שיקשוק רכבות ים של דמעות, פרידות פראיות
רעש הלמות, גלגל לא ישוב אחור
הכל אבד במצולות.
אלוהים לא ישכח את אלה הגזירות!
הכל עמדו עירומים, איבדו צלם אלוהים.
צ'יקובסקי ובראהמס לא נוגנו מעולם
את עלה הקלגס, רקע במגף,
ראוס! ראוס! היכה ובעט.
על זרוע כחושה הטביע מספר קעקע.
לא חמל על אם בן קטן ואב
ה' יקום דמם הנשפך.
הוזרם הגז, לא היה זה ולס,
מחול שדים, הכל נדם,
עלה בעשן נהר עצום של דם.
הסתרת פנים מלמעלה היתה
אלוהים לא ראה? לא שמע?
זעקה גדולה שעלתה מן האדמה.
האדימו השמים כדם,
מלאכים הרכינו ראשם עד ברכם
רעידת אדמה עד היום מורגשת
בכל זאת יש תקוה, יש תוחלת.
יהי זכרם לעולמים.
אשיר שיר על שבר בת עמי
הדור השני הביא בחובו אביב.
מן האפר עלה עם בן אלפיים שנה,
איך אבוא בטרוניא? לאל גדול ונורא!
לא אבין פילוסופיה עליונה,
היא דרך משובשה
אני סך הכל נשמה קטנטנה
בת תמותה.
יהא שמה רבא לעולמי עלמיא.
