מרחב שוויוני

תמיד חשוב לדבר על הסוגיות שקורעות אותנו מבפנים וליצור מרחב שוויוני ומכיל, וב-7 באוקטובר גם למדנו שאם לא נדע לעשות את זה יהיה לנו קשה הרבה יותר להתמודד עם איום חיצוני.

בכינוס שקיימנו היום במכון על תפילות בהפרדה במרחב הציבורי התייחסתי לביקורת שהופנתה נגדנו על עצם קיום הכינוס ועל זהות הדוברים בו.

האחריות שלנו כמכון לדמוקרטיה היא בעצם קיום שיח ענייני ופתוח, מתוך הבנה שהסכנה הגדולה יותר היא הימנעות ממנו. לתת במה לספקטרום רחב של דעות, לא בהכרח כאלה שמייצגות אותנו. במציאות הנוכחית כמעט שאין זירות שמאפשרות שיח כזה.

הסוגיה של תפילה בהפרדה היא רק חלק מדיון רחב הרבה יותר על האופן שבו יראה המרחב הציבורי שלנו: בתרבות, באקדמיה, במקומות העבודה, בצבא. כאבא לארבע בנות אני מוטרד מאוד מהשאלה איך אנחנו מייצרים חברה שמאפשרת מרחב שוויוני, וברור לי שאנחנו רק בתחילת הדיון בסוגיה הזאת.