מלחמת האזרחים בביורוקרטיה המשפטית

אין דבר שנוא ומאוס על כל אזרח יותר מהביורוקרטיה (שפירושה - שלטון הפקידים) החוסמת, מסבכת ולעיתים גם מונעת את השירות החיוני לנו, ולכן אנו שונאים ומתעבים לא רק את פקידי הביורוקרטיה אלא בעיקר את מי שאנו חושבים שהם האחראים על הפקידים - הפוליטיקאים הממונים עליהם לכאורה. אלא שזו טעות אופטית.

בפועל ולמעשה, במשטר דמוקרטי קואליציוני כמו שלנו וכמו בבריטניה למשל, הפוליטיקאים שבויים בידי פקידי הביורוקרטיה שבמסווה "מקצועיות אובייקטיבית" לכאורה לא מבצעים את הוראות הממונים עליהם שנתפסים כטיפשים ובלתי מנוסים ובלתי אובייקטיביים, ומאחורי הקלעים מבצעים הפקידים את המדיניות שתעניק להם הישרדות בתפקיד.

דוגמה קלאסית לכך אפשר למצוא בשתי הסדרות הבריטיות - "יס מיניסטר" ו"יס פריים-מיניסטר", בהן המנכ"ל השנון מהנהן לשמע הנחיות השר ו/או ראש הממשלה, ובפועל מבצע את מה שכדאי לו אישית ולא את מה שהשר הבטיח לבוחריו. כך בנתה הביורוקרטיה מערכת נהלים החוסמת את השירות לאזרח, מה שמאפשר לה להישרד ולנפח את סביבתה בעוד עובדים מיותרים כדי להצדיק את קיומה ושרידותה.

תוכנית ביורוקרטית להשתלטות על הבחירה הדמוקרטית

התירוץ של הביורוקרטיה לשלטונה הבלתי מעורער משתקף בספרה של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - "ביורוקרטיה בפוליטיקה", בו היא טוענת שלכאורה לפוליטיקאי הנבחר יש אינטרסים אישיים בהיותו משועבד למי שבחר בו, בעוד שהפקיד הוא אובייקטיבי לכאורה. באמת? במציאות לא רק לפוליטיקאי אלא גם לפקיד יש האינטרס שלו לשרוד, שברוב המקרים מנוגד למה שהשר הבטיח לבוחר, ולכן אף צד איננו אובייקטיבי.

הביורוקרטיה הפקידותית מתרצת מצב זה בטענה שהפוליטיקאי לא מקצועי ולא מנוסה כמו הפקיד הבכיר שהוא לכאורה החכם והמקצועי והאובייקטיבי, וברוב המקרים הפוליטיקאי נבהל ומוותר ולא עומד על ביצוע הנחיותיו ככתבן וכלשונן. התוצאה: מחסומים ביורוקרטיים בפני האזרח, נהלים מסובכים מיותרים, המוני עובדים שאין בהם צורך ממשי, וחוסר יכולת לבצע את מה שהובטח לו. כך מושג ניצחון הדיקטטורה של הביורוקרטיה, שבראשה הביורוקרטיה המשפטית, על הבחירה הדמוקרטית של רוב האזרחים במדיניות ובערכים הרצויים להם.

התוכנית הביורוקרטית למלחמה בבחירה הדמוקרטית של האזרחים נחשפת בספרה הנ"ל של דינה זילבר, המשנה ליועהמ"ש, שם הצהירה: "חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינאליים. המגמה החשובה היא - העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה". בהמשך מודה זילבר שתהליך זה מתרחש במסווה של ניטרליות ו"מומחיות אובייקטיבית", תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי, מבלי לאפשר לציבור לדעת שגורלו נחתך בפועל על-ידי דרג פקידותי ממונה ולא על-ידי מי שנבחרו לכך על-ידי רוב הציבור. אין לזה שום פירוש אחר אלא - הפיכה שלטונית על-ידי הביורוקרטיה הפקידותית.

שיתוף פעולה ביורוקרטיה-שמאל

נתניהו ניסה להילחם בפקידות הביורוקרטית כדי למנוע את המזימה, אך זו משיבה לו מלחמה בשלושה תיקים הנראים הזויים לאור תקדימים דומים אחרים.

לא ברור מי ינצח במלחמה זו, אבל צריך להיות ברור שהמלחמה היא לא על נתניהו אישית אלא על טובתם ורווחתם של אזרחי המדינה, על זכותם להסיר חסמים ביורוקרטיים וליהנות ממשטר דמוקרטי חופשי אמיתי. במשטר דמוקרטי כזה המדינה היא שחייבת להוכיח אשמתו של מישהו, ולא הנאשם חייב להוכיח את חפותו, בעוד שדובר נאמן של הביורוקרטיה הדיקטטורית, השופט בדימוס יצחק זמיר, כבר קבע כי "את הכתם שדבק בראש הממשלה הוא חייב להסיר בבית המשפט, זו הדרך היחידה". כלומר - "אשם עד שיוכיח חפותו", כפי שנהוג במשטרים הדיקטטוריים החשוכים ביותר.

ההפגנות של אלפי האנשים בכיכרות אינן למען נתניהו אישית. הן נועדו להחזיר לישראל משטר דמוקרטי של ממש, כמו זה הנהוג בארה"ב ואירופה. בארה"ב מנסה האופוזיציה השמאלנית להפיל מנהיג בגלל שהעז לקיים את מה שהבטיח שהוא בניגוד למה שהיא חושבת. בישראל מנסים להפיל מנהיג בגלל שהבטיח לבצע מה שהאופוזיציה מתנגדת, למרות שבמשטר הקואליציוני-ביורוקרטי שלנו לא ניתן להוציא לפועל את כל מה שהובטח.

השמאל מרוצה מאוד מניסיון ההפיכה השלטוני של הביורוקרטיה הפקידותית, כי זה מתאים מאוד לאידיאולוגיה השמאלנית הסוציאליסטית לפיה העם בכללותו לא יודע מה טוב לו, המורשת והמסורת הם אופיום להמונים, ורק קבוצה קטנה חכמה של השמאל יודעת מה טוב לנו האזרחים, ולכן לדעתם דרושה מעורבות שלטונית מכסימלית בחיי הפרט.

להבטיח חרות מקסימלית של האזרח

הימין הלאומי-ליברלי, המאמין בחוכמת ההמונים, נלחם ויילחם מלחמת חורמה בניסיון ההפיכה המתנשא הזה של השמאל והביורוקרטיה, יעשה כל שביכולתו בדרכים חוקיות כדי למנוע ככל שניתן התערבות שלטונית בחיי האזרח ולהבטיח את חרותו המירבית בכל התחומים.

לפיכך מי שעומד בראש הימין תמיד היה ותמיד יהיה מטרה לחיצי הביורוקרטיה והשמאל, והוא לא במשחק באופן אישי, שכן המטרה האמיתית היא להפיל את הימין המְסָכֵּן ומונע את שלטונם. אם הפעם יצליחו במזימתם - הימין לא יוכל עוד להציב מנהיג שיצליח להנחיל ולהוביל את ערכי הימין הלאומיים-ליברליים. לכן זו מלחמת אזרחים גורלית בביורוקרטיה המשפטית שתקבע את עתידנו, עתיד ילדינו, נכדינו, וכל צאצאינו בדורות לעתיד לבוא.