סמכות החנינה

בנושא החנינה, הפעם אפילו אי-אפשר להאשים את דונלד טראמפ בחוסר הבנה של מוסד החנינה בישראל, או במחשבה המוטעית שסמכות החנינה בישראל שונה מסמכות החנינה של נשיא ארצות הברית, שהיא רחבה ובלתי מוגבלת, שכן דברים מפורשים ברוח זו נאמרו גם על סמכות החנינה אצלנו מפי הנשיא שמגר בפרשת ברזילי:

"סמכות החנינה של נשיא המדינה אומנם ראשונית היא ועצמאית מכוח דבר-חקיקה ישראלי, אולם, על-פי תכליתה החקיקתית ולמענה, היא עוצבה בהתאם למתכונת האנגלית והאמריקנית, אשר שימשה לה אב-טיפוס. כפועל יוצא מכך המסקנה הייתה כי סמכות הנשיא היא שוות היקף לסמכותם של מלך אנגליה או של נשיא ארצות-הברית".

וזו גם דוגמה מצוינת להבדיל בין תפיסת משפט שמרנית, כמו זו למשל של שמגר במקרה הזה, שמעוניין לפרש את החוק כך שהסמכות תישאר בידי בעל הסמכות, ולא תוגבל במגבלות "משפטיות" מיותרות, לבין המשפטנים שמעוניינים בהעברת הכוח לידי המשפטנים. ודבר אחרון - ברור לגמרי שאותם "משפטנים" שממציאים עכשיו מיני מניעות "משפטיות", היו מזמרים זמירות אחרות אם החנינה הייתה לטעמם. וזה הבדל נוסף בין משפטנים שמרנים לבין פוליטיקאים המתחזים למשפטנים.