News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 468,386  סלולר - 908,379
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
לא ממשלת אחדות אלא ממשלת חירום בראשות נתניהו    לא ראוי להשיב את אדלשטיין לראשות הכנסת    יש לקדם חקיקה לקבוע מגבלות בג"ץ    רוטציה עולה בקנה אחד עם האינטרס האישי של נתניהו    משפטו ית...
איתמר לוין
איתמר לוין
ניתן לשער, שהעלות של עשרה שרים נוספים ומשרדיהם המיותרים תהיה חצי מיליארד שקל בקדנציה הקרובה. וזה - כאשר מדי יום מתים חולים ומצב המשק מורע מדי שעה. מיליוני ישראלים לא יודעים כיצד יג...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
לא עזרו ניסיונות ההרגעה של ראש הממשלה מר נתניהו והציבור לא נרגע עד שאזל המקום במזווה, במקרר ובמקפיא החדש
אהוד ברק
אהוד ברק
מגמת ההאטה בהכפלת מספר הנדבקים בקורונה היא מגמה חיובית ודרמטית    נדרש טיפול מיידי במוקדי ההתפרצות במגזר החרדי, הערבי והבדואי - כולל סגר הדוק    סביר שלא נגיע ל-100 מתים ובוודאי שלא ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
הלכת כרמלי

רשלנות במשפט
ענבל בר-און
רשלנות הינה סטייה מסטנרט התנהגות סביר * בית המשפט יקבע את סטנדרט ההתנהגות הסביר * ניתן לתבוע ברשלנות רופאים, עורכי דין, רשויות שלטון ובמקרים נדירים אף שופטים
לרשימה המלאה

היפר חובה חקוקה
ענבל בר-און
ביצוע מעשה בניגוד לחוק (הפלילי או האזרחי) יכול להקים למי שנפגע ממעשה לא חוקי זה עילה לתביעה בנזיקין * וזאת בתנאים מסוימים שנקבעו בפקודת הנזיקין ובפסיקה
לרשימה המלאה

הלכת גורדון
ענבל בר-און
כיום זה מובן מאליו כי ניתן לתבוע את הרשות בגין מעצר שווא * בעבר לא * עד בואה של הלכת גורדון
לרשימה המלאה

מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
ענבל בר-און
בצלם טוענת כי בשנה האחרונה בוצעו כ-548 מעצרים מנהליים בשטחי הגדה * זה פסול, אולם ישנה תופעה פסולה יותר: אלפי 'מעצרים מנהליים' בתוככי הקו הירוק * ארגון 'רופאים לזכויות אדם' עוד לא נתן על כך את דעתו...
לרשימה המלאה

חוק לא חוקתי
ענבל בר-און
במשך 17 השנים שחלפו מאז היחקק חוקי היסוד בוטלו חמישה חיקוקים בלבד, בשל היותם סותרים את חוקי היסוד * האם אלו כל החוקים הלא חוקתיים במדינת ישראל?
לרשימה המלאה

"ההיסטוריה של החירות היא ההיסטוריה של הערובות הפרוצדורלית לחירות"
ענבל בר-און
דברים אלו אשר אמר השופט פרנקפורטר, צוטטו לא אחת בפסקי דינה של רוטלוי אשר בפסיקותיה גיבשה מגילת זכויות דיוניות של האזרח אשר מועמד לאשפוז בכפייה
לרשימה המלאה

למה זה קורה?
ענבל בר-און
בשבועות האחרונים נחשפה כאן השתלשלות חמורה של פרשת האשפוז הכפוי של הנער בן ה-13: חשד לאונס * הכיצד מקרי ההתעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים רבים כל כך? האם יש קשר לפגיעה המובנית באשפוז כפוי בריבונות האדם על גופו?
לרשימה המלאה

כוחו המופלא של עיקרון המידתיות
ענבל בר-און
נער שאושפז בכפייה שוחרר בהוראת השופט יצחק עמית אשר קבע כי האשפוז אינו משיג את התכלית של החלמתו של הנער ממצבו הקרוי בטיבטית "סוק לונג" (תוצר של מדיטצית יתר) * עיקרון המידתיות אמרנו כבר?
לרשימה המלאה

שעתה היפה של הפרשנות התכליתית
ענבל בר-און
ביה"ד לעבודה מכיר ברפואה אלטרנטיבית * ביהמ"ש המוחוזי שולח נער לרפואה הטיבטית * רוחניות בביהמ"ש? לא - אלו הם רק 'עקרונות היסוד של השיטה'
לרשימה המלאה

כאשר מעשה מזיק נכנס לגדרי עוולה פרטיקולרית, האם נשללת זכות התביעה בעוולת מסגרת? זו השאלה אשר הועלתה בפרשת כרמלי - הלכה מכוננת לעניין היחס בין עוולות מסגרת לעוולות פרטיקולריות

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
חשיבותה של הלכת כרמלי (ע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל ו-4 אח', פ"ד מא(3), 757) נוגעת לשניים: ראשית, היא נוגעת ליחסים בין העוולות הפרטיקולריות לעוולות המסגרת, ושנית, היא נוגעת לביקורת על חוק טיפול בחולי-נפש הישן משנת 1955, חוק אשר (בין היתר) עקב הביקורת השיפוטית עליו, תוקן בשנת 1991.

פקודת הנזיקין מתחלקת לשתי סוגי עוולות - עוולות המסגרת לעומת העוולות הפרטיקולריות. בעוד שהעוולות הפרטיקולריות בפקודת הנזיקין נוגעות לעניינים קונקרטים כגון "כליאת שווא", "מטרד", "תקיפה על-ידי כלב" או "הפרעה לאור השמש", הרי שעוולות המסגרת - שתיים הן - רשלנות והיפר חובה חקוקה הינן עוולות כלליות, עוולות סל גנריות אשר קשת של תרחישים יכולה להתאים להם: עוולת היפר חובה חקוקה מתייחסת לכל מעשה, בניגוד לחוק, אשר הוביל לקרות נזק, ואילו עוולת הרשלנות גנרית אף יותר, שכן היא מתייחסת לכל מעשה אשר נעשה ברשלנות כאשר הרשלנות הובילה לקרות נזק. השאלה שהעולתה בעניין כרמלי - ועל כן הופכת את ההלכה למרכזית כל כך, הינה: מקום בו לא מתקיימים יסודותיה של עוולה פרטיקולרית, וזאת עקב התקיימות ההגנות, האם הניזק יכול לתבוע את המזיק בעוולת המסגרת? לדוגמה, במקרה של מזל כרמלי: מקום בו היא לא יכלה לתבוע את הפסיכיאטר המחוזי ואת צוות בית החולים הפסיכיאטרי אשר הוביל לאשפוזה בגין "כליאת שווא", שכן חלה הגנה מפני תביעה בגין עוולה זו (התובע לא היה שפוי בעת המעשה), האם רשאית היא לתבוע את המזיקים בגין רשלנות והיפר חובה חקוקה?

לכאורה, שאלה זו הועלתה בעניין גורדון והתשובה עליה ניתנה בחיוב: באותו מקרה לא נתקיימו כל יסודותיה של עוולת הנגישה, ועל כן הגיש התובע תביעה בגין עוולת הרשלנות ונפסק כי העוולות בפקודת הנזיקין אינן בגדר הסדר שלילי, ואם לא מתקיימים יסודותיה של העוולה הפרטיקולרית, ניתן לתבוע את המזיק בגין עוולת המסגרת; לכאורה דברים אלו היו צריכים להיות יפים במקרה דכאן, וכך גם קבעה השופטת נתניהו (קרובת משפחה של), בדעת המיעוט.

ברם, השופטים לוין ובך סברו כי:

  • בכל מקרה, בו ניתן מבחינה משפטית להחיל שני סעיפי עוולה או יותר על מעשים מסוימים, על בית המשפט להשקיף על התמונה בשלמותה, לדלות את מטרת החוק ומדיניותו מסעיפיו הרלוונטיים וליישמן במידת האפשר על המקרה הקונקרטי המובא בפניו...

    לעומת זאת אין כנראה לייחס למחוקק את הכונה לאפשר את חיובם של נתבעים בנסיבות הנתונות בפנינו בעוולה של הפרת חובה חקוקה, כאשר החיוב בכליאת שוא נמנע בתוקף ההגנה לפי סעיף 27(3). תוצאה כזו הייתה מסכלת את תוקפה ואת משמעותה של ההגנה הכלולה בסעיף 27(3) האמור.


או במילים אחרות: מקום בו יסודותיה של העוולה הפרטיקולרית חופפים את יסודותיה של עוולת המסגרת, אי-התקיימות יסודות העוולה הפרטיקולרית (לדוגמה: בשל התקיימות ההגנה) תהווה הסדר שלילי. לעומת זאת - מקום בו יסודותיה של העוולה הפרטיקולרית שונים מיסודותיה של עוולת המסגרת, אי התקיימות יסודות העוולה הפרטיקולרית לא תהווה הסדר שלילי.

הדיון האקדמי בעוולות מסגרת אל מול עוולות פרטיקולריות, הפך את הלכת כרמלי להלכה יסודית אשר נלמדת בבתי הספר למשפטים במסגרת המבוא לדיני הנזיקין. אולם להלכה זו אספקט נוסף, מבחינת הביקורת על הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן היה, במסגרת חוק האשפוז הכפוי הישן, לאשפז בכפייה אדם בניגוד לרצונו, או כדבריה של השופטת נתניהו:

  • כוח כה רב נתן המחוקק בידי הרופאים וסמכות כה רבה נתן בידי הפסיכיאטר המחוזי בתחום רגיש זה שיש בו פגיעה כה חמורה בחרותו של אדם ואף בבריאות הנפש שלו (כתוצאה מכליאתו בין חולי נפש אם מסתבר כי טעות היא והיא אכן בריא) עד כדי לעורר חרדה מעצם המחשבה על אפשרות של שימוש בלתי זהיר בו, שלא לדבר על שימוש שלא בתום לב. כגודל עוצמתם של הכוח והסמכות האלה כך חשיבותם של המגבלות ושל אמצעי הפקוח והבקרת המוטלים על מי שמסמך להפעילם. אכן, קיימת גם סנקציה פלילית (בסעיף 29 של החוק), אך היא אינה חלה בסיטואציה של רשלנות גרידא. קיימת גם אפשרות של אחריות אזרחית עם חובת פיצוי כספי בצדה (וכפי שנראה להלן שאלה זו אינה פשוטה או קלה כל עיקר). אך באלה אין כדי לתקן את המעוות שנגרם למי שחרותו כבר נשללה והוא אושפז שלא כדין. עיקר הערובה לזכויותיו של הפרט היא בפיקוח על קיומן של הוראות החוק והתקנות. ועל-מנת שפיקוח כזה יהיה יעיל, חובה היא לקיים, על דקדוקיהן, את כל ההוראות הפורמליות, כולל חובות הדווח והביצוע.


ביקורת זו, אשר הושמעה במקביל לביקורות מן העיתונות, האקדמיה והציבור, הובילה בסופו של יום לתיקון חוק טיפול בחולי נפש, באופן כזה שיכלול הגנות פרוצדורליות רבות יותר כלפי מי שננקטת כנגדו סנקציה של אשפוז בכפייה.

נתניהו: האשפוז בוצע שלא כדין

השופטת נתניהו קובעת כי האשפוז בחמשת הימים הראשונים היה שלא בהסכמה, אך ניתן לומר שהיה כדין לפי ס' 3 לחוק לטיפול בחולי נפש התשט"ו, לפיו ניתן לקבל ללא דיחוי חולה למחלקה אם הדבר מצריך זאת. עם זאת: בחלוף חמשת הימים האשפוז לא היה בהסכמה. אכן, הפסיכיאטר המחוזי נתן לבסוף את הוראות האשפוז: אולם הוראה זו ניתנה "עם ביאת המשיח" קרי: כיומיים לאחר שהמערערת שוחררה לביתה, וכ-14 יום לאחר המועד שבו הייתה צריכה להינתן הוראת האשפוז. האם אלו פגמים פרוצדורליים בלבד? לא. הוראות "פרודצורליות" כביכול אלו הן הערובה לחרותו של הפרט שחרותו לא תשלל על-ידי הוראת אשפוז שנעשתה ברשלנות או אף בזדון ע"י חורשי רעתו! הוראת ס' 3 לחוק לטיפול בחולי נפש מאפשרת למנהל בית החולים לקבל חולה בדחיפות למחלקה במידה שהדבר אינו סובל דיחוי, אולם מרגע הקבלה, מטרת המחוקק הייתה לקצוב למנהל בית החולים לקבל גושפנקה בתוך חמישה ימים מן הפסיכיאטר המחוזי לפעולתו: זוהי הערובה בחוק שחרויות הפרט תשמרנה ולא תופרנה יתר על המידה.

השופטת נתניהו קובעת כי יש מקום לצרף את צוות בית החולים כנתבע בגין היפר חובה חקוקה שכן אשפזו את המערערת בכפייה אולם לא טרחו להשיג במקביל צו מטעמו של הפסיכיאטר המחוזי מעבר לאותם חמישה ימים המותרים, על-פי חוק, לאשפוז אדם בניגוד לרצונו ללא צו: בהיעדר צו, חובת בית החולים הייתה לשחררה.

עוד קובעת השופטת נתניהו כי על-אף שהרופאים קבעו כי האשפוז הכפוי היטיב עם המערערת, עצם שלילת חירותה מהווה נזק בר פיצוי.

עוולות מסגרת לעומת עוולות פרטיקולריות

המקרה דנן נכנס לגדרי עוולת כליאת השווא שבס' 27 לפקודת הנזיקין, וכן לגדרי עוולת 'היפר חובה חקוקה': דא עקא: לעניין עוולת כליאת השווא חלה הגנה במקרה הנידון, בס' 27(3) לפקודת הנזיקין (התובע היה לא שפוי בדעתו בעת המעשה): הגנה זו אינה מתקיימת לעניין העוולה שבס' 63 לפק' הנזיקין: היפר חובה חקוקה. האם, משנתה הגנה לעוולת הכליאה, ניתן לעקוף הגנה זו על-ידי הגדרת המקרה בגדרי עוולת היפר חובה חקוקה? על-פי הלכת גורדון, התשובה היא חיובית: יש שמקרה עובדתי מסוים יפרוש את רשתו על שתי עוולות. לטענת השופטת נתניהו גם אם לא מתקיימים כאן יסודותיה של עוולת כליאת השווא, די בכך שמתקיימים כאן יסודותיה של העוולה בס' 63 לפקודה, היפר חובה חקוקה, כאשר החובה שהופרה היא החובה בס' 7(ג) לחוק לטיפול בחולי נפש לפיו לאחר חמישה ימי אשפוז כפוי יש לקבל לצורך המשך את אישורו של הפסיכיאטר המחוזי (או את אי אישורו, הכל תלוי בנסיבות).

הנתבעים התרשלו כלפי התובעת

כן קבעה השופטת נתניהו כי לקופת החולים אחריות שילוחית על צוות בית החולים: נכון, על-פי החוק אין לחייב באחריות שילוחית בעוולות התקיפה וכליאת השווא אולם, משהשולח הסכים לעוולות אלו, (ואין נפקא מינה אם אישרן מראש או בדיעבד ע"י הצדקתן בבית המשפט) ניתן להחזיקו כנושא באחריות שילוחית לעוולות אלו:

הפסיכיאטר המחוזי התרשל באי-תיתו את הוראת האשפוז אלא לאחר 14 יום מן המועד שהיה צריך לתיתה; הפסיכיאטר המחוזי חב חובת זהירות כלפי המאושפזים; עליו לצפות שאי מתן הוראת אשפוז בזמן תגרום לפגיעה ושלילת חירותם של חולים שלא כדין. זאת ועוד: הפסיכיאטר המחוזי חרג מסטנדרט התנהגות סביר; הוא נהג כדרך קבע לבחון בקשות להוראות אשפוז שהוגשו על שולחנו כשבועיים לאחר ביצוע האשפוז (כאשר החוק מחייב מתן אישור או שלילה של אשפוז כפוי ע"י הפסיכיאטר המחוזי כחמישה ימים לאחר קבלתו של חולה לאשפוז!), ובכך התרשל בקיום החוק באופן שיטתי; היה עליו לצפות שהתרשלותו זו הקבועה שלו תהווה דוגמה שלילית לכפופים תחתיו- מנהלי בתי החולים, כך שגם הם יפרו את החוק; ומנהלי בתי החולים, אכן הלכו בעקבות הדרג הגבוה מהם, והפרו את החוק! התרשלות הפסיכיאטר המחוזי יוצרת קשר סיבתי בין התרשלות זאת לבין אי שחרורה של המערערת בתום חמשת ימי האשפוז; נכון, בפועל מי שהפרו חובה חקוקה זו [שבסק 7(ג) לחוק לטיפול בחולי נפש תשט"ו] הם צוות בית החולים; אולם לולא קיבלו דוגמה כ"כ שלילית מן הפסיכיאטר המחוזי לא היו מפרים חובה זאת! לכן הכשרתו של הפסיכיאטר המחוזי את הקרקע להתרשלות מזלזלת בהוראות החוק הביאה להתנהגות דומה, מתרשלת ומזלזלת בהוראות החוק מצד צוות בית החולים שנמנע מלשחרר את המערערת בזמן הכל לפי ס' 7(ג) לחוק לטיפול בחולי נפש התשט"ו ולכן גרם לנזקה: יש, איפה, קשר סיבתי בין התרשלות הפסיכיאטר המחוזי לבין נזקה של המערערת.

למדינת ישראל אחריות שילוחית על רשלנותו במחדל של הפסיכיאטר המחוזי. היות שכך: יש לפצות את המערערת בנזק לא ממוני בסך של כעשרת אלפים שקלים, כאשר אחריותו של הפסיכיאטר המחוזי ושל רופאי בית החולים תתחלק שווה בשווה.

בך: שמיטת יסודות עוולת התקיפה

השופט בך מסכים כי המערערת הוחזקה בעל-כורחה, וכי חובה הייתה על המשיבים להשיג את אישורו של הפסיכיאטר המחוזי לכליאתה הנמשכת של המערערת מעבר לחמשת הימים הראשונים, ושאין מדובר בפרוצדורה בלבד אלא בערובה לשמירת זכויות האדם. כליאת המערערת מעבר לחמשת הימים הראשונים היוותה כליאת שווא, אך מתקיימת, לדידו של השופט בך, ההגנה שבסעיף 27(ג).

כליאת השוא של המערערת התבטאה במקרה דנן אך ורק באי-השגת האישור של הפסיכאטור המחוזי על-פי הוראות סעיף 7(ג) לחוק. אילו הושג אותו אישור במועד הנכון, ולא רק באופן רטרו-אקטיבי, אזי לא היה כל פגם במעשי המשיבות, ולא היה בהם משום עוולה כלשהיא, לא של כליאת שוא ולא של הפרת חובה חקוקה. משלא הושג האישור בזמן, הרי שבשל כך ובשל כך בלבד, הפך אישפוזה בעל-כרחה של המערערת לכליאת שוא. הגנה שבס' 27(ג) חלה על המעשה של אישפוזה הכפוי של המערערת ללא היתר כדין על-פי סעיף 7(ג) לחוק.

בעניין גורדון לא הייתה זהות בין האלמנטים של עוולת הנגישה שיוחסה לנתבעים ושלא הוכחה במלואה, ובין עוולת הרשלנות, שכל יסודותיה הוכחו.

לעומת זאת, במקרה שלפנינו מתבטאת כליאת השוא של המערערת כל כולה באישפוזה ללא קבלת ההיתר על-פי סעיף 7(ג) לחוק. קיימת כאן למעשה זהות מוחלטת בין כליאת השוא מחד-גיסא ובין הפרת החובה החקוקה מאידך-גיסא. ואם הביע המחוקק את דעתו, בסעיף 27(3) לפקודה, כי אין לחייב את הנתבע בעוולה של כליאת שוא בנסיבות הנתונות, סימן הוא כי גם לגבי העוולה של הפרת אותה חובה חקוקה, שבגללה הייתה הכליאה ל"כליאת שוא", זכאי הנתבע לחסות בצלה של אותה הגנה.

בכל מקרה, בו ניתן מבחינה משפטית להחיל שני סעיפי עוולה או יותר על מעשים מסוימים, על בית המשפט להשקיף על התמונה בשלמותה, לדלות את מטרת החוק ומדיניותו מסעיפיו הרלוונטיים וליישמן במידת האפשר על המקרה הקונקרטי המובא בפניו.

כדי להמחיש זאת ביחס לנושאים שלפנינו: בעניין גורדון לא מצאנו מניעה לחיוב העירייה בעוולה הכללית של רשלנות, חרף מסקנתנו כי בהעדר זדון מצדה אין היא אחראית בעוולה של "נגישה", שכן לא ראינו סתירה בין שתי תוצאות אלה, לא בנוסח החוק ולא בכללי ההיגיון.

לעומת זאת אין לדעתי ליחס למחוקק את הכונה לאפשר את חיובם של נתבעים בנסיבות הנתונות בפנינו בעוולה של הפרת חובה חקוקה, כאשר החיוב בכליאת שוא נמנע בתוקף ההגנה לפי סעיף 27(3). תוצאה כזו הייתה מסכלת את תוקפה ואת משמעותה של ההגנה הכלולה בסעיף 27(3) האמור.

אשר על כן נראה, כי מן הדין לדחות את הערעור ביחס למשיבות 3 ו-4 ובעקבות כך גם את הערעור נגד יתר המשיבים, אשר אחריותם נגזרת מאחריותן של אותן משיבות.

עם זאת, מצטרף השופט בך אל דברי הביקורת אשר נשמעו ע"י השופטת נתניהו.

השופט דב לוין מסכים עם השופט בך כי דין הערעור להדחות מטעמיו.

בעניין דנן, העוולות כליאת שוא והפרת חובה חקוקה, בשל המחדל באי השגת אישורו של הפסיכיאטר המחוזי להמשך אישפוזה של המערערת כנדרש על-פי החוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו - 1955, כרוכות ושלובות זה בזה. אלמלא המחדל שבאי השגת האשור במועד, לא הייתה קמה ומתקיימת עוולת כליאת השוא. אלמלא החשש שאדם יאושפז בכפייה מעבר למתחייב במצב חרום, שאינו עולה על חמישה ימים, לא הייתה נדרשת חובת האשור על-ידי המחוקק - הא בהא תליא.

תאריך:  10/07/2010   |   עודכן:  11/07/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הלכת כרמלי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: זכויות אדם כתוב הודעה
+
עו"ד שמעון הצדיק
19/08/19 18:02
 
הגלשנית
19/08/19 21:53
+
הלוי
10/12/15 07:02
 
ליצן חדש
18/12/15 06:22
+
רונן שלומאי
26/11/15 21:17
+
צורי
2/08/15 14:29
+
מזכיר נשכחות
2/08/15 14:03
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
המונח המרכזי במשפט הוא הזכות ומשפט, על רגל אחת, הינו אמצעי להקצאת זכויות, או משאבים. אינך יכול לקבל סעד מבית המשפט אלא אם כן יש לך זכות - שבדין או במשפט המקובל - לקבל סעד זה. המשפט עוסק בהקצאת תנאים מתנאים שונים לקבלת הסעד ולהכרה בזכות.
03/07/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
פסק הדין בעניין ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח', פ"ד לז(1), 113 הינו לא רק פסק דין מכונן בתורת הנזיקין, אלא גם יצירת פאר פסיקתית אשר ניכרים בה ניצני הסגנון הפסיקתי והשיפוטי הייחודי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. בפסק דין זה זורע הנשיא בדימוס ברק את הזרעים למה שיוודע מאוחר יותר בקרב קהילית המשפטנים כ'מפעל האקטיביזם השיפוטי' מבית היוצר שלו, כמו גם תורת הפרשנות התכליתית אשר הוא עתיד לפתח, כאשר פסקי דין כגון זה מהווים נקודות ציון בפיתוחה של התורה. היות והושמעה כנגד ברק ביקורת רבה עקב מה שנתפס כ'הרחקת הלכת' שלו בפרשנות תכליתית, כבר בפסק דין זה - יתפוס ברק מגננה ויגן על הקו השיפוטי שלו מפני מי שמכנים את השימוש שהוא עושה ב'מושגי שסתום' במשפט כ"סוס פרא". במאמרים מאוחרים שפרסם ברק הוא הגן על קו האקטיביזם השיפוטי שלו בטענה - שפרשנות הינה חלק בלתי נפרד מעבודתו של השופט, והיא נדרשת בכל מקרה, כפי שהייתה, לדוגמא, נהוגה מאות בשנים במשפט המקובל באנגליה. פרשנות תכליתית, לשיטת ברק, נדרשת היכן שהמחוקק - בהשתמשו במונחי שסתום - נותן 'אור ירוק' לשופט לפרש. מונחי שסתום שכאלו הינם - לשיטת ברק - רשלנות, היפר חובה חקוקה, סבירות, תום - לב, תקנת הציבור, וכדומה. מפעלו השיפוטי של ברק במשך העשורים שבהם ישב על כס השיפוט בבית המשפט העליון היה גם המפעל של הפיתוח ושל יציקת התוכן למושגי שסתום אלו - ברק ראה בעצם עמימותם של מושגים אלו 'אור ירוק ' ל'פיתוח המשפט' או כלשונו: 'פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל'. עמימות המושגים היוותה עבורו נקודת זינוק ליצירת מפעל שיפוטי ישראלי שבו השופטים, כנציגי "הציבור הנאור" (מושג שהרגיז את מבקריו) ימלאו מושגים אלו בתוכן משתנה לפי שיקולי מדיניות שיפוטית, הערכים הרווחים בציבור אשר השופט אמון על יצוגם (היגד שעורר ביקורת רבה בדבר "שלטון היחיד" של בית המשפט העליון).
24/06/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
המונח 'מגוון ביולוגי' (Biodiversity), מתאר את שונות החיים הגדולה על פני האדמה. זהו מגוון האורגניזמים מכל מקור (יבשתי, ימי או אחר), ומגוון המערכות והתהליכים האקולוגיים התומכים באורגניזמים אלו. המונח כולל את המגוון התוך מיני (מגוון גנטי בין פרטים בני אותו מין), את המגוון בין המינים ואת מגוון המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף האקולוגיות. מספר המינים בעולם לא ידוע לאדם, ומתוכו הוגדרו בעולם כ-1.7 מיליון מינים.
21/06/2010  |  המשרד להגנת הסביבה  |   מושגים
האם יתכן כי להרוג אדם יהא משתלם יותר מאשר לפצוע אותו? סוגיה מוסרית זו עמדה ביסוד פיתוח הלכת השנים האבודות, אשר הוכרה לראשונה בע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח' פ"ד נח(4), 486 (להלן: "הלכת אטינגר"), אשר קבעה כי על המזיק לפצות את עיזבון הניזק על אובדן השתכרותו בשנים האבודות, באותו אופן ש-במקרה והניזק היה נפצע ולא נפטר - היה צריך לפצותו על אובדן השתכרותו בשנים האבודות. הדילמה הוצגה בידי שופטי בית משפט העליון באלו המילים:
21/06/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
תאונת דרכים שנפגע בה אדם, ושנהג הרכב המעורב נמלט ברכב הפוגע ממקום התאונה או שהנהג נמלט והשאיר את הרכב במקום התאונה.
20/06/2010  |  רפ"ק יגאל הבשור  |   מושגים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
בואו נעשה סדר
בעז שפירא
תשואות רמות ליולי אדלשטיין
היום לפני
[צילום: ארכיון אלתרמן]
ניגון עתיק [1970]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
תקלות אפשרויות במחשבי מק
כתיבת המומחים
3 סיבות שיגרמו לך להיכנס לקורס היי-טק אחרי השחרור
יום הולדת
גדות גדעון 1/4
מגן איתן 1/4
רג'יניאנו קלרה 1/4
אמבון אוסקר 1/4
מוזס ארנון (נוני) 1/4
נפאע סעיד 1/4
שמאלוב ברקוביץ` יוליה 1/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il