לא מהצתות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
קונספירציה |
ניר חסון, כתב הארץ לענייני האקלים: "איני מכיר אף ארגון טרור שהתגאה בכך שהוא הצית, שהוציא הודעה, הצתנו יער, זה לא משהו שקורה ● אני רואה את זה קצת כמו איזו תאוריית קונספירציה ● אנשים מתחילים לספר לעצמם סיפור, זה סיפור שנורא נוח, וזה מעודד את עצמו, ואז אנחנו מדברים על הצתות" |
ב-30 באפריל 2025, על-רקע גל השריפות שפקד את מדינת ישראל, יהושע (ג’וש) בריינר, כתב עיתון הארץ לענייני משפט, ראיין את ניר חסון, כתב עיתון הארץ לענייני אקלים. להלן תוכן הראיון:
יהושע (ג’וש) בריינר: טוב, אני חושב שזה הראיון הכי הכי חשוב ביום הזה. נמצא איתי ידידי הטוב, ניר חסון, כתב לענייני האקלים, ירושלים, איש [עיתונאי בעיתון] הארץ.
ניר חסון: נכון.
יהושע (ג’וש) בריינר: אני אשאל אותך עכשיו עם יד על הלב, אוקיי? אני מזלזל הרבה פעמים בנושא הזה שנקרא ההתחממות הגלובלית, ואתה מבין בזה אולי יותר טוב מכולנו. איך הדבר הזה, התופעה הזו, השפיעה על השריפה היום אם בכלל?
ניר חסון: כל השריפות הגדולות שראינו לפחות מאז 2000 בערך קשורות לתופעות אקלימיות או מזג אוויר קיצוני. אחת מהשתיים - או שהדלק, זאת אומרת חומר הצמחי מגיע לרמות יובש מאוד מאוד קיצוניות ואז בוער גם בתנאים מאוד מהירים ובעוצמות מאוד גדולות, שכבאים בישראל לא מכירים, או שמזג האוויר עצמו באותו יום, שהשריפה כמו שאנחנו רואים היום, מאוד מאוד מעודד שריפות, שזה שני דברים: זה יובש מאוד נמוך, זאת אומרת אחוזי לחות מאוד מאוד נמוכים, מתחת לעשרה אחוזי לחות בדרך כלל, ורוחות מאוד חזקות. והשילוב בין השניים כשזה קורה ביחד זה בכלל קטסטרופה.
יהושע (ג’וש) בריינר: זאת אומרת, יכול להיות, שמישהו כן הצית, גרם להצתה. תכף נדבר אם זה היה הצתה או לא, אבל שזה כן גרם להצתה, אבל התנאים היום טובים.
ניר חסון: מה שאני אומר לגבי ההצתות, את המציתים אתה יכול להוציא מהמשוואה, כי בכל יום בישראל יש עשרות שריפות בשטחים פתוחים. בכל דקה בישראל מושלכות 8,000 סיגריות על הרצפה. בכל דקה 8,000 סיגריות. זאת אומרת, שריפות יש, זה נתון קבוע, זה תמיד יקרה. השאלה מה גורם לשריפה לרוץ במהירות כזאת? אתה יכול להגיד מציתים, פותחים את האתר של השירות המטאורולוגי ורואים שיש סכנה ואז הם יוצאים להצית. כרגע, נכון להיום, אין לנו עדות לאף שריפה גדולה, שריפת יער גדולה בישראל, שריפת שטחים פתוחים גדולה בישראל שנגרמה מהצתה. אין אף כתב אישום מהצתה לאומנית.
יהושע (ג’וש) בריינר: שמע, אני קראתי היום הודעה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, שאני באופן אישי מאוד מעריך [נאמר בציניות], והוא אמר שזה טרור ההצתות וכו' וכו', גם תפסו איזשהו מישהו שהצית שרפה בדרום ירושלים, ומיד קישרו אותו לפה, והשב"כ [שירות הביטחון הכללי] גם מעורב [בחקירת השריפות], אז פתאום [נקטע]
ניר חסון: זה קורה, אני אגיד לך, אלף, זה קורה בכל גל הצתות, גל שריפות כזה, כי זה נורא נוח לכולם.
יהושע (ג’וש) בריינר: כן.
ניר חסון: הרבה יותר מורכב להתחיל לדבר על אחוזי לחות ועל רוחות, ועל אם יש לנו מספיק [אמצעים ל]כיבוי [אש], ולמה לא קנינו את ארבעת מסוקי הכיבוי שהיינו צריכים. זה הרבה יותר מורכב. הרבה יותר נוח להכניס את התבניות הקבועות של טרור. עכשיו, אני אגיד לך עוד משהו. זה קורה בכל המדינות, הרי אקלים לא קורה בישראל. התופעה הזאת של שריפות זה אולי התופעה המובהקת ביותר של האקלים הים התיכוני. אנחנו רואים את זה בכל מדינות הים התיכון. בספרד ובאיטליה וביוון ובמרוקו ובכל המדינות, בטורקיה, ובכל אחת ואחת מהמדינות. תמיד טוענים שזה הצתה ותמיד מוצאים מי המצית. אז במרוקו זה הברברים, ביוון זה הטורקים. בטורקיה זה הכורדים. באיטליה, זה אני כבר לא זוכר. תמיד מוצאים את מי להאשים. כי אתה חייב, כבן אדם, חייב להכניס את זה לתוך התבניות שאתה מכיר. העובדות הן שאפשר להוציא את המציתים מהמשוואה, ועדיין יהיו לנו שריפות מאוד גדולות בהינתן האקלים שאליו אנחנו נכנסים.
יהושע (ג’וש) בריינר: מה אתה מזהה ספציפית על השריפה הזו היום, מנסיבות ההתפשטות שלה?
ניר חסון: אני יכול להראות לך אחרי השיחה בינינו התכתבות שהייתה לי אתמול עם מי שהוא פקיד בכיר בממשלה, והדיבור היה מיום ראשון, כבר יש דיבור שיום רביעי זה יום של שריפות.
יהושע (ג’וש) בריינר: בגלל תנאי מזג אוויר?
ניר חסון: בגלל תנאי מזג אוויר. ידענו שאנחנו הולכים לקבל יום מאוד קיצוני של תנאי מזג אוויר. ואתמול אני מתכתב איתו ואני שואל אותו, תגיד, לכתוב על זה משהו? הוא אמר לי, לא, עזוב אותך.
יהושע (ג’וש) בריינר: פספסת כבר. פספסת את היום. את הנבואה.
ניר חסון: לא, כי אתה אומר שאם... לא, הטענה היא שאם תכתוב, אתה עלול לעודד מישהו שילך להצית, אז עדיף לא לכתוב. אז אמרתי, בסדר, אני לא אכתוב.
יהושע (ג’וש) בריינר: אבל, כן יכול להיות שזה מעודד אנשים שכבר חשבו לעשות משהו, אולי עכשיו לפעול.
ניר חסון: זה איזושהי טענה שהיא לא מוכחת. גם ראינו, תלך להסתכל על הגז, קודם כל, להצית זה דבר קיצוני. אתה הולך להצית משהו, איך אתה יודע, אתה רוצה להצית את [הישוב היהודי] יד השמונה, איך אתה יודע שאתה לא פוגע ב[ישוב הערבי] אבו גוש? או איך אתה יודע שהאש לא גולשת? ואנחנו רואים שישובים ערביים נפגעו באירועי שריפה גדולים. וגם אין לך שום... אני לא מכיר אף ארגון טרור שהתגאה בכך שהוא הצית, שהוציא הודעה, הצתנו יער. זה לא משהו שקורה. אני רואה את זה קצת כמו איזו תאוריית קונספירציה כזאת. אתה יודע, אנשים מתחילים לספר לעצמם סיפור, זה סיפור שנורא נוח, וזה מעודד את עצמו, ואז אנחנו מדברים על הצתות. יצא לי לראות ערוץ 14 עכשיו באיזה [מסעדת] פלאפל שהייתי בו, כל השיחה הייתה על הצתות. השיחה לא נכונה לפי דעתי.
יהושע (ג’וש) בריינר: עכשיו תגיד לי רגע, עכשיו אנחנו בסוף אפריל, רק סוף אפריל.
ניר חסון: כן, אבל תחשוב איזה חורף היה לנו.
יהושע (ג’וש) בריינר: מה צפוי להיות לנו בחודשים הקרובים?
ניר חסון: המשקעים באזור ירושלים היו מאוד נמוכים בכל החורף הזה. הצמחייה במצב מאוד לא טוב. עונת השריפות בישראל מאוד התארכה לשני הכיוונים, גם לאפריל וגם לאוקטובר-נובמבר. אני מזכיר לך שהשריפות הגדולות בכרמל היו בדצמבר.
יהושע (ג’וש) בריינר: בקיצור, אנחנו בסיפתח [בתחילת] של עונת השריפות.
ניר חסון: אנחנו בסיפתח [בתחילת] של עונת השריפות. אבל צריך לזכור שהשריפות הגדולות קורות בדרך כלל עד יולי, עד יוני-יולי, ואחרי זה בסתיו שוב.
יהושע (ג’וש) בריינר: אפשר להיערך, אתה חושב?
ניר חסון: אפשר בהחלט להיערך, ואני אגיד לך עוד משהו. אני אגיד מילה טובה.
יהושע (ג’וש) בריינר: אבל בקצרה, כואבת לי היד להחזיק את זה [המצלמה].
ניר חסון: אני אגיד מילה טובה לשירות הכבאות, אם יש...
יהושע (ג’וש) בריינר: מילה טובה?
ניר חסון: מילה טובה.
יהושע (ג’וש) בריינר: לשירות הכבאות?
ניר חסון: ממש ככה, לכבאות והצלה. אם יש ארגון בישראל שמכיר את שינויי האקלים, רואה את זה בשטח ונערך לו, זה נציבות כבאות והצלה.
יהושע (ג’וש) בריינר: איך הם נערכים? כי אין לנו פה מסוקים. היו צריכים להזעיק את השמשון.
ניר חסון: הם צריכים יותר תקציבים וצריך להגדיל את כוח הכבאות בישראל באלפי אנשים. באלף ארבע מאות איש לפחות. זה אנחנו כבר יודעים. אבל בהינתן למצב שיש להם היום, הטיפול בשריפות שטחים פתוחים בישראל הוא לאין שיעור יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים.
יהושע (ג’וש) בריינר: וואלה?
ניר חסון: הזנקה של מטוסים, פעם לפני כמה שנים היית צריך לקבל כל מיני אישורים של כל מיני קצינים בכירים בכבאות.
יהושע (ג’וש) בריינר: אז זה משהו טוב שדדי שמחי עשה במערך הכבאות.
ניר חסון: זה משהו מאוד טוב שקרה בכבאות בשנים האחרונות. זה התחיל משמחי, זה ממשיך עם הנציב הנוכחי. תוקפים את האש מאוד מאוד חזק מיד בהתחלה עם הרבה מאוד מטוסים, ואנחנו רואים שבאמת שריפות גדולות נמנעו בשנים האחרונות עד שנפלנו לשריפה הזו.
יהושע (ג’וש) בריינר: טוב, תודה רבה על השיחה האופטימית.
ניר חסון: תודה על הכבוד להתראיין אצלך..
יהושע (ג’וש) בריינר: תודה, תודה. [סימוכין]
יהושע (ג’וש) בריינר: טוב, אני חושב שזה הראיון הכי הכי חשוב ביום הזה. נמצא איתי ידידי הטוב, ניר חסון, כתב לענייני האקלים, ירושלים, איש [עיתונאי בעיתון] הארץ.
ניר חסון: נכון.
יהושע (ג’וש) בריינר: אני אשאל אותך עכשיו עם יד על הלב, אוקיי? אני מזלזל הרבה פעמים בנושא הזה שנקרא ההתחממות הגלובלית, ואתה מבין בזה אולי יותר טוב מכולנו. איך הדבר הזה, התופעה הזו, השפיעה על השריפה היום אם בכלל?
ניר חסון: כל השריפות הגדולות שראינו לפחות מאז 2000 בערך קשורות לתופעות אקלימיות או מזג אוויר קיצוני. אחת מהשתיים - או שהדלק, זאת אומרת חומר הצמחי מגיע לרמות יובש מאוד מאוד קיצוניות ואז בוער גם בתנאים מאוד מהירים ובעוצמות מאוד גדולות, שכבאים בישראל לא מכירים, או שמזג האוויר עצמו באותו יום, שהשריפה כמו שאנחנו רואים היום, מאוד מאוד מעודד שריפות, שזה שני דברים: זה יובש מאוד נמוך, זאת אומרת אחוזי לחות מאוד מאוד נמוכים, מתחת לעשרה אחוזי לחות בדרך כלל, ורוחות מאוד חזקות. והשילוב בין השניים כשזה קורה ביחד זה בכלל קטסטרופה.
יהושע (ג’וש) בריינר: זאת אומרת, יכול להיות, שמישהו כן הצית, גרם להצתה. תכף נדבר אם זה היה הצתה או לא, אבל שזה כן גרם להצתה, אבל התנאים היום טובים.
ניר חסון: מה שאני אומר לגבי ההצתות, את המציתים אתה יכול להוציא מהמשוואה, כי בכל יום בישראל יש עשרות שריפות בשטחים פתוחים. בכל דקה בישראל מושלכות 8,000 סיגריות על הרצפה. בכל דקה 8,000 סיגריות. זאת אומרת, שריפות יש, זה נתון קבוע, זה תמיד יקרה. השאלה מה גורם לשריפה לרוץ במהירות כזאת? אתה יכול להגיד מציתים, פותחים את האתר של השירות המטאורולוגי ורואים שיש סכנה ואז הם יוצאים להצית. כרגע, נכון להיום, אין לנו עדות לאף שריפה גדולה, שריפת יער גדולה בישראל, שריפת שטחים פתוחים גדולה בישראל שנגרמה מהצתה. אין אף כתב אישום מהצתה לאומנית.
יהושע (ג’וש) בריינר: שמע, אני קראתי היום הודעה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, שאני באופן אישי מאוד מעריך [נאמר בציניות], והוא אמר שזה טרור ההצתות וכו' וכו', גם תפסו איזשהו מישהו שהצית שרפה בדרום ירושלים, ומיד קישרו אותו לפה, והשב"כ [שירות הביטחון הכללי] גם מעורב [בחקירת השריפות], אז פתאום [נקטע]
ניר חסון: זה קורה, אני אגיד לך, אלף, זה קורה בכל גל הצתות, גל שריפות כזה, כי זה נורא נוח לכולם.
יהושע (ג’וש) בריינר: כן.
ניר חסון: הרבה יותר מורכב להתחיל לדבר על אחוזי לחות ועל רוחות, ועל אם יש לנו מספיק [אמצעים ל]כיבוי [אש], ולמה לא קנינו את ארבעת מסוקי הכיבוי שהיינו צריכים. זה הרבה יותר מורכב. הרבה יותר נוח להכניס את התבניות הקבועות של טרור. עכשיו, אני אגיד לך עוד משהו. זה קורה בכל המדינות, הרי אקלים לא קורה בישראל. התופעה הזאת של שריפות זה אולי התופעה המובהקת ביותר של האקלים הים התיכוני. אנחנו רואים את זה בכל מדינות הים התיכון. בספרד ובאיטליה וביוון ובמרוקו ובכל המדינות, בטורקיה, ובכל אחת ואחת מהמדינות. תמיד טוענים שזה הצתה ותמיד מוצאים מי המצית. אז במרוקו זה הברברים, ביוון זה הטורקים. בטורקיה זה הכורדים. באיטליה, זה אני כבר לא זוכר. תמיד מוצאים את מי להאשים. כי אתה חייב, כבן אדם, חייב להכניס את זה לתוך התבניות שאתה מכיר. העובדות הן שאפשר להוציא את המציתים מהמשוואה, ועדיין יהיו לנו שריפות מאוד גדולות בהינתן האקלים שאליו אנחנו נכנסים.
יהושע (ג’וש) בריינר: מה אתה מזהה ספציפית על השריפה הזו היום, מנסיבות ההתפשטות שלה?
ניר חסון: אני יכול להראות לך אחרי השיחה בינינו התכתבות שהייתה לי אתמול עם מי שהוא פקיד בכיר בממשלה, והדיבור היה מיום ראשון, כבר יש דיבור שיום רביעי זה יום של שריפות.
יהושע (ג’וש) בריינר: בגלל תנאי מזג אוויר?
ניר חסון: בגלל תנאי מזג אוויר. ידענו שאנחנו הולכים לקבל יום מאוד קיצוני של תנאי מזג אוויר. ואתמול אני מתכתב איתו ואני שואל אותו, תגיד, לכתוב על זה משהו? הוא אמר לי, לא, עזוב אותך.
יהושע (ג’וש) בריינר: פספסת כבר. פספסת את היום. את הנבואה.
ניר חסון: לא, כי אתה אומר שאם... לא, הטענה היא שאם תכתוב, אתה עלול לעודד מישהו שילך להצית, אז עדיף לא לכתוב. אז אמרתי, בסדר, אני לא אכתוב.
יהושע (ג’וש) בריינר: אבל, כן יכול להיות שזה מעודד אנשים שכבר חשבו לעשות משהו, אולי עכשיו לפעול.
ניר חסון: זה איזושהי טענה שהיא לא מוכחת. גם ראינו, תלך להסתכל על הגז, קודם כל, להצית זה דבר קיצוני. אתה הולך להצית משהו, איך אתה יודע, אתה רוצה להצית את [הישוב היהודי] יד השמונה, איך אתה יודע שאתה לא פוגע ב[ישוב הערבי] אבו גוש? או איך אתה יודע שהאש לא גולשת? ואנחנו רואים שישובים ערביים נפגעו באירועי שריפה גדולים. וגם אין לך שום... אני לא מכיר אף ארגון טרור שהתגאה בכך שהוא הצית, שהוציא הודעה, הצתנו יער. זה לא משהו שקורה. אני רואה את זה קצת כמו איזו תאוריית קונספירציה כזאת. אתה יודע, אנשים מתחילים לספר לעצמם סיפור, זה סיפור שנורא נוח, וזה מעודד את עצמו, ואז אנחנו מדברים על הצתות. יצא לי לראות ערוץ 14 עכשיו באיזה [מסעדת] פלאפל שהייתי בו, כל השיחה הייתה על הצתות. השיחה לא נכונה לפי דעתי.
יהושע (ג’וש) בריינר: עכשיו תגיד לי רגע, עכשיו אנחנו בסוף אפריל, רק סוף אפריל.
ניר חסון: כן, אבל תחשוב איזה חורף היה לנו.
יהושע (ג’וש) בריינר: מה צפוי להיות לנו בחודשים הקרובים?
ניר חסון: המשקעים באזור ירושלים היו מאוד נמוכים בכל החורף הזה. הצמחייה במצב מאוד לא טוב. עונת השריפות בישראל מאוד התארכה לשני הכיוונים, גם לאפריל וגם לאוקטובר-נובמבר. אני מזכיר לך שהשריפות הגדולות בכרמל היו בדצמבר.
יהושע (ג’וש) בריינר: בקיצור, אנחנו בסיפתח [בתחילת] של עונת השריפות.
ניר חסון: אנחנו בסיפתח [בתחילת] של עונת השריפות. אבל צריך לזכור שהשריפות הגדולות קורות בדרך כלל עד יולי, עד יוני-יולי, ואחרי זה בסתיו שוב.
יהושע (ג’וש) בריינר: אפשר להיערך, אתה חושב?
ניר חסון: אפשר בהחלט להיערך, ואני אגיד לך עוד משהו. אני אגיד מילה טובה.
יהושע (ג’וש) בריינר: אבל בקצרה, כואבת לי היד להחזיק את זה [המצלמה].
ניר חסון: אני אגיד מילה טובה לשירות הכבאות, אם יש...
יהושע (ג’וש) בריינר: מילה טובה?
ניר חסון: מילה טובה.
יהושע (ג’וש) בריינר: לשירות הכבאות?
ניר חסון: ממש ככה, לכבאות והצלה. אם יש ארגון בישראל שמכיר את שינויי האקלים, רואה את זה בשטח ונערך לו, זה נציבות כבאות והצלה.
יהושע (ג’וש) בריינר: איך הם נערכים? כי אין לנו פה מסוקים. היו צריכים להזעיק את השמשון.
ניר חסון: הם צריכים יותר תקציבים וצריך להגדיל את כוח הכבאות בישראל באלפי אנשים. באלף ארבע מאות איש לפחות. זה אנחנו כבר יודעים. אבל בהינתן למצב שיש להם היום, הטיפול בשריפות שטחים פתוחים בישראל הוא לאין שיעור יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים.
יהושע (ג’וש) בריינר: וואלה?
ניר חסון: הזנקה של מטוסים, פעם לפני כמה שנים היית צריך לקבל כל מיני אישורים של כל מיני קצינים בכירים בכבאות.
יהושע (ג’וש) בריינר: אז זה משהו טוב שדדי שמחי עשה במערך הכבאות.
ניר חסון: זה משהו מאוד טוב שקרה בכבאות בשנים האחרונות. זה התחיל משמחי, זה ממשיך עם הנציב הנוכחי. תוקפים את האש מאוד מאוד חזק מיד בהתחלה עם הרבה מאוד מטוסים, ואנחנו רואים שבאמת שריפות גדולות נמנעו בשנים האחרונות עד שנפלנו לשריפה הזו.
יהושע (ג’וש) בריינר: טוב, תודה רבה על השיחה האופטימית.
ניר חסון: תודה על הכבוד להתראיין אצלך..
יהושע (ג’וש) בריינר: תודה, תודה. [סימוכין]
| פורסם בדף ה-X של יהונתן דחוח הלוי |
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| קונספירציה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

