שר המשפטים

החלפת המנעול בדלת הכניסה אל לשכת שר המשפטים בתל אביב תונצח בדברי ימי הפרלמנט בישראל. בשיח בבתי הקפה על החלפת המנעול תידון פרשייה זו כנושא העיקרי בסדר היום של חברי הפרלמנטים העוסקים בהזמנת המנעולן כדי שיחליף את המנעול הקיים, במנעול שונה. כך בלא לספר ליועצת המשפטית של הממשלה, שותפה לשר המשפטים בניצול חדרי הלשכה כדי לנהל את היום-יום של שר המשפטים לוין ושל היועמשי'ת.

אכן, פרשייה זו משמשת מעיין פורה ביצור בדיחות. לא ניסחף למעמדי השיח על המנעול, עקב חשיפת הזמנתו של מנעולן לביצוע החילופין בחור המנעול. כאשר כך מפגין שר המשפטים את כישוריו, מקפידה לעומתו צמרת המדינה לנעול את שפתיה, אולי כדי שלא תביע דעה על נושא "הלכות ההתנהגות של שר המשפטים". אולי מונחים על השולחן נושאים אחרים, נעלים יותר מפרשת המנעול.

שר המשפטים, נשיא המדינה וראש הממשלה הקפידו על נעילת שפתותיהם בעיצומה של הדרמה. כך, לעת כתיבת מילים אלה. השר לוין הוא בין השרים שהתברכו בשכל ישר, אבל זה נמחק באחת, יחד עם הוראתו להחליף את המנעול כדי למנוע מן היועצת המשפטית להיכנס אל הלשכה. האם נשיא המדינה הרצוג לא סבר שפרשייה אומללה זו ראויה לנזיפה חמורה (לפחות) בשר המשפטים? כבר היו בעלי דעה שמתחו ביקורת על הנשיא עקב הימנעותו מהערות ביקורתיות כלפי הנעשה והנאמר בזירה הציבורית.

ומה פשר שתיקתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נוכח המעשה האווילי של החלפת המנעול? האם אלה הם שריך, ישראל? לא בכדי תרד הכנסת אל שלב נמוך יותר, במדד הבדיקה של דעת הציבור. זה עתה נחנך בירושלים מוזאון חדש, מוזאון הכנסת. מן הראוי כי המנעול הישן של אותה לשכה בתל אביב, יועבר אל התצוגה של חפצים היסטוריים ששימשו, בדרך זו או אחרת, את נוטרי הדמוקרטיה של ישראל.