גדעון סער, "הגם אתה ברוטוס"

למרות שמאז ומעולם חלקתי על הפתרון המדיני אליו חותר גדעון סער נהגתי בו כבוד והערכה. מפני שהיה דמוקרט וליברל. הגן על עצמאות מערכת המשפט, שלא תהיה כפופה לפוליטיקאים נוכלים ועל חופש הדיבור ואי התלות של התקשורת בממשלה, בכל ממשלה.

והביא לישראל ברגע המכריע את המינוי המעולה של גלי מיארה-בהרב כיועצת המשפטית לממשלה (מדוע סער אינו יוצא להגנתה בימים מרים אלה?). זכויות אלה, גדעון, לא יימחקו מן הביוגרפיה שלך.

גם לא נאומיך בהם תיארת את בנימין נתניהו בדיוק כפי שהציגו יצחק שמיר: "מלאך חבלה." זוכר? זה היה נאומך המזהיר בכפר המכביה. גם זה לא יימחק. כל הכבוד.

ןהנה באה דפנה ליאל וכבר לילה שני חושפת בחדשות-12 כי ניהלת - ואולי עדיין מנהל - משא-ומתן להיכנס לממשלת האופל. אתה, שכך דיברת על נתניהו התכוונת לתקוע סכין בגבו של שר הביטחון יואב גלנט ולהתיישב בכסאו.

Et tu Brute? "הגם אתה ברוטוס"? אלה היו מילותיו האחרונות של יוליוס קיסר לפי מחזהו של ויליאם שייקספיר, אכזבה מבגידה של חבר שמרד בו.

Et tu Gideon? הגם אתה גדעון?

מזעזעת עצם המחשבה שהיית נכון להצטרף לממשלה של נוכל ורמאי ונאשם בפלילים ומדינאי כושל שהחמיץ ברית הגנה אזורית נגד אירן והורס את יחסינו עם ארצות הברית והעולם המערבי;

ולא סתם, גדעון, הציעו לך תפקידים חשובים אחרים בממשלה, אבל המשא-ומתן התפוצץ - לפי ליאל, ואולי רק לפי שעה - כי הגברת שרה סירבה להעניק לך את הג'וב. לא שנרתעת, אלא היא מנעה ממך. סוף-סוף אנו שומעים גם על תועלת כלשהי במוצא פיה של שרה.

"איך נפלת משמיים הלל בן שחר, נגדעת לארץ חולש על גויים." נגדעת, גדעון, בתודעה הציבורית.