ניגוד עניינים של בהרב-מיארה

עוד בעניין ניגוד העניינים של היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה: מעבר להתייחסות המתחמקת של היועצת לטיב היחסים בינה לבין ראש השב"כ, רונן בר, היא מוסיפה משפט, מתחמק לא פחות, לגבי הקשרים בין ראשי השב"כ לבין בעלה: "הפנייה מוציאה מהקשרה נסיבות הקשורות למצבו הבריאותי של בעלה, אשר חולה מזה זמן רב".

ממה שאני מצליח להבין, בעלה של היועצת, ששירת בשב"כ, חולה מזה זמן רב, וראשי השב"כ נהגו או נוהגים לבקרו. אם כך הדבר, כל הענין טעון הסבר נוסף מעבר למשפט הכוללני שהיועצת כתבה. ראשית, ביקורים בבית היועצת, גם ביקורים שנועדו לבעלה, ודאי עשויים לבסס קשרים אישיים בין המבקרים ליועצת עצמה. וזה חוזר לעניין הראשון עליו כתבתי אתמול.

אבל מעבר לכך, סעיף 19 להנחייה 1.1555 של היועצת המשפטית לממשלה, הנחיה העוסקת בסוגיית הסדרי ניגוד עניינים במגזר הציבורי, קובע כך: "מעגל נוסף לאיתור ניגוד עניינים נוגע לקרוביו ולמקורביו של המועמד. העיקרון הכללי הוא שגם ענייניהם של קרובים של המועמד או של מקורבים אליו עשויים להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים. ההגדרה מיהם אותם קרובים ואותם מקורבים אשר עניינם עשוי להקים חשש לניגוד עניינים עשויה להשתנות על-פי נסיבות המקרה וטיב ההחלטה."

אני חוזר על דברי: מדובר בתגובה לקונית ומתחמקת, שאינה מכבדת לא את בית המשפט ולא את הציבור ואת השכל הישר, ונדרשות כאן הבהרות חשובות נוספות. כאשר ניתן, לפני מספר שבועות, בעתירת פיטורי ראש השב"כ, צו אירעי נגד הממשלה, נחפזה היועצת המשפטית לפרסם חוות דעת המפרשת את הצו בצורה קיצונית ומחמירה עד שבית המשפט עצמו נחלץ להבהיר שלא התכוון להרחיק לכת עד כדי כך. את אותם סטנדרטים גבוהים ומחמירים שמבקשת היועצת להחיל על אחרים היא צריכה להחיל, קודם כל ובראש ובראשונה, על עצמה.