אני מתגעגע למושבה פתח תקוה

הָיִיתִי חוֹזֵר
לוּ רַק יָכֹלְתִּי
לִשְׁדֵה הַכַּלָּנִיּוֹת
מֵאֲחוֹרֵי רְחוֹב נוֹרְדָאוֹ 29
בַּמּוֹשָׁבָה פֶּתַח תִּקְוָה,
לְעֵץ הָאֲקָלִיפְּטוּס
לְמַרְגְּלוֹתָיו בַּת כִּתָתִי
הִגִּישָׁה לִי אֶת בְּתוּלֶיהָ,
הָיִיתִי חוֹזֵר אֶל הַצַּעַד שֶׁהָיָה שֶׁלִּי
לְמַעַן אֶרְאֶה דְּמוּתִי בְּהֶמְיַת הַיּוֹנִים,
מֵעַל מֶרְחַקֵּי הַזְּמַן זוֹלְגִים דְּמָעוֹת
רָצִיתִי שֶׁחֹסָן זרוֹעוֹתֶיהָ
שֶׁל פֶּתַח תִּקְוָה מִפַּעַם
יִשָּׁא אֶת לִבִּי.
אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לְלֶחֶם קוֹלֵךְ, אִמָּא,
אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לְכָל דָּבָר,
אֲנִי מִתְגַּעֲגֵּעַ אֵלַי מֵאוֹתָם הַיָּמִים
אֲבָל בְּגוּפִי בּכָל מָקוֹם שֶׁנּוֹבֵט בּוֹ פֶּרַח
מְרַחֶפֶת רוּחַ רְפָאִים שֶׁל הַסּוֹף,
הַסּוֹף שֶׁלָּקַח אֶת קוֹלְנוֹעַ "הָדָר" מֵרְחוֹב מוֹהֶלִיבֶר
וְאָת הָרֶפֶת שֶׁל אָדוֹן מַצְנֵר מֵהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל רְחוֹב נוֹרְדָאוֹ,
הַסּוֹף פָּסַק שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי
וַאֲנִי מְכַבִּד בּרֹאשׁ מֻרְכָּן אֶת פְּסִיקָתוֹ.