סלומה באופרה הישראלית

במשתה שערך הורדוס, ובהשפעת אשתו שזממה גם היא להרוג את יוחנן, רקדה סלומה ריקוד מפתה. הריקוד, הידוע בשם "ריקוד שבעת הצעיפים", הפך למושג המתייחס עד היום לריקוד מפתה במיוחד. הורדוס הנפעם מבטיח לה כל מה שתבחר, והיא מבקשת את ראשו של יוחנן על טס של כסף. כשמבוקשה ניתן לה, היא מבינה את גודל הזוועה, אך הדבר אינו מונע ממנה לנשק את הראש הכרות.

המחזה של אוסקר ויילד הוצג כאופרה שהמוזיקה שלה נכתבה על-ידי ריכרד שטראוס - מוזיקה עוצמתית במיוחד, המתאימה למהלך הדברים הדרמטי, הלא שגרתי והמלא בתשוקה, יצרים ושיגעון. הנושא צויר על-ידי ציירים מפורסמים, ביניהם קאראווג'ו ובירדסלי. בהופעות של האופרה הישראלית במסגרת חגיגות 40 שנה להיווסדה, המועלות בחודש מאי 2026, ניתן לראות גרסה עכשווית של האופרה "סלומה". האופרה מועלית בבימויו של איתי טיראן; עיצוב תפאורה: ערן עצמון; עיצוב תלבושות: אורנה סמורגונסקי; עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי); עיצוב וידאו: יואב כהן.

שמות הסולנים: סלומה - ניקול שבלייה (סופרן) / מארי ווב (סופרן); הורדוס - צ'רלס וורקמן (טנור) / וולפגנג שויינינגר (טנור); הרודיאס - נטשה פטרינסקי (מצו-סופרן) / עדנה פרוחניק (מצו-סופרן); יוחנן - יונוץ פאסקו, ואחרים. השילוב של הנגינה המרשימה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בניצוחו של דן אטינגר (ב-17 למאי ינצח ניר רתם), קולות הזמרים שחלקם הגיעו מחו"ל, התפאורה המרשימה והתאורה הצבעונית והרבגונית, הופכים את האופרה "סלומה" לבלתי נשכחת.

אחת מנקודות השיא היא הופעתה של סלומה, שבעזרת אסיסטנטיות מבצעת ריקוד מורכב במיוחד. בגרסאות אחרות שהועלו בעבר היא ממש מתערטלת; הגרסה הנוכחית, הצנועה יותר, מדגישה את היופי המהפנט של הריקוד על-ידי צבעוניות משתנה וכוריאוגרפיה מורכבת. במהלך הריקוד מתנופפים חלקי בד מאורכים ויוצרים בחלל תצורות שונות הכוללות ערבסקות, קווים גליים וישרים. התאורה המשתנה והצלילים מעצימים את החוויה.

גורמים נוספים הראויים לציון הם הבגדים המיוחדים, שחלקם מדגישים מיתארים מסוימים בצורה מוגזמת. כך למשל בבגד הנפוח של הורדוס, המדגיש את דמותו כאיש חלש, תאוותן, גרגרן ושתיין, האחוז דמיונות ושגיונות. אימה של שלומית לבושה במחלצות וכיסוי ראש המתאימים אולי לסוף המאה ה-19 או לתקופה שבה התרחשה כריתת הראש. על בגדי החיילים ישנם אזורים המוארים במקבצים ובתצורות שונות, כגון צורת צלב; לעיתים נראים רק החלקים המוארים על-רקע הבגד השחור והצמוד לגופם.

אלמנט מרכזי על הבמה הוא כדור גדל-ממדים הנמצא במרכזה ומשנה את מקומו במהלך האופרה. הוא משמש כמכסה לבור שמתחתיו נמצא בית הסוהר אליו הושלך יוחנן המטביל. מאוחר יותר הוא נראה כמרחף באוויר ומדמה ירח ענק המשנה את צבעו ואת התצורות המוארטות עליו בהתאם לעלילה; הוא אף "זולג דם" ברגע כריתת הראש. בחלק העליון נצפה חלון גדול שדרכו נשקפים השמיים עם הכוכבים, ומאוחר יותר הירח המלא - סמל ליצרים ותשוקה. התקרה, דמויית ראי, מעשירה את הקליטה החזותית בכך שהיא משקפת את האירועים והאורות. חוויה לאוזן, לעין ולנפש באופרה הישראלית בתל אביב.