|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מוזיאון רמת גן [צילום: יוטיוב]
|
|
|
על פרובוקציות ואמנות אמיתית
|
|
לאחרונה היינו עדים לתופעות פסולות בניהול האמנות לצד תצוגות מרשימות של אמנים טוטליים, נערצים ואהובים על תלמידיהם
|
|
רוב מהומה על לא מאומה
חשבתי שכבר פג תוקפו של "הסיפור" על "העבודה" של דוד ריב במוזאון ר"ג. בערב שישי (7.1.2022) גדעון אוקו (ערוץ 12) המשיך לעורר את הנושא עם האוצרת דנה גילרמן שניסתה להגן על העבודה והסבירה בלהט שזו "דרך לעורר ויכוח". לעומתה רני רהב הביע דעה נגדית ואמר שהיינו נזעקים אילו עבודה כזו הייתה מוצגת במוזאון בחו"ל.
החלטתי לחזור לנושא עם עובדות שהנוגעים בדבר אפילו לא שמו לב אליהן: "העבודה" לא הוצגה בכלל בתוך התערוכה, אלא במחסן שהדלת שלו הייתה מזכוכית שקופה. צילמתי את המקום והעבודה, אבל לא שווה לתת לה בכלל במה. ואמנם, תהיתי בביקורי אז מה המשמעות של "מעין תצוגה" כזו. אולי היה זה ניסיון של האוצרת להציג ולא להציג ממש את העבודה שניתנה לה על-ידי היוצר, בבחינת "בדיקת הקרקע" לתגובות הקהל. לכן לא ברור בכלל על מה ההתחסדות של אלה המבכים על הצנזורה.
"העבודה" נראית כמו תגובה למשהו נקודתי, כפי שהסביר אומנם ריב. לדבריו זו תגובה ל"השתלטות מגזר מסוים על הכותל". ולכן אין לה בכלל מקום בתערוכה הכללית הזו. כאשר הרקע לעבודה לא נתון יחד עם העבודה עצמה נותרת כאן רק ביקורת כללית על ירושלים, מכאן שיש פה פגיעה בכלל אזרחי ישראל. ירושלים היא עיר הנצח שלנו שחיילינו נלחמו למענה ועד היום מגינים עליה. האם ניתן לכנות אותה במילה מצחינה כל כך שספק אם אמן רציני היה משתמש בה בתצוגה? ימשיך ריב לצייר את העציצים הנאיביים הידועים שלו שוודאי לא מעוררים מחלוקת, ולפחות מכניסים לכיסו לא מעט מזומנים.
ואגב, האמנים המציגים בתערוכה פיזזו בשמחה סביב עבודותיהם, לכן, לא סביר שהיו מסירים אותן מרצונם. אכן, רוב מהומה על לא מאומה. וחבל, כי התערוכה עצמה מעוררת עניין. שלוש שנים היו לאוצרת להיערך אליה עד סיום השיפוצים בבניין. נאחל למוזאון הצלחה אמנותית ללא פרובוקציות מיותרות.
|
|
|
|
|
אסד עזי [צילום: מרגלית מולנר גויטיין]
|
|
|
אמן רבגוני
אסד עזי הוא משורר, אמן ומורה לאמנות, דרוזי ישראלי שנולד בשפרעם (1955) ומתגורר ביפו. הוא מאחד באמנותו את הרקע הדרוזי המסורתי, את האמנות הישראלית והבינלאומית. בתערוכתו האחרונה "ביער האפל" ("מקום לאמנות", ת"א) הוא נותן פורקן לזרם היצירתיות שלו הנובע מהאמנות הקלסית. ביער האפל הכל מותר. אפשר לפזול לאמנים קלסיים כמו רמברנדט, לעבד את יצירותיהם ולנכס אותן לפנטזיה הפרטית. גם אם לא דייקת ולא נתת את הכבוד הראוי ליצירה המנוכסת, זה מותר, כי זה קורה בזרם התודעה המופרע בחסות היער האפל. מותר אפילו להדביק צילום לא מוצלח (במדפסת) של יצירה קנונית. המראה הטוטלי הוא של עולם דמיוני, אגדי, נשים משתכשכות במים, פרשים על סוסים אצילים, חיזיון אבסורדי.
|
|
|
|
|
אסד עזי, פרש בודד [צילום: מרגלית מולנר גויטיין]
|
|
|
אנחנו מכירים את השטיחים המסורתיים של עזי אסד שאמנם תחומים במלבן מאונך אך בהחלט מהווים אבסטרקט צבעוני. במקביל, הוא עובד על ציורי החמור שעליו עומד הרוכב במהופך. "אני עובד על כולם בו זמנית" מסביר עזי, "כולם חלק ממני". בניגוד לאייקון הנדוש של שיח הצבר המייצג את המקום הגאוגרפי הארצישראלי, עזי נודד מתרבות אחת לשנייה, ממזרח למערב, ומחפש את מקומו בכל אחת מהן.
בחדר הסמוך מציגים תלמידיו וחבריו של עזי הומאז' לאמן. "אסד עזי הוא פרש נודד. בוחן מקומות פיזיים ורוחניים. נודד בין תרבויות וחברות", כותבת לוסי אלקויטי.
|
|
|
אסד עזי, חמור [צילום: מרגלית מולנר גויטיין]
|
|
|
|
| תאריך:
|
11/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
11/01/2022
|
|
ד"ר מרגלית מולר גויטיין
|
|
על פרובוקציות ואמנות אמיתית
|
|
עצב רב ממלא את כולנו, כאשר הפרגוד יורד, ואנו יודעים שהסתיימה עלילת חייו של אדם, שהקדיש חייו למען הציבור וחייו היו נתינה לארץ ולעם. כזה היה מרדכי בן פורת, שהיה במוצב הפיקוד של העלאת יהודי בבל (עירק) לארץ וסיים את חייו במיתת נשיקה בהיותו בן 98. בן פורת היה בן למשפחה ברוכת ילדים (13 נפשות), עלה בכוחותיו לארץ בהיותו בן 22 בשנת 1945.
|
|
|
|
|
נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי אינה מרפה מדוושת הגז בכל הקשור לטיפול בתנועת "האחים המוסלמים" במצרים, עם עלייתו לשלטון ב-2014 הוא הוציא את התנועה מחוץ לחוק והכריז עליה כ"ארגון טרור", ראשי התנועה שנשארו במצרים, ובראשם נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי, הועמדו לדין, רבים אחרים נמלטו לחו"ל ומצאו מקלט מדיני בקטר ובטורקיה.
|
|
|
|
|
פרשת המטוס "כנף ציון" 1 שאמור לשרת את ראש הממשלה ונשיא המדינה בנסיעותיהם הרשמיות לחו"ל, שימש כבר כמקובל במקומותינו נושא למספר רב של כתבות, רובן כתבי קיטרוג ושיטנה ומיעוטן ניסיון לא מוצלח במיוחד לדיון ענייני בנושא. מאחר שיזם המהלך היה נתניהו, שימשו כתבות אלה כלי-ניגוח בראש הממשלה לשעבר כחלק ממסע הדה-לגיטימציה נגדו, בדומה לנושא הצוללות (שהוא מבחינה כלכלית גדול ממנו בהרבה). רובן של הכתבות הן כתבות סרק, שאינן מבוססות על נתונים, ידע והבנה לאשורן של המשימות אותן נועד המטוס לשרת. אכן, אפשר לחיות גם ללא מטוס ייעודי "לטיסות שרד" של ראשי המדינה אם השאלה העיקרית היא אפשרות טכנית לביצוע הטיסות בכלים אחרים. אולם, תכלית הפרויקט איננה נוחיות המשתמשים אלא זמינות, חשאיות, רב-גוניות השימוש, מיגון, אמינות והיכולת להשתמש בו גם כמטה חירום מעופף בנסיבות הראויות. אחרי שאמרנו כל אלה, גם נוחיות איננה עבירה, שכן לאופן בו מגיע אדם, לא צעיר במיוחד ולא תמיד בריא במיוחד למפגשים מדיניים מכריעים, חשיבות רבה ביותר. אין ספק שההתנהלות הציבורית של נתניהו או משפחתו, אינם גורם השיפוט שראוי להכניסו למשוואה זו.
|
|
|
|
|
חדשות השעה 8: "סקופ", פרסום ראשון ובלעדי: בסקר מיוחד שנערך עבורנו על-ידי מכון יהופיץ התגלה בתדהמה כי מספר חולי הקורונה היושבים באוטובוס מאחורי הנהג גדול מאשר מספרם של אלה היושבים בטור הימני. וואו. מיד נשוחח על כך עם שרת התחבורה מרב מיכאלי. אבל לפני כן עם הפרופסור דודו שמע-לי, שהגיע ישר מן המעבדה ויסביר את תפקיד הנגיף באוטובוס. עוד וואו.
|
|
|
|
|
השבוע הראשון של שנת 2022 לא היה קל. מגפת הקורונה נסקה לממדים שלא שיערנום, עד כדי עשרות-אלפים מאומתים ביממה ואובדן שליטה. יחד עימה נחשפנו לגל של עליית מחירים במרכולים, ומוצרים רבים רחקו מהישג יד של המונים. בכנסת היה זה שבוע מחשמל. עלו לטונים חריפים חילופי הדברים בין קואליציה ואופוזיציה. די אם נזכיר שלושה ביטויים שנחרתו במיוחד בזיכרון: "סמרטוט ריצפה", שהטיח דודי אמסלם ביו"ר הכנסת, "תתי אדם", שכינה יאיר גולן את מתנחלי חומש, ו"עופי לי מן הפרצוף", שקרא בחמת זעם נפתלי בנט לאורית סטרוק. שאמסלם מדבר מנהמת לבו כבר איננו מופתעים, שגולן אינו נרתע מהשוואות נוראות כבר ידענו, אבל שראש הממשלה יקום מקומו ובחמת זעם יסתער לעבר ספסלי האופוזיציה ויטיח בה אמירות נמוכות - זה היה חיזיון מדאיג.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
