פרסום ראשון: איריס ברקת, בכירה במשרד התחבורה שארגנה אורגיות בין עובדי המשרד, פוטרה לפני ימים אחדים (יום ו', 28.3.14) משירות המדינה, לאחר שתקופה ארוכה הייתה מושעית.

היא אומנם קיבלה נזיפה חמורה מבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, אך נפסלה משירות המדינה למשך שנתיים בלבד, ומשירות במשרד התחבורה למשך ארבע שנים. הרשעתה של העובדת הבכירה נעשתה במסגרת הסדר טיעון, שבמסגרתו הורשעה הנאשמת בפגיעה במשמעת שירות המדינה, אי-קיום המוטל עליה כעובד מדינה, התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ושעלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה, התנהגות שאינה הוגנת, הפרה של כלל מכללי האתיקה לעובדי המדינה.

איריס ברקת גם הואשמה כי הייתה מעורבת במעשים נוספים ובהם שיבוש חקירה, ניצול עובדים לשליחויות אישיות ואי-דיווח על יחסיה האישיים עם אלכס לנגר במהלך התמודדותה למכרז. כזכור, לנגר נאלץ לפרוש מתפקידו. על הפרשות בהן על-פי כתב האישום הראשון הייתה מעורבת איריס ברקת, ראו משמאל.

על-פי כתב התובענה הראשון נגדה, ברקת יזמה, עודדה ולחצה עובדות לקיים יחסי מין עם סמנכ"ל המשרד לשעבר אלכס לנגר, ובכך סייעה לו להטריד מינית ולקיים אורגיות. אולם בכתב האישום המתוקן נגדה נכתב רק שארגנה מפגשים חברתיים בין עובדי המשרד בשעות הערב במקומות בילוי שונים. ככלל, כל מה שקשור בענייני המין הושמט מכתב התובענה המתוקן בתמורה להודאתה.

מעקבים דיסקרטיים

כעת מתברר כי מלבד האישומים שיוחסו לברקת בכתב התובענה המקורי, היא ניסתה לגשש ולבצע מעקבים אחרי עדי תביעה בפרשה ואחרי גורמים נוספים. עם הגשת כתב התובענה נגדה בנציבות שירות המדינה, נפגשה ברקת עם עובדות משרד התחבורה, איילת בניאד ושונטל באגיו, בנוכחותו של אלכס לנגר. בפגישה זו התבקשו השתיים לאתר ולאסוף בעבור ברקת חומרים ונתונים שונים הנוגעים לתובענה נגדה.

בין היתר, התבקשה איילת בניאד לבדוק נתונים מתיקו האישי של עד תביעה, וכן נתונים בדבר לימודיה של עדת תביעה אחרת. בנוסף, אשתקד, ערב היציאה לחופשת פסח תשע"ג לאחר הגשת התובענה נגד ברקת התבקשה באגיו לברר את דיווחי הכניסה והיציאה מהמשרד של עדת התביעה מורן עמר ושל עדת תביעה נוספת. באותו מעמד התבקשה בניאד לשמור על דיסקרטיות ולא לספר על השיחה לאיש.

באופן דומה, שונטל באגיו התבקשה לאתר מכתב אשר כתב ראש מינהל היבשה דאז, יהודה אלבז, ולדווח אם עד תביעה נכח במשרד [לא ברור במה מדובר, וגם אלבז עצמו אמר ל-News1 כי אינו יודע במה מדובר]. כמו-כן, ברקת ביררה אצל באגיו אחר מצב רוחן של עדות תביעה. איילת בניאד ושונטל באגיו לא שיתפו פעולה עם ברקת ולא מסרו את המבוקש.

בית הדין למשמעת קובע כי מעשיה של הנאשמת כרוכים מעילה באמון הציבור, במערכת השירות הציבורי ובאמון שניתן לה על-ידי מעסיקיה.

בהחלטת השופטים ניצה אדן-ביוביץ, אברהם לנמן וסוזי לוי נאמר כי "בית הדין ישב על המדוכה ולאחר עיון ודיון בלב כבד ובהיסוס החליט לתת להסדר הטיעון שבפניו תוקף של פסק דין. בית הדין סבור, שעת מדובר במעשים חמורים שכאלה ובהתנהגות מחפירה שמקומה לא יכירנה בשירות המדינה - אמצעי המשמעת של פסילה משירות המדינה וממשרד התחבורה לתקופה קצרת מועד - נוטים לקולא".

ברקת טענה כי הפרסומים בתקשורת בעניינה הסבו נזק לה ולילדיה הקטינים, אך בהחלטה נאמר כי לבית הדין צרם עד מאוד, שהנאשמת כלל לא הביעה חרטה או צער על מעשיה, אם כי הודתה בעבירות ובאישומים שיוחסו לה וחסכה זמן שיפוטי.

את התביעה ייצגה עו"ד אודליה דוידי ואת ההגנה עו"ד משה מזור.