70 שנה ל "אסון מעגן"

אחד האסונות הגדולים והטראומטיים בשנות ראשית המדינה היה "אסון מעגן" שהתרחש ב-29 ביולי 1954 בקיבוץ מעגן על שפת הכינרת. עד היום בחלוף 70 שנה מאז האסון, בו קיפחו חייהם 17 איש ונפצעו 25, איש מבין האחראים לגרימתו לא נטל אחריות ואיש לא הועמד בסופו של דבר לדין בגין האחריות לאסון.

ב-29 ביולי שנת 1954 ערך קיבוץ מעגן שעל חוף כינרת בשטח הקיבוץ עצרת גדולה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין, חבר גרעין מייסדי הקיבוץ ואחד מ-37 הצנחנים הארצישראלים שנשלחו למשימות הצלה באירופה במלחמת העולם השנייה וצנחו מעבר לקוי האויב הנאצי בלב אירופה הכבושה. גולדשטיין נתפס בידי הגרמנים והוצא להורג כנראה ב-1945. עצרת זו כונסה לשם חנוכת האנדרטה שהוקמה בקיבוץ לזכרו. ממש על שפת הכינרת.

בעצרת נכחו כ-2,500 איש ובהם ראש הממשלה מר משה שרת, מזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר, שרים, חברי כנסת, יגאל אלון, טדי קולק, "צנחני הישוב" ששבו בשלום מאירופה ומשפחות הצנחנים שנספו וראשי ההתיישבות העובדת. כמו-כן משלחות מטעם מועצות פועלים, משלחות משקים וקציני צה"ל בכירים. בין הבאים לאירוע: סימן-טוב גנה, בעל עיטור הגבורה ממלחמת העצמאות וקטרינה סנש, אמה של הצנחנית והמשוררת חנה סנש. קו אוטובוסים מיוחד הופעל מטבריה לקיבוץ מעגן כדי להסיע את מאות הבאים לעצרת.

מארגן העצרת מזכיר קיבוץ מעגן פנה לצה"ל וביקשו לקיים בעצרת מטס צבאי, אך הצבא סירב לבקשה מסיבותיו . "ארגון קלוב התעופה לישראל" שהיה אז במצב כלכלי קשה הציע מטס ראווה לצורך פרסום פועלו תמורת תשלום ומארגני הטקס הסכימו לכך יומיים לפני מועד קיום העצרת במגמה שמטוס קל יעבור מעל ראשי הנוכחים וממנו תושלך איגרת הברכה מנשיא המדינה לכבוד הנוכחים בעצרת.

פתיחת העצרת

העצרת נפתחה סמוך לשעה שבע בערב עם בואו של ראש הממשלה שרת ורעייתו שתפסו את מקומם בשורות הראשונות. משמר כבוד מורכב מחיילי יחידת צנחנים בפיקודו של סגן שמחה לוי הוצב ליד האנדרטה הנחנכת ודגלה. חיילת צה"ל דליה פרידלנד (לימים שחקנית ידועה, א.א ) קראה תפילת "יזכור". לאחר הנפת הדגל הסיר יוסף גולדשטיין אביו של פרץ גולדשטיין את הלוט מאנדרטת הזיכרון לזכר בנו, ואמו ואחיו של פרץ הניחו זרי פרחים למרגלות האנדרטה.

לאחר שחזרו השלושה למקומותיהם קצין צה"ל החל קורא את אגרת ברכת נשיא מדינה לבאי העצרת. מיד לאחר מכן הופיעו בשמי שטח העצרת שני מטוסי "פייפר" דו-מושבי של "קלוב התעופה לישראל" למעין מטס הצדעה אווירי. שני המטוסים המריאו משדה דב, טסו לאורך רצועת החוף ומשם פנו מזרחה לחדרה, לעפולה ומשם למקום העצרת לחוף כינרת.

באחד המטוסים טס הטייס גד גוטמן ומאחוריו במטוס בחורה המכונה ש. את המטוס השני הטיס הטייס אורי גלין (יוצא פלמ"ח ושיאן ספורט בזריקת דיסקוס ולימים רופא, א.א) ומאחוריו במטוס ישב אבשלום סטרוד שהיה נציג "קלוב התעופה לישראל" ולימים מראשוני צלמי הטלוויזיה הישראלית. מאות עיניים בקרב משתתפי העצרת ליוו את שני המטוסים החגים מעל. איש ודאי לא צפה את האסון העומד להתרחש בעוד דקות ספורות.

הטלת איגרת הברכה לתוך הקהל

התוכנית הייתה שמטוסו של גלין יעבור מעל ראשי הנוכחים בעצרת וממנו תושלך איגרת הברכה מנשיא המדינה לכבוד הנוכחים בעצרת. מטוס של גלין הגיע מדרום ופנה לכיוון הקהל כשנקודת ההטלה הייתה אמורה להיות צפונית לאנדרטה. גלין הטיל את האיגרת עטופה במעטפת בד דרך חלון הצד השמאלי, אך מעטפת בד האיגרת נתפסה בגוף גלגל או כנף המטוס ולא צנחה למטה. גלין שהיה כנראה נחוש למלא את משימת הצנחת איגרת הברכה לא ויתר, הפקיד את ההגאים בידי הצלם אבשלום סטרוד שישב מאחוריו, פתח את דלת הצד, והוציא את חלק גופו העליון החוצה כדי לשחרר את האיגרת.

המטוס ביצע כמה סיבובים אך הלך ואיבד גובה. לבסוף הצליח גלין לשחרר את האיגרת ולהטילה, אך המטוס כבר היה בגובה נמוך של כעשרים מטרים וטס במהירות נמוכה. תוך נפילתו פגע המטוס בכנפו במפקד משמר הכבוד סגן שמחה לוי שעמד ליד האנדרטה והרגו, המשיך לעבר הקהל, דילג על שלוש שורות ראשונות והתרסק לתוך השורות שאחריהם.

מנוע-מדחף המטוס המשיך לפעול ופגע באנשים רבים. ראש הממשלה משה שרת שישב מטרים ספורים ממקום נפילת המטוס ניצל בנס. פרצה בהלה איומה, ברמקול העצרת הוכרז כי יש לעזוב מייד את המקום מחשש להתפוצצות של מיכל הדלק של המטוס, הקהל החל לנוס בבהלה לעבר מבני הקיבוץ לתפוס מחסה והמקום הפך לשדה קטל מחריד. חלקי גופות ועשרות פצועים נאנקים וזועקים שכבו על הארץ. טייס המטוס אורי גלין ועוזרו אבשלום סטרוד חולצו-יצאו מהמטוס שהחל לבעור עם חבלות קלות. כבאית מתחנת חיפה שהייתה במקום בעת העצרת החלה בכיבוי המטוס הבוער ללא הצלחה יתרה.

רופאים, אחיות ומשתתפים אחרים שנכחו בעצרת החלו לטפל בנפגעים הרבים. הנפגעים הועברו למרפאת הקיבוץ ומשם באמבולנסים ובמכוניות לבית החולים שוויצר בטבריה. רבים מהפצועים היו במצב קשה מאוד וכמה מהם מתו בבית החולים או בדרך אליו. גופות רבות לא זוהו בתחילה בשל מצבם. סביב בית החולים נקבצו קרובים ומכרים מודאגים של הנפגעים. תורמי דם התנדבו לתרום מדמם לפצועים שהוכנסו לחדרי ניתוחים.

קול ישראל הקליט את העצרת. שדר הרדיו יעקב בן הרצל סיפר לי בראיון שערכתי עימו לפני מספר שנים, כי הוא נכח באירוע וישב קרוב למקום נפילת המטוס ."ניצלתי בנס" אמר לי בן-הרצל.

הרוגי האסון

תוצאת התרסקות המטוס הייתה קטלנית. 17 איש נהרגו וכ-25 נפצעו ורבים מהם באורח קשה. ואלה רשימת 17 ההרוגים:

בן -ציון ישראלי, ממקימי קבוצת כנרת, מראשי תנועת העבודה, ראש וראשון למחדשי ענף התמר בארץ. דניאל ועפרה סרני - בנם וכלתם של עדה ואנצו סרני (מצנחני הישוב שנספה באירופה). שמואל (מוליה) זהרהרי, איש חינוך ותרבות, מחנך נערץ דמות מרכזית בקיבוץ אפיקים ורעייתו רחל זהרהרי אף היא אשת חינוך ואליהו (אליק) שומרוני, ממייסדי הנח"ל, שלושתם חברי קיבוץ אפיקים. ציפורה כסה, אשת חינוך מקבוצת שילר, רעייתו של חבר הכנסת יונה כסה, סגן שמחה לוי מפקד משמר הכבוד בטקס העצרת, רומה שמאי מרמת גן פעילת מפא"י.

מצמרר: בין הנספים באסון היו ארבעה מ"צנחני היישוב" שהיו ביחד עם פרץ גולדשטיין בשליחות באירופה הכבושה וחזרו בשלום: סגן-אלוף דב הררי (ברגר), אריה אורני (פיכמן) מבית אורן, ליובה גוקובסקי-אחישר מיגור, ושלום פינצי מקיבוץ גת.

באסון נהרגו ארבעה מחברי מעגן או הורים לחברי הקיבוץ: אליהו אוסטרייכר ורעייתו יוליה, מרדכי (אבא) קורלנדר ג. אראטו. האסון הותיר את הארץ כולה בתדהמה.

בעלון קיבוץ אפיקים ששלושה מחבריו נהרגו באסון ושיצא באותם הימים נכתב: "בא אסון מעגן והממנו. הייתה זו מהלומה אכזרית אשר שיתקה את חיינו החברתיים, התרבותיים, והציבוריים לזמן ארוך. עם מולה, רחל ואליק עזבונו נפשות קרובות ויקרות, ובהעקרם נעקר משהו מכוח החיים שבנו. דרוש היה מאמץ בלתי רגיל של כל אחד בתוכנו ושל כולנו יחד לחזור לסדר יומנו הרגיל, לגשת מחדש לבעיות היום יום... לא יכולנו להאמין ולא יכולנו להשלים..."

מסקנות ועדת חקירה

למחרת האסון הוקמה בהוראת ראש הממשלה שרת ועדה לחקירת האסון שחבריה היו: יזהר הררי, אל"ם יצחק פונדק ועמנואל צור. הוועדה הגישה תוך מספר שבועות ספורים מסקנותיה וקבעה כי הטייס אורי גלין פעל מתוך פזיזות, קלות ראש וחוסר אחריות וללא מתן תשומת לב מספקת לביטחון הנוכחים בעצרת. "קשה למצוא מקרה יותר מדאיב של אסון ללא צורך וללא תכלית", כתבה הוועדה בדוח המסכם ששלחה לראש הממשלה שרת.

אורי (אוריון) גלין הועמד לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות, אך לאחר שמיעת עדי התביעה המליץ השופט ליועץ המשפטי לממשלה להפסיק את ההליכים לאור "דלות הראיות" נגד גלין והיועץ המשפטי לממשלה נענה להמלצה. ההחלטה להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד גלין ולא להעמיד לדין איש מבין המעורבים באסון שגבה חיי 17 איש מעוררת תמיהה. וחשש כי מישהו פחד מפתיחת "תיבת פנדורה". והיה מעוניין להשתיק את החקירה שלך תדע לאן תוביל.

מכתבת תחקיר אודות האסון שפרסם שי פוגלמן בעיתון הארץ לפני מספר שנים, הוא חושף באמצעות עדויות כי נעשו ניסיונות לטייח את חקירת האסון ולהעלים מסמכים כדי למנוע חקירה יסודית ללא משא פנים נגד כל המעורבים בארגון העצרת. חקירה שהייתה עלולה להביא לפתיחת "תיבת פנדורה" ולהגשת כתבי אישום בגין רשלנות וגרימה לאסון אף נגד בכירים במוסדות השלטון בארץ .

משרד הביטחון לא הכיר באחריותו לאסון ומשפחות הנספים והנפגעים קיבלו מהממשלה פיצוי חד-פעמי כולל של 160 אלף לירות, שאותו הגדיר שר האוצר כ"תשלום חסד".