פרופ' קנת מן [צילום: פלאש 90]
פשיעה, כליאה ושיקום |
הכליאה נוטה למשוך את האסיר לתוך תרבות עבריינית המקטינה את הסיכוי לכך שיהפוך לאדם שפניו מועדות להשתלבות נורמטיבית בחברה. משום כך על המדינה לאמץ את המלצות דוח "ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בישראל". ועדה שקבעה שצמצום ולא הרחבת השימוש בעונשי מאסר בסיוע אמצעים שיקומיים מתאימים הוא הפתרון הנדרש להקטנת הפשיעה בחברה הישראלית. ראיון מאלף עם פרופסור קנת מן, לרגל שנת העשרים להקמת הסניגוריה הציבורית בישראל |
הסניגוריה הציבורית
עשרים שנים להקמת סנגוריה הציבורית. הצלחה או כישלון
ולמה בכלל צריך סנגוריה ציבורית בישראל
פשיעה, ענישה ושיקום
עבירות צווארון לבן. האם אנחנו מושחתים יותר מהגויים
בכל חברה ישנן עבירות מכל הסוגים, לרבות עבירות צווארון הלבן. ופועל יוצא קיימת במדינות רבות ברחבי העולם שחיתות עניפה הפוגעת בכל חלקי הממשל בהן.
דוח דורנר ענישה מול שיקום. נקמה מול חמלה . אוטופיה אידיאלית או מתכונת לכאוס חברתי
ואלו הטוענים כי רק ענישה מוגברת תפחית את הפשיעה
וקצת בורסה לסיום
חוק האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית. תובנות.
אפילוג
פרופסור. אם אתה למדת בשנות השישים בברקלי. סימן שהשתתפת בהפגנות המפורסמות שבהן הורה רונלד רייגן המושל לירות לעבר הסטודנטים .
אכן למדתי בברקלי מ 1966 עד 1973, וב-1973: "עליתי" לישראל עם קבוצת חברים מארגון יהודי של סטודנטים בברקלי. הכרתי שם המון אנשים מעניינים וחשובים והשתתפתי בהפגנות רבות. תקופה מעצבת עבורי.
עשרים שנים להקמת סנגוריה הציבורית. הצלחה או כישלון
- לא מדובר על תוכנית עסקית שנמדדת אך ורק במונחים אמפיריים. עם זאת אי-אפשר להתעלם מכך שלפני הקמתה של הסנגוריה, למעלה מ-50% מהנאשמים בהליכים פליליים לא היו מיוצגים ואיכות הייצוג שניתן על-ידי סנגורים ממונים מטעם המדינה הייתה על-פי רוב לא טובה. היום כ-95% מהנאשמים מיוצגים ואיכות הייצוג היא טובה מאוד. וכשמדברים על ייצוג הכוונה גם לייצגו בעת הערכת מעצר וגם לייצוג בעת ההליך המשפטי.
- עצם מתן הייצוג ויצירת נגישות לייצוג לחלקים נרחבים באוכלוסייה היא ההצלחה האמיתית ולא רק מבחינה משפטית אלא גם מבחינה מוסרית. הזכות לייצוג היא זכות בסיסית והיא חשובה ביתר שאת כאשר מדובר בהליך פלילי ועומדת על הפרק חרותו של אדם. הסנגוריה מספקת ייצוג איכותי לרבים, שללא קיומה לא היו זוכים לייצוג ולהגנה על זכויותיהם הדיוניות והמהותיות.
ולמה בכלל צריך סנגוריה ציבורית בישראל
- כמו בכל מדינה, רוב העצירים ורוב הנאשמים הם מעוטי יכולת שידם אינה משגת לשכור שירותים של סנגור. הסנגוריה הוקמה כדי לפתור בעיה קשה של אפליה בין בעלי אמצעים לחסרי אמצעים בתיקים פלילים על-ידי מתן סיוע לאותם מעוטי יכולת.
- מלבד הייצוג השוטף בבתי-משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, בסנגוריה הציבורית הוקמו מחלקות בעלות התמחויות מיוחדות, בין היתר, לערעורים בבית המשפט העליון, לביקורת על תנאי כליאה בבתי הסוהר, לחקיקה חדשה בתחום הפלילי, לבתי משפט לנוער, לנאשמים המאושפזים בבתי חולים לחולי נפש, ולמתן ייעוץ וייצוג לעצורים בתחנות המשטרה.
- היום המשטרה כגוף מבינה כי כל עצור יהיה מיוצג בבית המשפט וכי נציגי המשטרה יצטרכו לנמק היטב את עילת המעצר בבית המשפט, היא יודעת שיהיה בבית המשפט סנגור שיבדוק בקפדנות את עילות המעצר ואת החלופות שיאפשרו שחרור ממעצר. לכן אני סבור שהוודאות כי כל אדם יהיה מיוצג יוצרת אפקט מרסן עבור המשטרה. אם יש גידול במעצרים, יש להניח שהגידול היה משמעותי יותר לולא פועלם של הסנגורים.
פשיעה, ענישה ושיקום
עבירות צווארון לבן. האם אנחנו מושחתים יותר מהגויים
בכל חברה ישנן עבירות מכל הסוגים, לרבות עבירות צווארון הלבן. ופועל יוצא קיימת במדינות רבות ברחבי העולם שחיתות עניפה הפוגעת בכל חלקי הממשל בהן.
- בניגוד למה שאנחנו חושבים על עצמנו, מדינת ישראל אינה בין המדינות אלה שבהן השחיתות היא דרך הניהול המקובלת של הכלכלה והחברה. עם זאת, יש לישראל בעיות רציניות בתחום השחיתות.
- בפועל, אין דרך אמינה להשוות בין רמת השחיתות בישראל לרמת השחיתות במדינות המערב וזאת משום ששחיתות בניגוד לסוגי פשיעה אחרים כדוגמת עבירות רכוש, אינה גלויה . אבל מה שברור הוא שבישראל, כמו במדינות אחרות, השחיתות פוגעת בחלוקה שוויונית וצודקת של משאבים ולכן יש להקצות משאבים מתאימים לגילוי הראיות לביצוע שחיתות ולטפל בה.
- בפן אחר, המתייחס לאכיפה והטלת מאסרים על עברייני צווארון הלבן, יש לקחת בחשבון כי עצם הזיהוי של עבריין הצווארון הלבן, העמדתו לדין והרשעתו בפלילים ממצים לרוב את כוח ההרתעה של ההליך הפלילי. לכן יש להשקיע בתחום זה את עיקר המשאבים בהרחבת מספר החקירות והבירורים ולא בהחמרה בענישה.
דוח דורנר ענישה מול שיקום. נקמה מול חמלה . אוטופיה אידיאלית או מתכונת לכאוס חברתי
- השאלה הזו ששאלת. היא אולי החשובה ביותר בכל הראיון. מהי בעצם התוחלת של הענישה תוך שקלול ההיבט הנורמטיבי, המוסרי וגם הכלכלי וכיצד אנחנו כחברה רואה את עצמה לדורות הבאים.
- דוח ועדת דורנר המליץ בין היתר לצמצם את השימוש בעונשי מאסר ולהגדיל את השימוש באמצעים שיקומיים ביחסינו למי שעבר עבירה. המלצות אלה חשובות מפני שמחקרים מראים כי הכליאה בבתי סוהר נוטה למשוך את האסיר לתוך תרבות עבריינית המקטינה את הסיכוי שיצא משם אדם שפניו מועדות להשתלבות נורמטיבית בחברה.
ואלו הטוענים כי רק ענישה מוגברת תפחית את הפשיעה
- ענישה ראויה בהחלט. אבל אין תוחלת בענישה לשם ענישה.
- במילים אחרות, בתי הסוהר מגבירים ולא מפחיתים את הסיכוי, אצל עבריינים רבים, שיחזרו לסורם לכשישתחררו. ראיתי לא מעט נאשמים אשר הואשמו בעבירות סמים. רבים מאלה שקיבלו טיפול שיקומי במקום להישלח לבתי הסוהר אכן הצליחו לחזור לחיי משפחה ועבודה. רוב אותם אנשים, אם היו נשלחים לבתי סוהר לריצוי מאסרים, לא היו מצליחים להשתקם.
- ובכל הקשור לעבריינות נוער, אין בכלל ויכוח על כך, שמסגרות שיקומיות הן הפתרון המתאים למניעת זליגת בני נוער הנושקים לעולם הפשע אל תוך מערבולת שסופה, נזק לעצמם ולחברה הסובבת אותם גם יחד.
וקצת בורסה לסיום
חוק האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך. מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית. תובנות.
- מתן סמכות לרשות לניירות ערך לנקוט בהליך הקרוי "אכיפה מנהלית" במקום הליך פלילי הוא התפתחות רצויה וחשובה במשפט הישראלי.
- לפי כללי האכיפה המנהלית, הרשות מוסמכת לנהל בירור מנהלי במקום חקירה פלילית ובסופו להטיל קנסות עונשיים כבדים (שיכולים להגיע למילוני ש"ח) על יחידים וחברות ולפסול דירקטורים ומנהלים מלכהן בתפקידים אלה בחברות ציבוריות, וכל זאת מבלי לנקוט בהליך פלילי.
- שימוש באמצעי הפלילי בכל מקרה שרשות אכיפה מבקשת לבדוק אם נעברה עבירה הוא יקר מידי, איטי מידי, ולעיתים קרובות הרסני עבור נחקרים ונאשמים באופן בלתי מידתי.
- מתן כלי חדש זה - אכיפה מנהלית - לרשות לניירות ערך מאפשר לרשות להגדיל את מספר המקרים בהם מוטלות סנקציות על מפרי חוק ומגביר באופן ניכר את האפקטיביות של הרשות באכיפת נורמות ניהול והגנה על משקיעים ובעלי מניות.
- יש לעודד אימוץ מודל אכיפה זה ברשויות אחרות, דוגמת רשות המיסים ובמחלקות חקירה במשטרה העוסקות בעבירות כלכליות.
אפילוג
פרופסור. אם אתה למדת בשנות השישים בברקלי. סימן שהשתתפת בהפגנות המפורסמות שבהן הורה רונלד רייגן המושל לירות לעבר הסטודנטים .
אכן למדתי בברקלי מ 1966 עד 1973, וב-1973: "עליתי" לישראל עם קבוצת חברים מארגון יהודי של סטודנטים בברקלי. הכרתי שם המון אנשים מעניינים וחשובים והשתתפתי בהפגנות רבות. תקופה מעצבת עבורי.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| פשיעה, כליאה ושיקום |
| תגובות [ 40 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 2 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 3 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 4 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 5 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 6 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 7 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 8 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 9 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 10 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 11 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 12 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 13 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 14 |
|
||||||
| 15 |
|
||||||
| 16 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 17 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 18 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 19 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 20 |
|
||||||
|
|
|||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

