בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
יותר שקיפות – פחות שחיתות [צילום: פבלו מרטינז מונסיויס/AP]
חוסר השקיפות כמנוע הצמיחה של השחיתות
הניסיון של גורמים ממשלתיים להסתיר החלטות ופעולות עלול להגביר את השחיתות - בין אם בטיפול בקורונה ובין אם בתחומים אחרים ● תובנות בעקבות המיקום הנמוך של ישראל במדד השקיפות הבינלאומי
השופטת בדימוס נילי ארד, יו"רית עמותת שבי"ל – שקיפות בינלאומית ישראל [צילום: לע"מ]
פונקציה של ערכים
רמת השחיתות היא פונקציה של ערכים - עד כמה החברה סובלנית כלפי נבחרי ציבור או אנשים בעלי תפקידים בכירים שנחשדים בשחיתות או הורשעו בגינה, ועד כמה היא מוכנה לתת להם להמשיך בתפקידם.
מדד השקיפות הבינלאומי של ארגון השקיפות העולמי TI, שפורסם באחרונה, מעמיד אותנו במקום לא מכובד, בלשון המעטה. אנחנו נמצאים בין המדינות שקרובות מאוד לקו האדום - הציון 50, שמתחתיו נמצאות מדינות שממש לא היינו רוצים להידמות אליהן. זו השנה השנייה ברציפות שקיבלנו את הציון 60 - "מספיק", בלשון ציוני בתי הספר. זה ממש לא הציון שמדינת הסטארט-אפ צריכה לקבל ולא המקום שבו היא צריכה להיות. עלינו לשאוף להגיע לציון 88, שקיבלו המדינות המובילות את הדירוג - דנמרק וניו-זילנד - ואף גבוה מכך.
הציון הנמוך שישראל קיבלה במדד הוא תוצאה בעיקר של רמת השקיפות הנמוכה בפעילות הממשלה על כל מוסדותיה ומגזירה, שהיא תופעה פסולה ולא טובה, במיוחד בתקופת הקורונה. דוגמה טובה לכך היא החיסיון שהוטל על הפרוטוקולים של ישיבות קבינט הקורונה, שיפוג רק בעוד 30 שנה (!).
רבים מאתנו משתמשים במערכות הדיגיטליות של הממשלה. ככל שממשלה משקפת לאזרחיה, בדיגיטל ובכלל, יותר מידע שמסביר החלטות שלה, חוקים ומידע אישי ששייך לאזרח, כך רמת האמון שלו בה גובר - מה שמעלה את מיקומה בדירוג המדינות השקופות.
כאן עולה עניין השחיתות, הגם שהמדד לא עוסק בכך ישירות. מה שכן, הוא נקבע על-פי כל כללי הסקרים האקדמיים המקובלים בעולם, וכולל כמה שלבים, שבוצעו על-ידי צוותים שונים ובלתי תלויים: איסוף הנתונים, האימות, עיבוד המידע, ההאחדה של הנתונים והמסקנות. הספרות המחקרית, כמו גם מומחים למדעי המדינה, הוכיחו שיש קשר בין שקיפות נמוכה או לא קיימת לרמה גבוהה של שחיתות שלטונית. החלק של ה-IT
המדד לא סוקר את הצד הטכנולוגי, אבל הנחת היסוד היא ששקיפות מידע היא תלוית דיגיטציה והנגשת נתונים בכל הממשקים שהאזרחים חשופים אליהם. רמת שקיפות תלויה ברמת הטרנספורמציה הדיגיטלית של מדינות וממשלות, היקף התקשוב הממשלתי, רמת ההתקדמות של יוזמות כגון ממשל זמין, ועוד. כמובן שבניתוח המדדים ובמיקום יש מקום לתת משקל לגודל המדינה ולאופיה, אבל בסופו של דבר, שחיתות היא שחיתות בכל מקום, וכנ"ל שקיפות. האם מדינת ישראל מושחתת ולא שקופה?
אין תשובה חד-משמעית לשאלה זו, למרות ועל אף הציון הלא מחמיא שקיבלנו. בכל מה שקשור לרמת השקיפות, חייבים לציין שבשנים האחרונות יש קפיצת מדרגה משמעותית בכל מה שקשור לאוטומציה של תהליכים והטרנספורמציה הדיגיטלית בשירותים שהממשלה מעניקה לאזרחיה.
כמו בהרבה דברים, הבעיה היא לא טכנולוגית, אלא נעוצה בהחלטה של הממשלה איזה מידע היא משקפת לאזרחיה ומשתפת איתם ואיזה לא. המאבק בשחיתות הוא פונקציה של שקיפות המידע, שכן שקיפות גבוהה יכולה לסמן את נכונותם של השלטונות להילחם בה. לכך יש להוסיף את רמת האכיפה ואת תרומתן של מערכות ה-IT, שיודעות לזהות שחיתות.
ישראל עשתה כברת דרך ארוכה במלחמה בשחיתות. היא רחוקה מאוד מלבער אותה, אבל בשני העשורים האחרונים נחשפו לא מעט שחיתויות, ראש ממשלה לשעבר נכנס לכלא לאחר שהורשע באישומים שנובעים משחיתות, ויש שרים וראש ממשלה שעדיין מכהנים, על-אף שיש נגדם כתבי אישום.
עוד הערה שמן הראוי לכתוב כאן היא שרמת השחיתות היא פונקציה של ערכים - עד כמה החברה סובלנית כלפי נבחרי ציבור או אנשים בעלי תפקידים בכירים שנחשדים בשחיתות או הורשעו בגינה, ועד כמה היא מוכנה לתת להם להמשיך בתפקידם. שחיתות והטיפול בקורונה
השחיתות מתקשרת להרבה מאוד דברים ותחומים שבהם ממשלות מטפלות, וודאי לנושא מז'ורי כמו הקורונה. השופטת בדימוס נילי ארד, יו"רית עמותת שבי"ל, שהיא השלוחה הישראלית של ארגון TI, אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי "היעדר שקיפות בפעולות הממשלה הוא הגורם לחוסר אמון בהתמודדות עם הקורונה". בנוסף, גם היא מוצאת קו ישיר בין רמת שקיפות לא מספיקה מצד הממשלה לסכנה לרמת שחיתות גבוהה, שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה.
השורה התחתונה: המדד הבינלאומי מתפרסם בכל שנה. יש לקוות שעד השנה הבאה נצא מהמשבר, תהיה פה ממשלה יציבה ונקבל בו ציון טוב יותר. זה מגיע לנו.
משרד הבריאות חושש שאם תתבצע פתיחה של כיתות בבתי הספר - יתפשט הווריאנט הבריטי של נגיף הקורונה ויגיע לשיעור של כ-90% מן התחלואה החדשה בישראל ([צילום: חן ליאופולד/פלאש 90])
ממשלת ישראל תדון מחרתיים במתווה היציאה מן הסגר. לעת עתה יש מחלוקת בממשלה על היקף צמצום הסגר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעוניין בהארכת הסגר בשבוע נוסף.
רופאים ואפידמיולוגים ומדענים וכלכלנים התריעו מן הרגע הראשון להופעת הקורונה כי הממשלה לקתה בתבהלה והכניסה את ישראל לסגר שהוא אסון לאומי, ולא ימנע הידבקות (תחת כיפת השמים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הודיע לתושבי העיר כי מי מהם שלא יתחסן נגד קורונה לא יוכל לקבל שירותים מהעירייה.
"עיריית לוד תגבש רשימה של סנקציות. מי שלא יתחסן לא יוכל לקבל שירותים מהעירייה, הילדים שלו לא יוכלו להגיע למערכת החינוך, סייעות לא יוכלו לעבוד, לא יוכלו להגיע לשוק העירוני כשייפתח ועוד דברים שנפרסם בהמשך. מי שלא יתחסן או שלא החלים מקורונה - לא יוכל לקבל שירותים", אמר בסרטון שפרסם בדף הפייסבוק שלו.
בעקבות החלטת ממשלת ישראל להאריך את תוקפה של הוראת השעה על הגבלת הפעלת טיסות נוסעים לישראל וממנה לפחות עד ל-7 פברואר 2021, הודיעה חברת התעופה אל-על על ביטול טיסות הנוסעים שתוכננו לה השבוע עד 6 בפברואר 2021.
"אל על תשמר את הקשר האווירי עם ישראל באמצעות טיסות מטען ובתוך כך יופעלו מטוסי הדרימליינר 787 לשנגחאי, גוואנג'ו (סין), הונג קונג, סיאול, ניו-יורק, לונדון, פאריס, פרנקפורט, אמסטרדם, מילאנו וליאז' (בלגיה) וכמו-כן תימשך הרכבת האווירית להבאת חיסונים ארצה", לשון ההודעה של אל-על.
משרד הבריאות פרסם מסמך ובו קביעה כי אין כל הוכחה על נזק לעובר או למהלך ההריון כתוצאה מהחיסון נגד נגיף הקורונה ולא מוכר מנגנון ביולוגי היכול להצביע על אפשרות כזאת ▪ ההמלצה למתכננות הריון - להשלים את החיסון לפני הכניסה להריון ▪ מי שנכנסה להריון בין מנת החיסון הראשונה לשניה צריכה להשלים את החיסון בלו"ז המתוכנן (אין הוכחה לנזק לעובר מהחיסון [צילום: AP])
במהלך ביצוע פעילות פיקוח ואכיפה במחסום במחלף אשדוד, עוכבו נהג ובנו בן ה-8 לבדיקה. לשוטרת התברר כי הילד מאובחן כחולה מאומת בנגיף הקורונה, האמור לשהות בבידוד.
השוטרת הודיעה לאב כי הוא מפר את ההנחיות והורתה לו להישאר עם בנו במכונית. לאב נמסר כי עליו להתייצב לחקירה בשל הובלת בנו החולה ברכב. בנוסף, התבקש לעדכן את משרד הבריאות על הימצאותו ליד חולה מאומת.
שוטרים שפעלו באכיפת תקנות הקורונה והנחיות הסגר בירושלים, איתרו תלמוד תורה מאולתר הפועל בשכונת רמות, למרות שכנגד מוסד זה כבר בוצעה לא אחת אכיפה ונרשמו דוחות כנגד מפעילי המקום.
עם כניסתם אל המוסד החינוכי, הבחינו השוטרים בעשרות ילדים הלומדים במקום שלא חסכו בקריאות גנאי לעבר השוטרים, ובמספר בגירים המלמדים שם. כנגד הבגירים בוצעה אכיפה ונרשמו להם דוחות ואחד המעורבים אף עוכב לחקירה.
מטחנת התקשורת מטלטלת אותנו בין צילומים של הלוויות המוניות במגזר החרדי, ובין כתבות מפרגנות על עולם אשר ברובו הגדול הוא ממושמע והשאלה היא היכן באמת עובר קו התפר בין אזרחים שלווים ומסורים, לבין אנרכיסטים בקפוטות (התעללות [צילום: פלאש 90])
בפעילות לאיתור מוסדות חינוך הפועלים בניגוד לתקנות הקורונה והנחיות הסגר בעיר בית שמש, בדקה המשטרה מוסדות חינוך ורכבי הסעת תלמידים הפועלים בניגוד להנחיות. אותרו מספר מוסדות חינוך שפעלו ובהם עשרות תלמידים. כמו-כן, אותרו מספר רכבי הסעה בהם עשרות תלמידים שהיו בדרכם אל מוסדות החינוך. תוך כדי פעילות המשטרה, אף החלו מתקהלים סמוך למוסדות החינוך עשרות מפגינים אשר מחו על האכיפה במקום. כנגד ההפרות שאותרו ביצעו השוטרים אכיפה ונרשמו דוחות.
הפרופסור ערן סגל: "באופן צפוי הזן הבריטי הפך לשולט במגזר החרדי והכללי, מה שמסביר את העלייה ב-R (כבר מעל 1) במגזר הכללי. במגזר הערבי הזן הבריטי רק מתחיל להשתלט, ואנחנו כנראה צפויים לעלייה במקדם ההדבקה שם, שכבר החלה. המגזר החרדי עם המקדם הכי נמוך, כנראה גם בזכות חסינות חלקית מהדבקות + חיסונים".
העדה החרדית המתבדלת מהחברה בישראל, חייבת, לטובתה לשנות דיסקט ▪ להבין שרק בהצטרפות למאה העשרים ואחת יצאו ממעגל העוני ומצוקת הדיור (לשנות דיסקט [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
שירות התעסוקה מדווח (יום ב') כי ביממה האחרונה נרשמו 2,447 דורשי עבודה חדשים, כאשר מאז יום ראשון, 27.12.2020 היום בו החל הסגר, נרשמו בסך הכל 165,551 דורשי עבודה חדשים, ומתוכם 105,625 נרשמו מאז הודק הסגר המהווים 63.8% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר השלישי. יצוין, כי 130,392 מהם הוצאו לחל"ת, ושיעורם מכלל דורשי העבודה החדשים עומד על כ- 78.8% בעוד 35,159 מהם פוטרו או התפטרו ושיעורם עומד על 21.2% מכלל הנרשמים מאז תחילת הסגר. רק ביממה האחרונה פוטרו או התפטרו 1,193 דורשי עבודה, המהווים 48.8% מהנרשמים מאז אתמול. יש לשים לב, כי מאז ה 25.1.2021 נרשמת עלייה עקבית בשיעור המפוטרים והמתפטרים בקרב הנרשמים היומיים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה, מ 36% ביום שני שעבר ועד לכמחצית הבוקר, כפי שניתן לראות בגרף המצורף.
הקלות הבלתי נסבלת של שיפוט 'פבלובי' של כל מהלך ממשלתי 'מרסן' בהקשר לתחלואה, מדרבן כפירה בעיקר, על סף הכשלה מדעת של 'סל' ההגבלות שנועדו ללחום בנגיף הקורונה (ההדבקה "פסחה" [צילום: דוברות המשטרה])
הסבירה: "הסיכון להידבק הוא לא אפס ויש הכרעה משמעותית לניהול הסיכונים הללו בתבונה" ▪ גם נושא הבדיקות בכניסה למחוסנים נמצא בדיון ▪ דוח אמ"ן: להימנע מפתיחה לא מבוקרת של הסגר ▪ מקדם ההדבקה R ממשיך לעלות ▪ שיעור החיוביים נותר גבוה - 9.7% (אלרעי-פרייס. שינויים בעקבות מקרי תחלואה חוזרת [צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת])
פסק דינו של בג"ץ בנושא חיסון האסירים הוא הרשעה חד-משמעית של אמיר אוחנה, אשר נטל את החוק לידיו והפך את עצמו למוציא להורג של אסירים. במדינה מתוקנת הוא היה מפוטר תוך עשר דקות. לא אצלנו ("התרסה מקוממת" [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
המדינות העשירות השתלטו על הרוב הגדול של החיסונים, בעוד המדינות המתפתחות נותרות מאחור וחלקן לא קיבלו אפילו מנה אחת ▪ הכלכלה העולמית כה שלובה, עד שאם המצב הזה יימשך - הקורונה תמשיך להשתולל עוד שנים רבות ולגרום לנזקים של טריליוני דולרים
ניגריה. 200 מיליון תושבים, אפס חיסונים [צילום: סאנדיי אלמבה, AP]
קנדה. 38 מיליון תושבים, 200 מיליון חיסונים [צילום: יוטיוב / CBS]
נסיבות של פנדמיה בעולם המודרני הן בקטגוריה של שינוי סדרי בראשית. המבחן הבריאותי הוא מעל הכל, נוכח התרחיש הקיצון של אובדן שליטה על התפשטות התחלואה. לפי הגיון מנחה זה, שומה שיווצרו תנאי קונצנזוס בכל חברה נורמטיבית, באופן ששיקולים הנוגעים לבריאות האקוטית של הציבור יאפילו על צרכים בסיסיים של חופש וזכויות אזרח, על משקל המשוואה ההלכתית 'פיקוח נפש דוחה שבת'.
ועדת החוקה, חוק ומשפט שהתכנסה מוקדם יותר (יום ב', 1.2.21) כדי לדון בתקנות להארכת הסגר הכללי ב-5 ימים נוספים עד ליום שישי בשעה 7:00, יצאה להפסקה בדיונים. יו"ר הוועדה ח"כ אשר הכריז על הפסקה בדיונים להארכת הסגר לאחר שתקנות הארכת הסגר נפלו בהצבעה בעקבות התנגדות של ח"כ טיבי. תקנות הסגר עדיין בתוקפן לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הגיש רביזיה על ההצבעה. בתוך כך, אישרה הוועדה כפוף לרביזיה שהגיש ח"כ אחמד טיבי, את חובת בידוד לשבים לארץ מכל מדינות העולם במלוניות מטעם המדינה, החל מיום שלישי, ועד ליום ראשון בשבוע הבא.
במדינה מתוקנת, אמיר אוחנה היה נדרש להתפטר חמש דקות אחרי פסק דינו של בג"ץ בנושא חיסון האסירים, ומפוטר אחרי עשר דקות אם היה מסרב. במדינה מתוקנת, אמיר אוחנה היה מסיים בחרפה את הקריירה הפוליטית שלו. אבל אנחנו מזמן לא מדינה מתוקנת, ופרחוחנה ימשיך להיות שר בכיר. אנחנו מזמן לא מדינה מתוקנת, ופרחוחנה ימשיך להיות הממונה על האסירים שאת חייהם היה מוכן ליטול. אנחנו מזמן לא מדינה מתוקנת, ופרחוחנה יזכה לתשואות מהקהל שלו.
כולנו יכולים לראות את קווי המתאר של היציאה מן הקורונה – כותב פריד זכרייה, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט וב-CNN. כאשר החיסונים מתרחבים בארה"ב ובבריטניה, וכאשר ישראל ואיחוד האמירויות מתקרבות במהירות לחסינות עדר, קל לדמיין שהחזרה לשגרה נמצאת באופק. דומה שהשאלה היחידה היא, כמה זמן זה יקח.
בתום חמש שעות של דיונים וויכוחים, הממשלה הצביעה מעט אחרי חצות (יום א', 31.1.21) על הארכת הסגר בארבעה ימים בלבד, עד יום שישי בשעה 7 בבוקר. משרד הבריאות וראש הממשלה בנימין נתניהו רצו להאריך את הסגר בשבוע עד ליום ראשון, אך כחול לבן התעקשה שהסגר יוארך רק עד ליום רביעי בחצות הלילה. בסופו של דבר הוחלט להאריך עד יום שישי, כשביום רביעי הממשלה תתכנס שוב.
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
