צו-ביניים - מיארה נגד בן-גביר

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יצרה תקדים חדש עם סיכול ההזתו של מפקד מחוז ת"א במשטרה, ניצב עמיחי (עמי) אשד, מתפקידו (10.03.23). התקדים: מתן החלטה המנוסחת בלשון צו ביניים משפטי/שיפוטי, המורה לשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, "להקפיא כל החלטה או פעולה בעניינו של ניצב אשד עד להשלמה מסודרת של הבירור המשפטי המתחייב". וכדי למנוע אי-הבנות או קביעת עובדות בשטח הורתה מיארה: "למען הסר ספק עד להשלמת הבירור ניצב אשד יישאר בתפקידו". הנימוק שהציגה: "בבירור ראשוני שערכנו אמש התעורר חשש כבד ביחס לחוקיות ותקינות ההליך הנוגע להעברתו של ניצב אשד, מפקד מחוז תל אביב, מתפקידו, לרבות השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה, עיתוי ההודעה והרקע לה" (ראו מסמך בהמשך).

מיארה עשתה צעד קדימה, שמן הסתם עוד ידובר בו רבות, שמשמעו: נטילת סמכות בלא הסמכה על-פי חוק. נבהיר: היועמ"שים הקודמים, לרבות אהרן ברק, מאיר שמגר, יצחק זמיר, יוסף חריש, מני מזוז ואביחי מנדלבליט, נהגו בנסיבות דומות להמליץ, להנחות, לייעץ. המקסימום שהרשו לעצמם, לאחר שכבר התקבלה החלטה או נעשתה פעולה מצד שר או פקיד בכיר אחר, כמו במקרה ניצב אשד, הוא להוציא 'כרטיס אדום' ולהתריע בפני השר או ראש הממשלה: "אם תוגש עתירה לבג"ץ, לא נוכל להגן עליה". בדרך-כלל די היה בכך כדי להביא לבטלות ההחלטה/הפעולה.

היועמ"שים הקודמים סמכו על-כך שבית המשפט העליון יקבל עמדתם ויראה בה עמדה מחייבת. והנה, בתעוזה שאינה יודעת גבולות קפצה מיארה מעלה ומעלה, ובפועל הורתה על בטלות החלטת בן-גביר. הנה, מי צריך עתירות ותנועות מחאה - עכשיו מיארה מוציאה צו-ביניים, בלי בג"ץ ובלי בן-גביר.

החלטתה החריגה של היועמ"שית, שכאמור נוסחה בלשון צו-ביניים, בולטת עוד יותר מטיעוניו של בן-גביר: "הנתון המדהים בכל הסיפור, שהיועצת המשפטית לא דיברה איתי טרם הודעתה ולא ביקשה להבין כיצד התקבלה ההחלטה בעניינו של ניצב עמיחי אשד ומתי. לכל מי שלא הבין עד עכשיו, מדובר ביועצת משפטית שמאלנית, מוטה, לא אובייקטיבית, שפועלת מטעם השלטון הקודם, עם אג'נדה פוליטית מובהקת והודעת היועמ"שית מלמדת עד כמה הרפורמה המשפטית חשובה. נלמד את החלטת היועמ"שית ונקבל החלטות בהתאם".

אם אכן נכונה הודעת בן-גביר, ואין סיבה שלא להאמין לדבריו בעניין זה, הרי שמדובר בהחלטה שערורייתית מצד מיארה - שלא השכילה לנקוט בפעולה משפטית בסיסית בטרם תיקבע עמדה: לברר כדבעי, ליתן לבן-גביר את יומו, בטרם הוציאה "צו ביניים" הנחזה לצו שיפוטי, המבטל בפועל את החלטתו.

אין באמור כאן כדי להצדיק את החלטתו של בן-גביר להשעות/להזיז את ניצב אשד מתפקידו כמפקד מחוז תל אביב, לתפקיד אחר, אלא להתריע: לא ייתכן מצב שהיועמ"שית תקבל החלטה כה מהותית, לרבות בנימוק הנוגע ל"להעברתו של ניצב אשד, מפקד מחוז תל אביב, מתפקידו, לרבות השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה, עיתוי ההודעה והרקע לה", מבלי לברר/לשוחח קודם לכן עם הנוגע בדבר - הישיר, הוא בן-גביר. אחרי הכל, הפוסל עלול לפסול במומו.

אופן התנהלותה הלקוי של מיארה מחדד את הצורך לבצע רפורמה משפטית מהותית במוסד היועץ המשפטי לממשלה, בחקיקה מסודרת, לרבות: קביעת אופן בחירתו על-ידי הממשלה; הסדרת אפשרות להפסקת כהונת יועמ"ש; קביעת מנגנון לביקורת על החלטות ופעולות היועמ"ש; ובעיקר: קביעת סמכויותיו/מגבלותיו של היועץ המשפטי לממשלה.