גרניט. קורטוב ביקורת [צילום: סוזנה ג'נקו/פלאש 90]
המשואה התמוהה של כוכב מישלן |
ונכון וראוי לפרגן לאסף גרניט על הצלחתו העסקית אבל מכאן ועד השאת משואה? ● במקום תשובה אגיד שיש בכך, לטעמי, משהו חמצמץ |
ראשית ועיקר, במסגרת גילוי נאות המתבקש: עיני לא צרה כלל ועיקר בהצלחתו הקולינרית הפנומנלית (סליחה על הלעז) של אסף גרניט. שיהיה לו לבריאות וללקוחותיו - בתיאבון. אני שמח ואף גאה בכל הצלחה של כל אדם בכל תחום שהוא. גרניט הוא מצליחן בתחומו, ידוען לכל דבר ועניין. שמו הולך לפניו והוא לא מפגר אחריו.
ועם זאת, לאחר הגילוי הנאות, הבחירה בו להיות אחד משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 למדינה, מעוררת, לפחות בי, תמיהת מה. משואה? עם כל הכבוד, וללא שמץ קנאה אבל בהחלט עם קורטוב ביקורת – על מה ולמה?
קראתי על שתי סיבות לבחירה בו:
הישגים קולינריים: הוקרה על הובלת המטבח הישראלי לקדמת הבמה העולמית (כולל כוכבי מישלן) וקידום התרבות הישראלית דרך האוכל.
תרומה במלחמה: מאז פרוץ המלחמה, גרניט התגייס למילואים כחובש ובמקביל הקים מערך קולינרי נרחב שסיפק אלפי ארוחות ללוחמים בחזית ולמפונים בעורף.
אף שעוטר בכוכבי מישלן המחמיאים והיוקרתיים, ו- נגיד - הובלת המטבח הישראלי לקדמת הבמה העולמית, האם אלה, כשלעצמם, נימוקים מספקים ומספיקים לבחירה בו? יש לא מעט ישראלים שמביאים לישראל כבוד בעולם ומעוררים בנו גאווה. מה מייחד את גרניט לעומתם? מה מגדיר והופך אותו כעדיף על פניהם?
ובאשר לתרומה למלחמה – יש רבים רבים שתורמים, איש בתחומו, לא פחות ממנו. יפה ואף מרגש להיוודע ולהיווכח שהוא משקיע ויוזם ומנצל את הגב הכלכלי הרחב ואת הכיס העמוק שלו למיזמי ההסעדה בכלל ובמלחמה בפרט. אבל עם כל הכבוד, ואני רוחש לו כבוד, האם זו סיבה מספיקה אף שאולי מוצדקת? אתמהה.
אין בגרניט כל דופי ונכון וראוי לפרגן לו ולהוקירו על הצלחתו העסקית ועל המוניטין שרחש, אבל מכאן ועד השאת משואה? במקום תשובה אגיד שיש בכך, לטעמי, משהו חמצמץ.
ועם זאת, לאחר הגילוי הנאות, הבחירה בו להיות אחד משיאי המשואות ביום העצמאות ה-78 למדינה, מעוררת, לפחות בי, תמיהת מה. משואה? עם כל הכבוד, וללא שמץ קנאה אבל בהחלט עם קורטוב ביקורת – על מה ולמה?
קראתי על שתי סיבות לבחירה בו:
הישגים קולינריים: הוקרה על הובלת המטבח הישראלי לקדמת הבמה העולמית (כולל כוכבי מישלן) וקידום התרבות הישראלית דרך האוכל.
תרומה במלחמה: מאז פרוץ המלחמה, גרניט התגייס למילואים כחובש ובמקביל הקים מערך קולינרי נרחב שסיפק אלפי ארוחות ללוחמים בחזית ולמפונים בעורף.
אף שעוטר בכוכבי מישלן המחמיאים והיוקרתיים, ו- נגיד - הובלת המטבח הישראלי לקדמת הבמה העולמית, האם אלה, כשלעצמם, נימוקים מספקים ומספיקים לבחירה בו? יש לא מעט ישראלים שמביאים לישראל כבוד בעולם ומעוררים בנו גאווה. מה מייחד את גרניט לעומתם? מה מגדיר והופך אותו כעדיף על פניהם?
ובאשר לתרומה למלחמה – יש רבים רבים שתורמים, איש בתחומו, לא פחות ממנו. יפה ואף מרגש להיוודע ולהיווכח שהוא משקיע ויוזם ומנצל את הגב הכלכלי הרחב ואת הכיס העמוק שלו למיזמי ההסעדה בכלל ובמלחמה בפרט. אבל עם כל הכבוד, ואני רוחש לו כבוד, האם זו סיבה מספיקה אף שאולי מוצדקת? אתמהה.
אין בגרניט כל דופי ונכון וראוי לפרגן לו ולהוקירו על הצלחתו העסקית ועל המוניטין שרחש, אבל מכאן ועד השאת משואה? במקום תשובה אגיד שיש בכך, לטעמי, משהו חמצמץ.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המשואה התמוהה של כוכב מישלן |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

