הנשיא עמית מושיט יד

כתבה כאן ב-News1 מצטטת מפי נשיא בית המשפט העליון בראיון שנתן לכאן 11. וכך מצוטט מפיו של כבוד הנשיא: "אני כל הזמן, בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, מושיט יד. אבל כבר אמרתי - לא פגשתי יד אחות, לצערי. הכדור לא בשטחי... אנחנו נמשיך בדרכנו. אני רואה את מערכת המשפט בהשוואה למערכת הבריאות. מערכת משפט שנותנת שירות לאזרח, נותנת שירות חיוני".

כבוד הנשיא אומר שהוא מושיט יד, אך הוא מגביל את אמירתו "בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט". נשאלת השאלה אם הוא מתכוון גם לריפוי החוליים הקשים של מערכת זו.

1) זכות עמידה שאין כדוגמתה בעולם.

2) עוצמת יועץ משפטי לממשלה הפועלת מכוח רוח גבית של בית המשפט שאין כדוגמתה בעולם.

3) עילת סבירות שאין כדוגמתה בעולם.

4) בחירת שופטים על-ידי שופטים שאין כדוגמתה בעולם.

5) התערבות גסה ומוגזמת בהחלטות ממשלה והכנסת עד כדי מניעת הזכות והחובה של רשויות השלטון האחרות לנהל את המדינה, על-פי קביעת האזרחים בבחירות.

ספק אם לנושאים אלה התייחס הנשיא, כי אם התייחס אליהם, מדוע הגביל אמירתו ל"פעולה היעילה של מערכת המשפט"? נמתין לתשובתו, נחכים, ואז נחליט בידי מי הכדור.

ממשיך ואומר הנשיא שמבחינתו מערכת המשפט נבחנת כמו מערכת הבריאות, במתן שירות לאזרח. אשמח אם הנשיא שהוא הגורם הבכיר ביותר בהירארכיית המשפט בישראל יציג לי היכן בחוק כתוב שמערכת המשפט נבחנת במתן שירות לאזרח.

נכון, המזכירויות של בית המשפט, הביורוקרטיה, משכי ההליכים נבחנים בהיבט של שירות לאזרח, אך המבחן של מערכת המשפט כולה רחוק מאוד מלהיות השירות לאזרח. המבחן של מערכת המשפט הוא במילוי ייעודה כמערכת שלטונית החיה בהרמוניה עם שתי רשויות השלטון אחרות, על-מנת להכריע בסכסוכים בין אזרחי, ארגונים, והמדינה, על-פי חוק, בכל מקום בו יש חוק, כפי שמגדיר חוק יסודות המשפט את ייעוד המערכת:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל."

על ראש מערכת המשפט חלות חובות כבדות נוספות על חובות ניהול המשפט, חובות מכורח היותו ראש רשות שלטונית, רשות המחויבת בין השאר בשירות לאזרח, אך מעל לכל היא חייבת בבניית מערכת של יחסי אמון עם שאר רשויות השלטון, תוך עיסוק מרכזי בהגעה להסכמות על נושאי הליבה השרויים במחלוקת בין הרשויות.

עיון מחודש בדברי הנשיא הביא אותי להקיש על קשר אפשרי בין הרישא לבין הסיפא של אמירת כבוד הנשיא, כאילו הוא מושיט יד לדבר על השירות שנותנת מערכת המשפט לעם ישראל בלבד, ולכן לטעמי, אם הוא מושיט יד אז הוא מושיט יד קמוצה כי השירות שנותנת מערכת המשפט לאזרחים הוא הבעיה האחרונה בסדרי העדיפות לטיפול. חובה לטפל קודם בנושא השורש, נושאי הליבה.