אחריות. קונסיליירי. תקשורת.

מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, יחד עם צוותו המרשים והמקצועי, עשה עבודה ראויה לשבח. דוח הביקורת על אסון השריפה בכרמל הינו מסמך מאלף ומצמרר גם יחד. עולה ממנו כי 44 איש נהרגו סתם. ממש סתם, בגלל ששוגרו אל תוך האש. פשוטו כמשמעו. יותר מזה: הדוח מלמד כי מדובר בליקויים חמורים ועמוקים העלולים להישנות במקרה חרום.

המבקר הצליח במשימתו העיקרית: לזעזע את הציבור ולאלץ את הממשלה לפעול, ובהקדם, כדי לתקן את הליקויים בעיקר במערך הכבאות. עם זאת, לקה המבקר כשמילכד את עצמו (ואותנו) במסקנות מרומזות, המחייבות כביכול פיטורי שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי.

הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו מחויבת לאמץ את הדוח על-כל חלקיו ולפעול לתיקון הליקויים. היא אינה מחויבת ואין זה ראוי, לגישתי, שתקבל את אותם חלקים בדוח, המטילים אחריות מיוחדת על השרים שטייניץ ואלי ישי.

המבקר שוגה לדעתי במקדו את הזרקורים דווקא לעברם של שני שרים אלה. נזכור נא: בניגוד למאות ואף לאלפי פעולות הנעשות מדי חודש בהחלטת ממשלה ושריה, תקציבי משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נקבעים בשורה התחתונה על-ידי הכנסת.

תקציב מדינה נקבע בחוק התקציב, המאושר מדי שנה (או שנתיים, במקרה של תקציב דו-שנתי). לכך אחראים כל חברי הכנסת. משמעות הדבר, בענייננו: בכל הכבוד - חברי הכנסת אלי ישי ושטייניץ הם פחות מ-2% מכלל השרים שאישרו את התקציב המצומק של מערך הכבאות. כמתחייב בממשל דמוקרטי, כל חברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה חולקים את אותה אחריות לסדרי העדיפויות כפי שאלה נקבעו במסגרת התקציב. ההתגוללות המיותרת על אלי ישי - שאגב אינה נעדרת סממנים מכוערים של התנכלות מחמת היותו חרדי וספרדי, מעמעמת את אחריותם של חברי הכנסת לחוק התקציב שאישרו.

עו"ד יוסי כהן מוכר וידוע כפרקליט המייצג לקוחות מסחריים ולא מעט קרמינלים. אופן עבודתו עם כמה לקוחות מעלה חשש כבד כי הוא משמש בפועל כקונסיליירי. לכן מוזר למדי להיווכח כי אותו עו"ד יוסי כהן שותף בהגשת תוכנית טלוויזיה בערוץ 2, בנושאים משפטיים. באחת התוכניות האחרונות, לדוגמה, הוא התבטא בענייני מיסים כמו גם בעניין הלבנת הון. בגנות העבריינים, כמובן. אדם המכירו לא מעט התייחס השבוע בתדהמה לעובדה שאיש שכמותו, "יוסל'ה" - כלשונו, "התברג" להגשת תוכנית טלוויזיה ועתה הוא מגלגל עיניים בהתחסדות. בעניינים אלה, אגב, צבר יוסל'ה שלנו ניסיון בעייתי. לכך נידרש בעתיד.

בשבוע שעבר כתבנו כאן על מנהל בכיר בחברה ציבורית שעשה לעצמו "שפחת מין" - עובדת במשרדו. בשלב זה אנו נמנעים מלפרסם כאן את זהותו. אותו מנהל ניצל לרעה, במשך שנים, את מעמדו ואת תלותה של אותה עובדת בו, כדי לעשות כחפצו בגופה ובנפשה. אין מדובר רק בניצול נפשע של יחסי עובד-מעביד, אלא כאמור בשימוש באותה עובדת כבשפחת מין, עם כל הביזוי וההשפלה הנובעים מכך. אותה עובדת ממשיכה, גם בימים אלה, בעבודה במשרדו. מושפלת ומובכת.

רעייתו של אותו מנהל, אגב, נחשפה למידע האמור שפורסם כאן בדבר מעלליו, אך כלפי חוץ היא עדיין מגוננת עליו, לא במעט בסיועה של אשת תקשורת ידועה. זו האחרונה, הפועלת בסביבתו הקרובה של אותו מנהל, פועלת באופן המעורר שאלות לצדו שם איש עסקים המוכר כמיליארדר בערבון מאוד מוגבל.

בעקבות הפרסום כאן על אותו מנהל התקבל מידע נוסף המחזק את החשש כי מדובר באדם מושחת, בזוי ורקוב, שאינו בוחל בביצוע מעשים שדינם מאסר בפועל. לכך נידרש בעתיד הקרוב.

רשת שוקן בקשיים הולכים וגוברים. הכסף שנתקבל מהמיליארדר ליאוניד נבזלין, נזלל במהירות. מסגרת אשראי נדיבה וחריגה שקיבלה הרשת מההנהלה הקודמת בראשה עמדה גליה מאור, מנוצלת כמעט עד תום.

הכנסותיה של הקבוצה מהדפסת העיתון ישראל היום מקבוצת שלדון אדלסון, אינן מובטחות עוד, בשל זאת ששלדון בוחן הקמת דפוס חדש ו/או רכישה של בית דפוס קיים.

עכשיו זקוק עמוס שוקן לכסף נוסף. אלא שנבזלין, המחזיק ב-20% ממניות הרשת אותן רכש ביוני 2011 לפי שווי 700 מיליון ש"ח לחברה, מעמיד תנאים שמשמעותם: קבלת נתח גדול נוסף ממניות הרשת.

משפחת שוקן מחזיקה כידוע 60% ממניות הרשת (הכוללת את עיתון הארץ). 20% כאמור בידי נבזלין, ו-20% בידי חברת ההוצאה לאור הגרמנית דומונט שאוברג. הזרמת כספים חדשה לרשת שוקן עלולה לדלל את חלקו של שוקן ולסכן בעתיד את המשך שליטתו הבלעדית במפעל התקשורת המשפחתי.

בעקבות דוח מבקר המדינה על אסון השריפה בכרמל גוברת הדרישה מצד חלק ממשפחות הנספים (44) לפטר את השרים שטייניץ ואלי ישי. אלא שנתניהו אינו מתכוון לפטרם. כפי שדיווחנו כאן, נתניהו אכן נערך לחילופי כסאות - בהזדמנות הקרובה. זו תגיע, קרוב לוודאי, עם ההחלטה העומדת להתקבל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדבר העמדתו לדין של שר החוץ, אביגדור ליברמן. או-אז מתכנן נתניהו לעשות רוטציה בחלק מתפקידי השרים. על הפרק: גם תפקיד שר האוצר.