|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקולינריה של המסעדה הוותיקה בהרצליה פיתוח ממשיכה להוכיח עצמה לאורך השנים, ועם מעט יותר מאמץ היא עשויה בהחלט להשיג את מלוא הנקודות של הסולם הקולינרי
|
|
זיכינו את המסעדה ב-8 מתוך 10 [צילום: באדיבות מסעדת נובה ג'ויה]
|
|
|
|
|
לקולינריה האיטלקית יש בארץ הזאת עדנה כבר שנים מרובות. אחת מאבני הדרך שלה היא רשת מסעדות "ג'ויה", הפרוסה על מרחב תל אביב והשרון. הוותיקה שבהן ונושאת הדגל שלה היא "נובה ג'ויה" שבאזור התעשיה בהרצליה פיתוח, שאף כי ידעה תהפוכות במרוצת השנים - היא ניצבת כיום על רגליים איתנות למדי.
הסבנו אליה בשניים, לעת צהריים, אחרי שנה ומחצה שפסחנו עליה. התפריט רב הרושם שהוגש לשולחן, העיד על גיוון קולינרי, גדול לאין שיעור מזה שהיה ב"ג'ויה" נחלת העבר. מן המנות הראשונות שהוצעו לנו נדלקנו על מרק הריבוליטה - נזיד-איכרים ייחודי, שראוי כשלעצמו לאות-מישלן. בצדק רב נחשב המרק הזה למנת הדגל של "ג'ויה" ותפארתה בו היא ללא צל של ספק. הוגשה לנו צלחת גדושה של קטניות וירקות, בטעם גן עדן, שכלעצמה עשויה בהחלט להשביע בטן שוקקת-רעב.
קליפה דוחה
מן המנות העיקריות החלטנו לחלוק בינינו מנת רביולי-בטטה ומנת טורטלי-דה-לה-נונה - שתי פסטות מעולות, שהכילו את כל הטעמים הדרושים. ניכר בהן שהוכנו ביד אמונה ואוהבת, והן הותירו אחריהן טעם של עוד. בקבוק גדול של סודה צוננת, איטלקית אף היא, הרווה את צימאוננו ביום קיץ-סתווי.
ועכשיו הגיע תורו של הקינוח כאקורד אחרון. הפור שלנו נפל על דולצ'ה-בננה, שהומלץ בכל לב על-ידי המלצרית שלנו. היה זה מקפא-פרפה בטעם חלבה, ובראשו - אללי - מעטפת דוחה ובלתי-מוצלחת של קליפת-בננה מטוגנת, מרה ונמהרת. הותרנו אותה לאנחות בצלחת וליקקנו בשקיקה את הגלידה הקפואה, כשניחוח קפה האספרסו, שהוגש בצידה, חיפה על פאשלת קליפת הבננה.
שילמנו 267 שקלים, והוספנו תשר של 15% לשירות אדיב ומהיר.
את "נובה ג'ויה" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו, וזה בהחלט המקום לציין שעם מעט יותר מאמץ, יכלה המסעדה להגיע ל-10.
|
| תאריך:
|
01/10/2013
|
|
|
עודכן:
|
01/10/2013
|
|
ראובן לייב
|
|
השופט: דן סעדון, בית המשפט לתעבורה בתל אביב
|
|
|
|
|
"לחומר תעמולתי המתפרסם בעיתון יש ערך רק אם הוא נקרא, וכדי שהעיתון ייקרא יש צורך להגביל את כמויות התעמולה ולספק לקורא ראשית כל עיתון טוב, אותו ירצה לקרוא".
|
|
|
|
|
בשטח שמאחורי תחנות האוטובוסים הממוקמות בכביש גהה מול אוניברסיטת בר-אילן לכיוון דרום (ראשון לציון-אשדוד), וכן בשטח שמתחת לחלק המערבי של הגשר להולכי רגל הצמוד לתחנות אלה, מתגוללים אשפה ולכלוך רב: עיתונים ישנים, שיירי מזון, שקיות מזון וכדומה. נראה, על-פי כמות הלכלוך ומצב הלכלוך, כי המקום לא נוקה מזה תקופה ארוכה.
|
|
|
|
|
הציפיות היו גבוהות. ייפגשו או לא ייפגשו. ידברו או לא ידברו. תהיה לחיצת יד או לא תהיה. בימים שלקראת פתיחת עצרת האו"ם גאתה בורסת הניחושים המדינית. אמריקנים ואירנים אומנם נפגשו כבר בעבר בנסיבות דרמטיות, במיקום דרמטי. למשל ועידת בגדד, מרס 2007. אולם מעולם לא היו ציפיות גבוהות כמו הפעם.
|
|
|
|
|
בלפור חקק: "כתבנו ספרי שירה בעבר, והיום נציג בפניכם את ספרי השירים שלנו - "משורר של חצות", ספרי האחרון, ואת "אנא בכוח, אנא בשיר" ספרו של הרצל חקק, אחי התאום. שני הספרים החדשים שלנו שונים - ועם זאת, הקו המוביל דומה בשניהם: השירה שלנו באה להיאבק נגד עולם של אבסורד, נגד עולם שמוותר על המשמעות. מי שקורא שירה עברית שיוצאת חדשות לבקרים, רגיל לקרוא שורות, שמוצגות כעברית רזה ולפעמים נראות כעברית מתורגמת. יש ניסיון של משוררים רבים לכתוב שירה המיועדת לקהל בעולם הגדול, לקהל אירופי. לא הקהל הישראלי הוא בן השיח הראשוני שלה. שואלים אותי: מה רע בכך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר  רק, לכאורה, לפי שעה
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
