גאון, בצלאל סמוטריץ. פשוט גאון. סוגיות שבהן מתחבטים גדולי תורה מזה עשרות שנים - הוא פתר בהבל פה. איך מיישמים את משפט התורה במדינה מודרנית. מהו היחס בין הדין העברי לדינא דמלכותא. מה קרה להלכה ב-2,000 השנים בהן לא התפתחה בתחום ניהול ענייני המדינה. מה קורה כאשר יש מדינה יהודית שלא כל תושביה, ואפילו לא רובם, הם שומרי מצוות.

מדובר בשאלות הכוללות הרבה סוגיות-על והמוני פרטים. מה מעמדם של דיני התורה כלפי אזרחים שאינם יהודים? האם קיים פיקוח נפש ציבורי, לצד פיקוח נפש פרטי, ומה הוא כולל? מה מותר ומה אסור לעשות מול משקיעים זרים? אלו נכסי מדינה מותר להפריט? מהו מעמדם הממלכתי של דיני הצדקה? האם וכיצד מפעילים תחבורה ציבורית בשבתות? האם וכיצד מבצעים בשבתות עבודות חיוניות? מהו היחס בין שאלות חוץ וביטחון לבין מצוות התורה? מה מעמדה של השמיטה? ועוד ועוד ועוד.

עשרות ואולי מאות ספרים ומאמרים נכתבו ונכתבים בשאלות הללו. עסקו בהם הרב יצחק הרצוג, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יהודה איסר אונטרמן, הרב שלמה גורן, הרב עובדיה יוסף, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם שפירא - כולם זכרונם לברכה, ואלו רק כמה מן השמות. מכונים ובהם עשרות תלמידי חכמים יושבים עד היום על המדוכה: בדיני ממונות, בדיני שבת, בדיני נפשות, בדיני משפחה, בדיני חקלאות. צריך לתת מענה לאין-ספור שאלות מעשיות, ולאחר מכן ליצור את המוסדות הנחוצים ואת התהליכים הדרושים - וזה לפני שדיברנו על עוד סוגיה קטנה: האם יש הסכמה של הציבור לכך?

לסמוטריץ' יש תשובה פשוטה: "מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך על-פי משפט התורה, כמובן בהתאמה לימים האלה ולאתגרים האלה ולכלכלה הזאת ולאיך שחיה חברה בשנת 2019". איך? אין לו תשובות. יש לו ססמאות, שהן בעייתיות מאוד גם מבחינה הלכתית.

• "אני חושב שדיני ממונות על-פי משפט התורה, מה שאנחנו קוראים היום דיני הנזיקין, הרבה יותר נכונים וצודקים". אז לידיעת הרב סמוטריץ' שליט"א: בתחום הממונות קיים לכל הדעות העיקרון של "דינא דמלכותא דינא". ודיני ממונות ההלכתיים מצריכים הרבה מאוד התאמה למציאות המודרנית; שישאל למשל את מכון כת"ר.

• "לא סוקלים אנשים שמחללים שבת כל כך מהר. חז"ל אמרו שסנהדרין מוציאה להורג פעם ב-70 שנה והיא הייתה נחשבת סנהדרין קטלנית, הרבה פחות ממה שמוציאים להורג במדינות מערב מתוקנות אגב שיש בהן עונש מוות". אז לידיעת הרב סמוטריץ' שליט"א: סנהדרין שתוסמך להוציא להורג חייבת להיות של חכמים שקיבלו סמיכה הלכתית - דבר שאיננו קיים, וחידושה הוא בעייתי מאוד. לעומת זאת, דווקא דין המלך (זה שיש למדינת ישראל) הוא שמאפשר להוציא להורג רוצחים ועבריינים אחרים בתחום הפלילי, בהליך רגיל ולא בדרישות המחמירות של ההלכה.

ויש לסמוטריץ' עוד ססמה, שהיא שקר גמור: "למה מדינת הלכה שמי שקובע בה את ההלכות זה אהרן ברק ועוד קבוצה קטנטנה של שופטים שלא נבחרו זה בסדר". אז לידיעת ח"כ עו"ד סמוטריץ: השופטים נבחרים בידי ועדה ששישה מבין תשעת חבריה הם נציגי ציבור.

כדתי-לאומי, אני מסכים עם חלק ניכר מדבריו של סמוטריץ. "אפשר וצריך לתת מקום של כבוד, צריך לחזק את בתי הדין הרבניים. ניסינו גם בקדנציה האחרונה לאפשר סמכות שיפוט בהסכמה, של בוררות או סמכות שיפוט בהסכמה לבתי הדין הרבניים". צודק בהחלט. יש הרבה גופים העוסקים בבוררות, ואין סיבה שבית הדין הרבני לא יוכל לעשות זאת גם הוא, בהסכמת הצדדים.

"למשפט העברי יש מקום של כבוד וצריך שיהיה לו מקום עוד יותר מכובד בשיטת המשפט של מדינת ישראל". צודק בהחלט. הפסיקה הישראלית מצטטת את בתי המשפט של אנגליה, ארה"ב וקנדה בערך פי 100 ממה שהיא מצטטת את הרמב"ם והשולחן-ערוך - בעיקר בשל בורות של השופטים ומתוך פחד מפני צעקות צבועות על "הדתה" ו"מדינת הלכה".

"גם משפט התורה איננו כזה מפחיד ועניתי אתמול ליאיר לפיד 'בוא תלמד' וכשלומדים אז מפסיקים לפחד, פחד נובע מבורות. אני חוזר ואומר משפט התורה הוא צודק ונכון ומוסרי והומאני וכללי". צודק בהחלט. כאמור, יש בורות רבה ביחס למשפט העברי, וההלכה אכן שמה דגש - יותר מכל שיטת משפט אחרת - על ערכי מוסר וצדק.

הבעיה בדבריו של סמוטריץ' היא, שהוא מערבב בין אמת לשקר, בין פנטזיה למציאות, בין חלומות להיגיון. סמוטריץ' מתעלם מכך שהוא נציג ציבור בכיר, ששואף להיות שר בכיר, ומבעיר ללא צורך אש של מחלוקת. לא משנה כמה ידבר על הסכמה והעדר כפייה; הדברים מתפרשים בדיוק כפי שראינו שהם מתפרשים - וחכם, כידוע, אינו נכנס לצרה שהפיקח יודע לצאת ממנה.