוטות בתחום הרפואי ואינן מסוגלות לתאר את המיקום המדויק שבו נגע, היא טענה פטרנליסטית, מתנשאת, מקוממת ומעליבה. בהסתמך על עדויות רופאים מומחים מהארץ ומחו"ל, נקבע מעבר לכל ספק סביר כי לא קיים כל קשר בין העיסוי הממושך בדגדגן לבין פעולה רפואית לגיטימית, וכי מעשי הנאשם מצויים מחוץ לשטח האפור ובמובהק במישור הפלילי.

השופטים דחו את טענת ההגנה כי עדויות שבע מהמתלוננות הושפעו מהפרסומים בתקשורת או מהאחדת גרסאות, שכן כל אחת מהן חשפה את פרטי המעשים בפני קרוביה עוד לפני פרסום הכתבות. מעדויותיהן עלה כי לחלקן נגרמה טראומה קשה עד שנמנעו שנים מבדיקות גינקולוגיות, דבר שהוביל לנזק שהצריך ניתוח וכריתת שחלה. נוכח הממצאים, המליץ בית המשפט כי משרד הבריאות יגבש מדיניות לנוכחות מלווה (צד שלישי) בבדיקות גינקולוגיות להבטחת סביבה בטוחה למטופלות ולהגנת רופאים מפני האשמות שווא.